האתר בהרצה, אנחנו יושבים על זה עכשיו...

המפלצת שבראש שלי

אפרת אבוקסיס

PAIN

מוקדש בחום לכל אישה,

שהמפלצת הזאת שוכנת בראשה.

ויחד איתה היא נלחמת וממשיכה.

ולפעמים אפילו שמחה : )

אולי הגיע הזמן, שאני אדבר על זה.

שאני אכתוב את זה.

שאני אצעק את זה.

שאני אזעק – – –

את כל הכאב הזה ששוכב לי בראש כל כך הרבה שנים.

את כל התסכול, 

 האין אונים. 

הבדידות —

הכאב, הכאב, הכאב.

כן, כואב לי הראש.

כמה בנאלי, כמה משעמם, כמה לא נוגע,

נו — תגיעי כבר לפאנץ' ליין!

אבל אין לי פאנ'ץ ליין.

כי רק (?) כואב לי הראש. 

נקודה.

יש לזה שם יפה כזה לועזי,

מצטלצל טוב –

מיגרנה.

וזהו.

אם יש למישהי קצת סבלנות,

 לשמוע ממני מה זה אומר,

אני כאן.

מיגרנה – זה שם נרדף לסבל בל יתואר.

לכאב ראש שאין דרך לתאר.

לרצון חזק לברוח מהעולם.

להירדם – ולא לקום…

לא לשמוע אף אחד!!

גם לא את הבעל שלך,

ולא את מלי המתוקה שלך…

זה רצון – להיעלם ולא להיות.

וזה פוגש אותי – כל יום!!

בבית,

בכיתה,

בשבתות,

בחגים,

באמצע השיעור – רעש, בלגן, כואב לי!!!

אני רוצה שקט!

אני לא יכולה!

אני ממשיכה

אחרי שעה אני מרגישה שזהו –

לוקחת כדור!

אחד. בודד.

מתפללת שיעזור.

לא עוזר.

מחכה שעתיים.

מתפוצצת.

לוקחת עוד אחד.

ופוחדת— 

מתה מפחד.

כי לקחתי כבר אתמול ושלשום...

ואני יודעת שאקח גם מחר.

אבל הכאב – הוא חזק ממני!

אז אני לוקחת.

ויש לי שקט קלוש לשעתיים.

ועוד פעם כואב לי –

אז אני הולכת לישון.

ובתוך כל הטירוף הזה אני פוגשת את הילדים שצמאים לאמא.

ואין לי אמא להציע להם.

כי אם שלום כאוב,

ומיליון רגשות אשמה.

ומיליון דמיונות על האמא שיכלתי להיות – ללא המיגרנה.

ועם השנים – הגיעה הבדידות.

זה לחיות עם כל העולם, הכי אהובה,

ולדעת שבכאב הזה את לבד.

לבד.

זה לשבת בסעודת שבת עם המשפחה,

להרגיש את הראש דופק,

לחמוק לחדר בשקט–

לבלוע שני כדורים, ולחכות— 

זה לצאת למסעדה עם חברות,

לשלוף מהתיק האלגנטי כדור.

לבלוע – ולחייך.

ומתחת לחיוך הזה אני קוברת את כל הכאב הזה,

שאין לאף אחד גישה אליו.

כי הוא שלי.

ויודעים מה?

אני אפילו מתביישת.

מתביישת להיות לטורח על הסביבה הקרובה שלי.

מתביישת להיות לבעלי, שוב, האישה –

החולנית, הלא יכולה, הכאובה, הלעיתים מרירה, סובלת, עצבנית— 

מתביישת להרוס לבעלי את הערב, ולהודיע –

יש לי מיגרנה.

אז אני ממשיכה...

ממשיכה לחייך, לעבוד, לנסוע,

לחזור, ללדת, להניק, לגדל,

וכל כך הרבה לסבול.

וכל כך לבד.

לפעמים אני מסתכלת על החיים שלי כאילו מהצד.

מתבוננת בכל היופי שנתת לי,

וחושבת לעצמי כמה אני לא פנויה להנות ממנו.

כשהמפלצת הזאת שוכבת לי בראש.

ועוד לא דברנו על הפחד—

כי גם כשאין לי מיגרנה,

יש את הפחד –

שהיא תבוא.

