אז היתה לי שיחה עם המנהלת שלי
הרבה מחמאות, הערה אחת (למה את ההערות זוכרים יותר? שאלה)
הרגשתי שההערה צודקת, אבל הרבה זמן אני מנסה לעבוד על זה כבר, ולא רואה התקדמות
אולי למישהי תהיה עצה טובה בשבילי
אני אדם יצירתי, גמיש, נוח וחברתי
ממש לא מרובעת
המשימות שלי בעבודה דורשות ראש גדול, כישרון ויצירתיות, וב״ה מרוצים ממני
אממה קשה לי עם בלת״מים
לקפוץ באופן לא צפוי למשימה אחרת,
לעצור את המשימה הנוכחית בשיא הטרנס וללכת למשימה אחרת באמצע
אצלנו בעבודה זה נדרש דיי הרבה
פתאום משימה מתועדפת בתיעדוף עליון
פתאום באג קריטי מלקוח וחייבים לטפל
פתאום חברת צוות נתקעת במשימה חשובה, וחייבת עזרה או הסבר או הכוונה
ואפילו פתאום המשימה שלי כבר לא רלוונטית ואפשר למחוק את כל מה שעבדתי עליו.
כל פעם כזאת מתסכלת כל אחת
אבל אותי ממש משתקת והורסת לי את כל היום
אני עדיין ״תקועה״ על המשימה הקודמת ומוצאת את עצמי לא לא לא מצליחה להתקדם הלאה
זה לא רק בעבודה
גם אם אורחים היו אמורים להגיע לשבת ופתאום מודיעים שלא יגיעו
גם אם בניתי על יום חופשי ובדיוק ילד חולה
בטוחה שלכל אחת זה לא נחמד
אבל לי זה ממש משתק, מעצבן ומתסכל והולך לי כל היום
יש למישהי עצה בשבילי איך להפוך להיות אדם יותר זורם עם שינויים?
אני ממש מבינה אותך ומזדהה
ח"ו לא ממקום מתנשא..
מה שלי עזר זה לפתח את יכולות ה"קבלה" של המציאות העכשווית, אמונה בעצם שהכל מאיתו ומה שקורה זה מדויק לי.
משפט שהולך איתי ורשום לי בפלאפון ומידי פעם אני מציצה בו
"מה שקורה עכשיו הוא בדיוק מה שצריך לקרות"
כשאני רואה/נזכרת בו אני פשוט לוקחת נשימה עמוווקה ומשתדלת לזרום עם המציאות.
אצל כל אחד הנושא הזה מתבטא במקום אחר, אצלך זה בעבודה
אצלי זה עם הילדים בעיקר…
המווון בהצלחה!
גם לי קשה עם שינויים שלא באים לפי התכנונים שלי, זה בהחלט מציף אצלי כעס לפעמים. אני מרגישה שאיבדתי שליטה וזה מערער.
אני חושבת שכאדם מאמין התשובה שלי לעצמי וגם לשאלה שלך היא אמונה. להאמין שהתכנון האחר טוב לי.
קשה לי לומר לך שזה מרגיע אותי מיד, יש דברים שכן- כי הם יותר קלים לי, ויש דברים שממש לא קל לי להשלים איתם.
עוזר לי להכניס ללקסיקון שלי משפטים של אמונה בהשגחה. שהכל מנוהל, אין לחץ ואין דאגה, יש מנהיג לבירה. זה מפמפם מפנימה
קצת מתביישת לשתף.. אני לא כזו צדיקה בכלל ומאד מתעצבנת משינויים ואפילו מרגישה דפוקה כשדברים משתנים לי
אבל ניסיתי לקבל על עצמי את השינוי ברמת ההרגשה- קבלה פנימית של שינויים או ביטולים אבל ברמה קלה מאד ולא שינוי גדול (ולפעמים עוזר לומר בלב אני מקבלת על עצמי את הדין ולחשוב שזה במקום עוגמת נפש גדולה יותר.. בסוף זה משמים) וממש עזר לי לא להתעצבן ולא להרגיש תסכול או שהכל נדפק לי ומתחילים במקרים הקלים ולאט לאט מתקדמים ועולים שלב… זה ממש עובד על השריר של גמישות מחשבתית.
שיהיה בהצלחה!
אולי יעזור לקחת בחשבון את השינויים כבר בזמן התכנון?
לדוגמא: אני בשעות הקרובות עובדת על הדבר המסוים הזה אלא אם כן תהיינה הפתעות אחרות,
כך את מגיעה מוכנה לשינוי והוא לא נוחת עליך לגמרי משומקום.
בהצלחה!
מעניין אם יש קשר להפרעת קשב.
לפעמים מאד מאפיין הפרעת קשב 'שקטה' של בנות
(ולפעמים הפוך – האתגר יוצר סיפוק עצום וממריץ)
המוח שלנו הוא שריר ואפשר לאמן אותו לגמישות
מניסיון
תנסי לעשות לך פעולות כאלו באופן יזום
נגיד את שוטפת כלים את עוצרת באמצע ועוברת לקפל כביסה כך המוח שלך יתאמן שלא חייב לסגור דברים והוא יתגמש אט אט
וגם שבעבודה קורה לך דברים כאלו אל תיברחי מהרגש עיצרי גע נסי לחוש אותו בתוכך ופני לו מקום אימרי לעצמך אני מסוגלת לקבל ישינויים זה קשה אבל זה לא מסוכן זה בסדר שקשה לי ואני יכולה ליסבול (זה הרעיון של שיטת המיינדפליס) הקבלה של הרגש מחלישה את עוצמתו