המצווה

אחד המרכיבים המרכזיים המאפיינים את ליל הסדר הוא מצות שתיית ארבע כוסות.

את הכוסות שותים בסופם של כמה שלבים משמעותיים במהלך הסדר.

מהו המקור למצווה זו?

מצות שתיית ארבע כוסות היא מדרבנן. אולם, אם נעיין בדברי הרמב"ם בנושא, נגלה פן נוסף של מצווה זו:

בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים… ועל דבר זה ציווה הקב"ה בתורה 'וזכרת כי עבד היית', כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדֵיָתָ. לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חירות. וכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים, חייב לשתות בלילה הזה ארבעה כוסות של יין.

הרמב"ם רואה בכך שהאדם 'מראה את עצמו' כאילו הוא יצא ממצרים מאפיין עיקרי במצות סיפור יציאת מצרים. התורה אינה מפרטת באיזו דרך צריך להראות זאת. אבל, רבותינו העניקו הגדרה ברורה לאופן בו הדבר צריך להיעשות – בהסבה ובשתיית ארבע כוסות. נמצא, כי לארבע הכוסות יש אופי כפול. שתייתן היא אמנם חובה מדרבנן, אך יש בה גם חלק מקיום המצווה דאורייתא של סיפור יציאת מצרים.

פרסומי ניסא

דבריו אלה של הרמב"ם יכולים לסייע לנו בהבנת רעיון מיוחד נוסף הטמון בארבע כוסות אלה: פרסומי ניסא. עניין זה מופיע גם במצות הדלקת נרות חנוכה, כפי שכותב הרמב"ם:

מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאוד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס… אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדלי.

למעשה, את מקורה של הלכה זו, שיש לקנות נרות חנוכה בכל מחיר, למד הרמב"ם מהלכות ארבע הכוסות של ליל הסדר!

הגמרא אומרת, שגם מי שנהנה מן הצדקה חייב לעשות כל מאמץ כדי לרכוש יין עבור ארבע כוסות. הרמב"ם מקיש ממצות ארבע כוסות למצות הדלקת נרות חנוכה, בגלל התכלית המשותפת לשתיהן – פרסומי ניסא! כאשר אדם שותה יין בליל הסדר כדי להפגין את חירותו, הוא מפרסם את נס יציאת מצרים, בדיוק כפי שהוא מפרסם את ניסי הקב"ה בעת הדלקת נרות החנוכה.

הסמליות שבארבע הכוסות

חז"ל מסבירים כי יסוד מצות שתיית ארבע כוסות, נובע מארבע לשונות הגאולה אותן אמר הקב"ה למשה רבנו עוד בהיות כלל ישראל משועבדים למצרים:

והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם…

מהי מהותן של ארבע לשונות אלה?

רבי עזריה פיג'ו מסביר, ששעבודו של עם ישראל יכול להיעשות בארבעה אופנים:

• באופן כלכלי: בהטלת מיסים כבדים, שוד וביזה וכיו"ב. 
• באופן פיזי: בהפלאת מכות עד כדי פציעה ואפילו מוות.
• באופן נפשי: בהשפלת והשמצת העם היהודי.
• באופן רוחני: בגרימת הידרדרות רוחנית בקרב עם ישראל.

אם נתבונן בשעבוד בני ישראל במצרים, נראה שהוא הכיל את כל ארבעת האופנים שהזכרנו.

• הצעדים הראשונים נגד בני ישראל התבטאו בהטלת מיסים כבדים לשם בניית ערי המלוכה. אנו רואים זאת בפסוק "וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם".
• בני ישראל עברו עינויים פיזיים, תוך כדי עבודת הפרך שהיתה מנת חלקם היומית. ילדי ישראל הושלכו אל היאור, ובהמשך אף נשחטו כדי שירחץ פרעה בדמם.
• אין פגיעה גדולה יותר בכבוד הלאומי של עם ישראל מאשר בהפיכתם לעבדים, בני אדם חסרי כל ערך.
• בני ישראל למדו מדרכיהם הנלוזות של שכניהם המצרים,  ובכלל זאת גם את עבודת האלילים.