ותהרוס הכל.

איך היא לא הגיעה עדיין???

ומה יהיה אם היא תגיע??

ולכן איפה שתפגשו אותי-

בכל מקום, בכל מצב, בכל תיק, יהיה לי כדור.

רעל – שאני מכניסה לגוף.

רק כדי להמשיך לחיות.

       לתפקד — 

להיות 

לפעמים – בא לי להיכנע לכאב.

להיכנס למיטה.

לעשות חושך.

לכסות את הראש.

ולישון, ולישון ולישון…

לברוח. לעצור הכל —

ועכשיו אני רוצה למחוא לעצמי כפיים!!

לעמוד רגע על הבמה,

תחת אור היקרות,

ולהריע לעצמי.

על כל הרגעים

    השניות, החודשים, הזמנים…

השבתות,

     השיעורים,

 הההפסקות.

שקמתי.

       וחייכתי.

     התלבשתי.

     התאפרתי.

 בישלתי,

וניקיתי.

אפילו אפיתי.

    עבדתי,

   ופרנסתי,

ישנתי ,

     וקמתי,

          ועודני – – –

ובראשי יש מיגרנה.

ששואבת ממני את כל הכוח.

שמאיימת לי על השלווה.

שלוקחת ממני את השמחה.

אבל אני??

נלחמת.

לבד —

ואין איש שיודע,

כמה רצון, כמה מאמץ,

כמה דמעות,

כמה כאב.

אני אוצרת.

וממשיכה—

רק רצית שתדעו,

אני בוכה.

אפרת היא אומנית ספוקן וורד, מנחה, יוצרת תוכן, בעלת המיזם 'אצלי בסלון', מפיקה תוכניות לגיבוש מורות וצוותות, ומפעילה תוכניות שירה למוסדות ולפרטיים.

לפרטים נוספים: 0527113281 

15 Responses

  1. קראתי את השיר המיוחד והכואב מאוד על ההתמודדות עם המגרנה, רציתי להציע איזשהו פתרון טבעי שאצלינו בבית עזר בצורה בלתי רגילה ונעלמה כליל!
    אבא שלי סבל שנים ממיגרנה (התיאור בשיר על הסבל הנורא ממש מדויק…) עד שמישהו הציע לו לשתות כל יום שמן פישתן (בערך כף לא זוכרת את הכמות , אני יכולה לברר) במשך תקופה, מתוך יאוש מהמצב הקשה הוא לקח את השמן וממש התמיד בזה וב"ה מאז חלפו שנים רבות ואין זכר לכאבי ראש!
    ידוע לי שזה עזר להרבה אנשים שסבלו סבל רב, מה גם ששמן פישתן בריא מאוד ועוזר להרבה בעיות בריאותיות.
    רפואה שלימה!

  2. כמו תמיד אפרת, הכתיבה שלך נוגעת!!
    מזדהה….
    אמנם לא עם מיגרנה, אבל תופעה אחרת.
    וחייבת לומר שאולי בנושא של המיגרנה את מרגישה בדידות,
    אבל תכלס – בכאב ובקושי – לכל אחת יש את החבילה שלה…

  3. אלופה!!
    חוצמזה שאת סופרמן אמיתי
    מדהים איך שזה מחבר ונוגע גם למי שאין מגרנה
    אבל יש לה מפלצות אחרות שיושבות לה בלב. בנפש. בגוף. ברגש
    או מפלצות בדמות אדם
    מהעבר
    או מהווה
    אבל היא ממשיכה לתפקד ולפעמים גם לחייך
    בלי שאף אחד יודע איזה קרבות היא מנהלת
    עם מפלצות שרצות וצצות מכל מיני פינות
    אבל ככה זה בנות
    אמהות
    יודעות לשים את המפלצות בצד, בפינה
    ולבנתיים לטגן חביתה
    לגרד אותה מהמחבת ולהשאיר אותה שלימה ויפה
    בדיוק כמו שהיא עושה לעצמה
    מגרדת
    הופכת צד
    גם שבא לה להזיז את ת'ראש מצד לצד
    וצרוח לאא אחד גדול
    אבל בגדול
    היא מגדלת
    את ילדיה
    את בעלה
    ובעיקר את עצמה
    בעוצמה!

