מהן תגובות הביניים שלך בשיחות עם חברה?

אה אה
המהומים
יואו
וכמובן מבט מקשיב
משפטי הזדהות כמו: אוף באמת מעצבן, מה את אומרת, לא אמיתי, קטע…, מטורף וכדו'
העיקר לא לחפור..

אפשר (וכדאי) פשוט לשתוק. יש לנו נטיה לחשוב שאם אנחנו לא מגיבים, זה נראה
שאנחנו לא מקשיבים.
אבל האמת היא שאנשים מאוד מחפשים הקשבה. שקטה, נקיה, אמיתית.
הקשבה מתוך – אני מזיזה עכשיו את עצמי, את הדעות השלי, את המחשבות שלי, ואני רק איתך.
לנסות להקשיב בלי לחשוב כלום, בלי להגיב, בלי לחשוב על עצמי – זו יכולה להיות מתנה גדולה לסביבה שלי. ממליצה מאוד לנסות.
(כמובן אפשר אחרי משפטים ארוכים לומר "אני שומעת. זה באמת לא קל. אני כל כך מבינה". וכדומה. אבל תאמינו לי שאם תקשיבו באמת – זה מה שיעזור לאנשים).

אם כי צריך להזהר מתגובות טיפוליות, נוסח: וואו, איזה לא קל, את ממש גיבורה וכדו- לי לפחות זה עושה גרדת (תלוי גם כמה זה כנה, כן?) ובמקום זה אעדיף מילים פחות מסוגננות ויותר אותנטיות כמו: וואו, מעצבן, את אלופה שהצלחת להסתדר איתה..

לפעמים התגובות כמו "זה ממש לא קל"
יכולות להרגיש לא במקום
כשמדובר על התומודדות של השניה
שאין לנו ושלעולם לא יהיה לנו מושג עליה.
אז אני יכולה לומר ש"וואו" יכול להיות המון מילים-
כמו שאמרו תלוי באינטונציה, בהבעות וכו'.
זה יכול להיות מופתע/מזדהה/כאוב/שמח*/מתרגש/מתלהב/כועס/עוצמתיועל העיניים שלך רואים אם את מדקלמת וואו,
או באמת שם.