לכן, גאולתו השלמה של עם ישראל ממצרים, היתה חייבת לכלול את גאולתם מכל ארבע צורות השעבוד האלה. כעת נוכל להבין טוב יותר את משמעות ארבע הלשונות:

• הלשון הראשונה "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", מבטאת את השחרור מהעול הכלכלי שהעיק עליהם מחמת המיסים הכבדים.
• הלשון השניה "והצלתי אתכם מעבודתם" – מתארת את הפסקת עבודת הפרך הבלתי אנושית.
• הלשון השלישית "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים" באה להביע את מעמדו המיוחד של עם ישראל. אם נשים לב, בניגוד לשתי הלשונות הראשונות, בלשון זו לא נאמר ממה ה' יגאל אותנו, אלא רק באיזה אופן תתבצע הגאולה. אם נחשוב על כך, יציאת מצרים יכלה להתרחש על 'אש נמוכה' יותר, בדרך הרבה פחות ניסית. מה ביקש הקב"ה להשיג בכך שניצח על יציאת מצרים בזרוע נטויה ובשפטים גדולים? הוא השיב לבני ישראל את כבודם האבוד! הוא הוכיח לכל האומות שבורא העולם בחר בנו לעם. יש לנו ערך מיוחד!
• הלשון הרביעית "ולקחתי אתכם לי לעם" אמורה כנגד מתן תורה – התוכנית הנעלה לחיי אלוקות, וכלול בה גם שיקומו של עם ישראל מהנזק הרוחני שנגרם לו במהלך שהותו בגלות מצרים.

כעת ניתן להבין ביתר עומק כיצד ארבעה אופני הגאולה האלה מקבלים ביטוי בארבע הכוסות.

• בכוס הראשונה, הקידוש: אנו חוגגים את גאולתנו הרוחנית, את התקדשותנו.
• בכוס השניה, אותה שותים בסוף 'מגיד': הותרנו את שעבוד מצרים מאחור.
• הכוס השלישית הנשתית לאחר ברכת המזון: ברכה ותפילה לשפע גשמי.
• והכוס הרביעית אותה שותים לאחר קריאת ההלל: שירת שבח והודאה על מעמדנו כעם סגולה.

ארבע הכוסות וחלומו של שר המשקים

הסבר נוסף על משמעות ארבע הכוסות מובא בדברי רבותינו. ארבע הכוסות בליל הסדר מקבילות לארבע הפעמים בהן מופיעה המילה 'כוס'  בסיפור חלומו של שר המשקים באוזני יוס². מהו הקשר בין החלום ההוא לליל הסדר?

לפי המהר"ל, למקרים שקרו ליוסף הצדיק במצרים היתה השפעה ישירה על המאורעות שעברו על עם ישראל במצרים לאחר מכן. במובן מסוים, יוסף הצדיק סלל עבורם את הדרך לגאולה. אפשר לומר, ששורש יציאת מצרים טמון בירידתו של יוסף למצרים כל אותן שנים אחורה, אשר החלה עם פתרונו המדויק והמבטיח של אותו חלום.

[מעניין לציין, שבחלומו של שר האופים הופיעו שלושה סלים מלאי לחמים, האחד על גבי השני. ליל הסדר הוא הלילה היחיד שבו אנחנו מניחים שלושה לחמים זה על גבי זה]. ולכן בלילה זה, בו אנו חוגגים את יציאתנו ממצרים, אנו שותים את ארבע הכוסות כדי לתת מקום בלילה זה לקורותיו של יוסף הצדיק, הכשירו את הדרך לגאולתנו.

