חוסר היגיינה אצל בני משפחה

ווואהו אין לי לתת לך עצות, אבל זה באמת מאד קשה להמשיך להיות חמודה גם כשהם פשוט…
רק מאחלת לך בהצלחה.
וכל הכבוד על השאלה כבר מראה איזה סבתא דואגת את

יאו,
לא קל
באמת דוחה!

האמת קטונתי
אין לי עצה בשבילך
מעריכה מאד מאד שאת לא מעירה

על הכינים באמת לא יודעת מה לומר לך. זה קשה. קצת אולי לטפטף למודעות. מאוד בזהירות ולא אישי. רק תוך כדי שיחה וכד' כי בסוף זה יפגע באמא ממקום אחר. נניח תלונות משמעותיות בגן\בית הספר (אישית נוכחתי לא מזמן בטיפול שטיפלו בביס"פ אחד באמא שבאמת הזניחה והמצב בכיתה הגיע לקטסטרופה והורים לא ויתרו עד שהנושא טופל. זה בטח פחות נעים מטפטוף בנעימות מצד הסבתא).
אבל בקשר לביגוד – אם יש לך אפשרות כספית את כן יכולה לקנות פה ושם סטים נחמדים לנכדים\ות ולרמוז רמיזה בולטת שתשמחי לראות אותם לבושים בזה וככה לפחות, אם יש הבנה בעניין מצד הכלה\בת תראי אותם לבושים בגדים נחמדים (ואפילו לטעמך) כשאת פוגשת אותם. זו גם יכולה להיות הקלה משמעותית בהוצאות של אותה משפחה ויתקבל כעזרה טבעית מצד ההורים. סה"כ יש סבתות שעושות את זה סתם כדי לפנק ולא מן הסיבות שהזכרת.
הרבה הצלחה!

אני כותבת לך ממקומי ככלה שלא עומדת בסטנדרט הניקיון של חמותה.
ראשית, יש להפריד בין בעיות היגיינה אובייקטיביות כמו כינים, לבין בעיות הזנחה סובייקטיביות כמו לבוש מוזנח. לבוש מוזנח זה עניין של טעם ומקובלות, אלא אם את מתכוונת לבגדים שלא כובסו. כינים זו בעיה היגיינית שיכולה להתפתח לבעיה בריאותית: גרד שגורם לפצעים שמזדהמים.
בכל מה שקשור ללבוש מוזנח – אין לך מה להתערב. זה טעמה, וילדים הם לא חלון הראווה שלנו.
בבעיות היגיינה יש מקום להציע עזרה. מכאן קשה להבין איזה סוג של עזרה, כי מההודעה שלך לא ברור למה ראשי הנכדים רוחשים כינים.
האם לאימא אין מודעות לאפשרות שיש כינים? אולי היא חוצניקית שלא מכירה את המכה? אולי היא מכירה כינים רק בגילאי בית הספר?
האם היא מודעת למציאות אבל לא מגיעה לטפל בה בשל עומס / חולשה / אפאתיות / חוסר הבנה של המשמעות עבור הילדים?
אולי מדובר בכלל במישהי שזקוקה לסומכת בכל ענייני תחזוקת הבית? וישנן אפשרויות נוספות. כל אפשרות צריכה סוג אחר של פנייה. אבל לעניות דעתי, לאחר שניסית להבין מהו שורש העניין, ואיזה סוג של עזרה תהיה רצויה, אפשר בהחלט להציע עזרה בנחמדות. אפשר גם ללמד את הנכדים לטפל בעצמם. אמנם לא אפשרי בגיל 3, אבל אפשרי בגיל 7.
שנית, וזה חשוב מאד לגבי הנקודה הראשונה, כתבת שלנקות את הראשים זה מבחינתך שדר לבת / כלה של כישלון.
שדר לא תלוי במה שאת עושה, אלא במה שאת חושבת ומרגישה. אם את חושבת שהיא כישלון, השדר הזה עובר גם בלי שתגידי מילה, ובלי שתנקטי בשום פעולה.
אם את רואה את המעלות שלה, את מה שהיא טובה בו, מבינה שהיא נמצאת בעומס נורא, שיש לה סדר עדיפויות שונה ממך, שהטעם שלה שונה, ובקיצור מעריכה אותה כאדם, וממסגרת אותה כאשה חיובית בסך הכול, הגיוני לבוא ולהציע עזרה. הרי אף אחת לא מושלמת. את הסבתא של הנכדים הללו, ומי יושיט יד אם לא את?
אבל זה יכול לקרות רק מתוך כבוד והערכה אמתיים לאימא של הנכדים.
בנימה אישית, אני לא רואה שינויים בהתנהלות של חמותי כלפיי במשך כל השנים מאז החתונה שלי. אבל אין לי שום ספק שהיום היא מעריכה אותי הרבה יותר מבעבר. היום היא רואה את התמונה השלמה שכוללת את כל מה שאני טובה בו, ולא רק את נורמות הסדר והניקיון שלי.
אני מניחה שזה קשור גם לעבודה שעשיתי עם עצמי במשך השנים, אבל היום הצעה של עזרה לא תעליב אותי, כי אני יודעת שמאחוריה יש הרבה הערכה למי ולמה שאני, למרות חסרונותי הידועים.