פרשת האזינו מתארת את מה שיקרה עם עם ישראל במשך הדורות – אם ילכו עם ה', ואם לאו.
בדיוק היסטורי מצמרר אפשר לראות איך כל דברי השירה התקיימו אחד לאחד, עד לפרטי פרטים.
בתקווה שנגיע כבר לימים של –
"לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ…
רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל."
ואי אפשר בלי להזכיר את ההפטרה המרגשת של השבת הקרובה, הפטרת שבת שובה, מהושע, פרק י"ד –
"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ".
נושאי הפרשה:
- פתיחת השירה – "האזינו השמיים ואדברה".
- תוכחה על כפיות הטובה – "עם נבל ולא חכם".
- חסדי ה' על עמו – "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף".
- שיכחת ה', עבודה זרה ועונשה – "וישמן ישורון ויבעט".
- רצון ה' להשמיד את העם לולא הגויים – "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם".
- חוסר ההתבוננות בעונשי ה' – "לו חכמו ישכילו זאת, יבינו לאחריתם".
- פירוט רעות העם ונקמת ה' בהם – כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם".
- אפסות האלילים – " אני מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל".
- גבורת ה' ונקמתו בגויים – "הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום".
- התראת משה על שמירת התורה – "שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנוכי מעיד בכם".
- ציווי למשה על מותו – "עלה שמה והאסף אל עמיך".