    1. הודיה ,
      זו את מהקורס ספוקן שאני מלמדת???
      בכל אופן,
      תודה על המילים האלו..
      אחחח כמה שהן נכונות!

  4. וואו מהמם אמיתי ממש
    מניסיון שלי של מגרנות מישהי המליצה לי לקחת כדור כורכום כל בוקר לפני שאוכלים משהו
    ולא לאכול אחרי זה כרבע שעה
    עשה לי פלאים !!!!!
    שכחתי מה זה מגרינה
    חוץ מזה שכורכום הוא מאוד בריא ….
    שיר מהמם

  5. וואו!
    עצוב כמה שזה אמיתי…
    הזדהיתי כל כך, איך כבר נמאס לכולם לשמוע ששוב כואב לך הראש
    ואת מתחילה לשתוק…
    אומנית ואלופת המילים!

  6. הקב"ה נתן לרופא רשות לרפא, אין מצוה לסבול.
    תופעה כזו הייתה לבני, סבל בל יתואר, שנים שלא מצאנו מזור,
    הגענו לדר' קוריצקי גר ברעננה, ב"ה שנים בטיפול שמביא תוצאות, ב"ה.
    יש אפשרות לעבור צריבה בתל-השומר, הפעם הראשונה עד למציאת העצב, קשה מאוד.
    אח"כ יש לבצע אחת לשנה או שנתיים, ללא כאבים, מאחלת לך, בריאות איתנה,

  7. כמה שאת מדויקת…
    מאמינה שאני מבוגרת ממך [אולי אפילו בכמה עשרות של שנים]
    וסובלת ממשהו אחר שמתנהג בדיוק כמו המגרנה…
    מה דעתך על איזהשהו איזון?
    כן , יהיו זמנים שתהיי סופרוומן למרות הכל
    אבל יהיו גם זמנים שתרשי לעצמך להרפות ולומר :עכשיו תורי…
    מזדהה ומרגישה

  8. שמעתי מסובלות ממיגרנות
    שעזר להן (לא מוחלט, אבל ראו קשר ממשי)
    להימנע לגמרי מקקאו (כולל שוקולד לבן)
    בהצלחה

  9. אפרת, את מיוחדת!
    ההתמודדות שאת מתארת קשה. מאד. ואת עוברת את האתגר ומתעלה על עצמך.
    אבל אפשרת, את סובלת כל כך,
    לא מגיע לך לסבול גם מבדידות!
    מציעה לך לבדוק אולי טיפול רגשי (מקצועי!) כי אחרי הכל גוף ונפש קשורים, והמתח של עד שתבוא מיגרנה,
    וכל הרגשות הקשים האחרים לא מיטיבים איתך.
    ועוד משהו- לגבי העומס הרב, אני בטוחה שיש קשר בינו לבין ההתקפים ואת נשמעת אישה עסוקה מעל הראש, אולי שווה לעשות ריסטרט
    לשנות קצת, לבדוק איך אפשר להפחית מהעומס. אני מכירה מישהי שהורידה שעות (היא מורה) בגלל מיגרנה. כן ממשיכה לעבוד אבל לא גומרת את עצמה. אולי תוכלי להקל על עצמך עם עזרה חיצונית.

    מאחלת רק לך רק טוב. ובריאות שלמה!

    1. אני מזדהה אם מה שאת כותבת – כי אני סבלתי שנים ממיגרנה והורדתי מינון בעבודה.
      וכן טיפלתי בשיטת ד"ר סרנו -שאומר שכל כאב גופני מגיע מהנפש שלנו והנפש מדברת באמצעות כאבי הראש.
      והיום ב"ה כמעט בלי התקפים חוץ מתקופות עומס ולחץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוח חם

אולי יעניין אותך גם?

מחפשת עבודה

מרוויחה 2,000 ש"ח בחודש

עיצוב פנים

לא עוד ערימות כביסה! כך תתכננו חדר כביסה מושלם 🧦

פערי רינגל

מתכונים מהסרטים

תמיד יפה: עוגת רולדה. לצפייה >>>

שבי רגע

תצמחו עלינו

חייבת מתוק? הירקות שיעזרו לך למלא את התשוקה

אודל אלי