רבי אליהו קלצקין מלובלין מציע הסבר נפלא לקשר בין חלומו של שר המשקים לליל הסדר. מיד כששמע את שני החלומות, אמר יוסף לשני חבריו לכלא שבעוד שלושה ימים יוחזר שר המשקים לתפקידו הקודם, בעוד שר האופים יישלח לגרדום. כיצד הוא ידע שגורלם יהיה שונה כל כך?

מעבר לסייעתא דשמיא שהיתה ליוסף ממרום, מסביר הרב קלצקין שניתן ללמוד על גורלם השונה מתוך החלומות שלהם עצמם. חלומותיו של אדם מביעים את תשוקותיו העמוקות ביותר. גם שר המשקים וגם שר האופים חלמו חלומות, אך על מה הם חלמו? בחלומו של שר המשקים, הוא שוב מניח גביע מלא יין ביד פרעה. הדבר בא לרמז שגם לאחר שפרעה הושיבו בבית האסורים, הוא נשאר עבד נאמן, ואין דבר לו הוא משתוקק יותר מאשר לשוב לתפקידו הקודם בשירות המלך.

בניגוד אליו, לשר האופים לא היו שאיפות כאלה. פרעה אינו מופיע כלל בחלומו. הוא רואה רק את עצמו ואת הציפורים, המסמלות דרור וחופש. יוסף הבין מכך שפרעה ישיב לכל אחד משריו כגמולו. אצל שר המשקים הוא יכיר בכך שבסופו של דבר הוא עבד נאמן. הוא יוותר לו על חטאו וישיבו לתפקידו. אצל שר האופים הוא לא יגלה רגש כזה, ולא תהיה לו כל כוונה לחסוך ממנו את מלוא חומרת העונש המגיע לו.

מדוע רעיון זה חשוב לנו כל כך בליל הסדר? הסיבה היא, מסביר הרב קלצקין, שבלילה זה אנו חוגגים את חירותנו, והחירות היא דבר שיש לאמוד היטב את ערכה. לשם מה העניק לנו הקב"ה את חירותנו, ומה אנחנו אמורים לעשות איתה? בלילה הכל כך מיוחד הזה, אנחנו צריכים ללמוד משר המשקים למה נועדה החירות – כדי להקדיש את עצמנו לעבודת ה' ברמה הגבוהה ביותר, לשאוף למדרגות הגבוהות ביותר של חיים מלאי משמעות, ולהתרומם מעל כל מגבלה חיצונית. הכרה זו בערכה ותכליתה של החירות היא זו שתעניק לה את מלוא המשמעות.

כפי שציינו, את ארבע הכוסות שותים בנקודות הזמן החשובות ביותר של ליל הסדר.

בכולן טמון גם הכוח להיות 'כוס של ברכה'. הגמרא מגדירה זאת כך:

"ארבע כסי תיקנו רבנן דרך חירות, כל חד וחד נעביד ביה מצוה". כלומר, ארבע כוסות תיקנו רבנן דרך חירות, כל אחת ואחת נעשה בה מצוה.

ישנו מסר עצום בדברי חז"ל אלה. חכמינו לקחו כוסות של יין (שמסמל חירות), והפכו אותן לכוסות של ברכה כדי שנבין על מה באמת אנחנו חוגגים. במובן מסוים, העלאתן של כוסות החירות האלה והפיכתן לכוסות יין של מצוה היא דוגמא לאופן שבו אנחנו אמורים להתייחס לכל העניין של החירות עצמה.

הגדה של פסח "הפדות והפאר" מכילה פירושים וביאורים נבחרים מאוצרם של גדולי הדורות, הכתובים בשפה ברורה ונעימה.

ההגדה נותנת הבנה והעמקה בכל חלק של ההגדה כשלעצמו, וגם מסבירה את מקומו בתוך התהליך של ליל הסדר שהוא – "לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים."

הספר הינו השני מתוך סדרה בת עשרת ספרי הרב שיצאו באנגלית, וכעת מתורגם לעברית. הוא זמין לרכישה בחנויות יפה נוף-פלדהיים.