יש סיפורים שמזכירים לנו שאף פעם, אבל אף פעם, לא מאוחר מדי לכתוב פרק חדש בחיים המקצועיים שלנו.
מיכל עלתה לארץ לפני עשרים וחמש שנה.
בחו"ל היא הייתה מורה מוערכת, אשת חינוך בנשמתה, קשובה ומלאת הכלה.
אבל המעבר לארץ, קשיי השפה והמנטליות השונה יצרו מחסום בלתי נראה.
השנים עברו, הילדים ברוך השם גדלו, והיא נשארה בבית. פה ושם עבודות מזדמנות, אבל שום דבר שקרוב למימוש העצמי שלה או להכשרה המקצועית שלה.
תחושת הפספוס הלכה והעמיקה עם הזמן, ויחד איתה גם האמונה שאיכשהו כבר מאוחר מדי בשבילה להשתלב באמת בשוק העבודה הישראלי.
נקודת המפנה הגיעה לאחרונה, כשתנאי המציאות השתנו ויחד עם חתונות הילדים הבית היה חייב הכנסה נוספת, והיא הבינה שהיא פשוט חייבת לצאת לעבוד, והצורך הזה, הפך למנוע חזק שדחף אותה להחליט שהיא פורצת את המחסום והולכת ללמוד.
כשהיא הגיעה אלי לתהליך, ישבנו לנתח את חומרי הגלם של האישיות והניסיון שלה.
מצד אחד עמד רקע עשיר בחינוך, הבנה עמוקה, סבלנות אין קץ ויכולת הקשבה נדירה,
ומצד שני עמדו פער תעסוקתי של כמעט שלושה עשורים וחשש טבעי מהשוק התחרותי בחוץ.
במהלך התהליך המשותף, הדיוק הגיע בצורה מופלאה כשזיהינו את תחום אימון הקשב והריכוז.
זהו תחום שדורש בדיוק את מה שיש לה בשפע: מיומנויות חינוכיות, יכולת ארגון, הכלה, ובעיקר הבנה עמוקה של קשיים ומחסומים.
הבנו שדווקא העובדה שהיא מכירה מקרוב את התחושה של לרצות ולא להצליח בגלל מחסום חיצוני,
תהפוך אותה למאמנת פנומנלית שיודעת להבין לליבן של המתמודדות עם אתגרי קשב.
מיכל חקרה היטב את התחום, הבינה את מגמות השוק וידעה עוד משהו –
היא תרצה לעבוד דווקא עם נשים ולא עם ילדים.
נשים מאותגרות קשב שנמנעות לקחת טיפול תרופתי בתקופות הריון והנקה, וחייבות מענה אחר, משמעותי, שיעזור להן.
מיכל ביררה על מקומות לימוד ונרשמה, התמקצעה ולמדה והגיעה לסוף הטוב של קבלת התעודה.
האתגר הבא היה הפרקטיקה, כלומר איך נכנסים לשוק בפועל אחרי כל כך הרבה זמן.
בשיתוף פעולה תכננו אסטרטגיה זהירה ואחראית: כדי להוריד את מפלס הלחץ של הפרנסה הדחופה,
היא השתלבה בעבודה זמנית ויציבה שהכניסה משכורת מסויימת במיידי,
ובמקביל אליה החלה לקבל את המתאמנות הראשונות שלה.
לאט אבל בטוח היא התקדמה, לקוחה הביאה חברה ועוד אחת,
עד שהעסק הפך להיות עובדה מוגמרת, עובדת ורווחית.
כשהתוצאות בשטח התחילו לדבר, המשובים שהיא קיבלה היו פשוט מדהימים.
הנשים שהיא אימנה חוו שינוי דרמטי בחיים שלהן, והביטחון המקצועי שלה, שנרדם למשך קרוב לשלושים שנה, התעורר בבת אחת.
בעקבות ההצלחה והשמועה שעברה מפה לאוזן, היא התפרסמה מאד והפכה לאשת מקצוע מבוקשת בתחומה.
משהו לקחת הביתה:
כשאני נזכרת במיכל, אני חושבת על שלוש תובנות מפתח שכל אחת מאיתנו יכולה לקחת לדרך שלה.
הראשונה היא שהכשרה וכישרון מולד אף פעם לא הולכים לאיבוד,
וגם אם לא עסקת במקצוע שנים, לפעמים צריך רק "תרגום" חדש שלו לעולם התעסוקה הנוכחי.
השנייה היא שצורך כלכלי הוא מנוף עצום, ולפעמים דווקא הלחץ של המציאות מאלץ אותנו להתגבר על הפחדים הכי גדולים ולצאת מאזור הנוחות.
והשלישית היא שהסוד הוא בשילוב ההדרגתי: פריצה לתחום חדש לא חייבת להיות קפיצה למים עמוקים בלי גלגל הצלה, ושילוב של עבודה יציבה בשביל השקט הנפשי יחד עם בנייה הדרגתית של התחום החדש, היא הדרך הבטוחה להצליח בס"ד.
תזכרי תמיד שהמחסום הוא רק זמני, והשליחות שלך מחכה שתגלי אותה מחדש.
שרי שטרן היא מומחית למיקוד וקידום נשים לתעסוקה איכותית ומותאמת כישורים, ומנחת קבוצות קידום אישי.
לפרטים : 0504183482 / [email protected]
