שלום לכולן,
מה עושים עם ילד בן 9.5 שמתעורר בלילות עם חרדות מחלומות מפחידים ורוצה לישון עם ההורים? מה אפשר לעשות איתו ח-ו-ץ מטיפול רגשי?
אני פשוט מתוסכלת! אם הוא ישן איתי, בגלל הגודל שלו אני כבר לא ישנה, ואני מוצאת את עצמי חסרת אונים עם שיחות עקרות באמצע הלילה, ואחרי שאני או בעלי שולחים אותו למיטה באופן חד משמעי אם לא מצאנו פתרון, אז החרדות והמצפון עוברים גם אלי ושוב אני לא ישנה… מה אתן הייתן עושות בסיטואציה כזאת?? חוץ מזה טיפים הרגילים של סביבת שינה וכו'.
מקווה לשמוע רעיונות כי זה מתסכל נורא!!!
תודה,
הודיה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!



מנסיון זה עובר עם הזמן.
בינתים תקופה תכיני לו מיטה לידך בצורה שלא תפריע לך לישן (מזרון או אפילו על שמיכה) לא איתך במיטה
ברגע שהוא קם עם חלום מפחיד הולך לישון בחדר הורים, בלי להעיר אותך
לפני השינה שיקרא קריאת שמע המלאה בסבלנות – סגולה לשינה רגועה
אין לי ניסיון עם זה ספציפית
אבל למה את כלכך מחפשת פיתרון חוץ מטיפול רגשי?
את לא חושבת שזה כדאי? שילד בגיל הזה עם חרדות בהחלט יכול להיתרם מטיפול טוב?
למה לא?
יש אפשרות ללכת להנחיית הורים כדי לקבל כלים לעזור לילד עם החרדות שלו, אם את לא בעניין אפשר לנסות בהדרגה לעבוד על הפחד- בהתחלה שהוא מפחד הוא ישן רק בקצה החדר שלכם ואז בחוץ עם דלת פתוחה לגמרי ואז לסגור קצת את הדלת ואז לגמרי… וככה להמשיך עד שהוא יהיה מסוגל לישון לבד בנוסף אפשר ללמד אותו שמחשבות הם לא מציאות ואם יש מחשבה מפחידה היא רק מחשבה- ואין סכנה אמיתית. ולעשות נשימות (לא בזמן החרדה אלה בזמנים רגועים אחרים) לנשום מהאף כאילו מריחים פרח ולנשוף מהפה כאילו נושפים על נר ולא רוצים שהוא יכבה.
כמו שכבר אמרו יש גיל שבו חלק מהילדים סובלים קצת מחרדות, זה נורמלי אבל חשוב להמשיך לשמור על שיגרה כמה שיותר ולנסות להפחית את הרווח של הילד מהחרדה (רווח כמו צומת לב, ללכת מאוחר לבית הספר וכו') כדי שלא יהיה סיבות נוספות להמשיך עם החרדה. חשוב לזכור שהילד לא בחרדה מבחירה ולנסות לעזור לו להתגבר עליה ולא לפחד מהחרדה שלו כי זה מעצים את החרדה,
בהצלחה רבה!
היה אצלנו בבית בדיחה על אחת האחיות שכל לילה (במשך שנים!) בחרה מיטה אחרת לישון בה… אף פעם לא גמרה לילה במיטה. לפעמים הורים, לפעמים אחים.
נורמלי לתקופה. בכל רגע יכולה להיות אזעקה. פחד טבעי לגיל מגנבים.
אני גם חושבת שאפשר להכין לו מזרון אצלכם לקום לעבור אליו.
אם יש לכם סבלנות, ורק אם, אם הוא בא – לעבור אליו לחדר עד שהוא נרדם חזרה. אפשר להתעקש עם זה – אבל לא להחזיר ומיד לחזור. לדאוג להיות איתו עד שנרדם (אפילו לתת לו יד במיטה ולקרוא שוב שמע)
מאד מקשה אם הוא ישן בחדר לבד. זה באמת מפחיד:)
לקרוא איתו בלילה קריאת שמע בקול מילה במילה, לשיר איתו המלאך הגואל ולדבר על זה שה' שומר. שוב ושוב לילה לילה. להשאיר מעט אור.
אם יש אחים גדולים יותר – להשכיב אותו לישון איתם.
אנחנו חוינו את אותו הדבר ואז התייעצנו עם רב גדול והוא אמר לנו שישנה סגולה לשינה בלי פחדים:כותבים את הפרק "אשא עיני" על דף,בכתב ידך באותיות דפוס ותולים על הקיר מעל ראש הילד,
וכמובן לפני השינה אומרים איתו את הפרק מילה במילה ומסבירים לו את המשמעות כל יום מחדש…
מאחלת לך ולו שינה רגועה
מזה כזה מפחיד בטיפול רגשי??
מה עם טובת הילד?
ניסת לדבר אתו להבין למה הוא מפחד?
אולי היא לא מפחדת? אולי היא רוצה עוד עצות חוץ מהטיפול? כי טיפול לוקח זמן? אולי העניין הכספי מפריע? או מיליון סיבות אחרות, היא לא אמרה שהיא מפחדת…
לפני שנכנס לחדר לישון שינשק את המזוזה בפתח החדר וישא תפילה קצרה שישן טוב בלי פחדים, 3 פעמים נשיקה ותפילה כל לילה לפני השינה, מאוד עוזר
אני הסברתי לילד שה' שומר עלינו כל הזמן וכשהוא מפחד שיסתקל על המזוזה וייזכר
אך בשנה האחרונה זה קרה שוב כי הרבה הממלא מקום סיפר סיפור על שודדים וכו'
אני לא יכולה לישון עם הילדים בחדר ולכן הם הולכים לישון על הספה או כל רעיון שמתאים להם
(אני לא חושבת שכאילה סיפורים תואמים לגיל 6)
ואוו, גם אני עם אותה בעיה מרגיזה, ילד בן 5, רגיש מאד שרץ אלינו כל לילה ואם נועלים, הוא דופק בהיסטריה ומעיר את כל השאר… הוא דווקא כן בטיפול רגשי, ועדיין, מהמלחמה עם איראן אנחנו עם הבעיה הזו ולא מצליחים למצוא פתרון! אשמח גם כן לעצות טובות…
דבר ראשון להרגע (את בעצמך) לדעת שזה מסע נורמלי שהמון ילדים עוברים
דבר שני אני מציעה לפתח על זה שיחה פתוחה בשעות היום- לשאול בזמן רגוע מה קורה? מה מפחיד אותו במיוחד? מה הוא מרגיש אחרי חלום רע? והכי חשוב- לשאול אותו בעצמו מה לדעתו יכול לעזור לו להרגיש בטוח חוץ משינה בחדר הורים? (תתפלאי יהיה לו מה לחדש…)
תסבירי למה לא כדאי שישן איתכם (מקשה עליכם וגם עליו)
דבר שלישי- תמיד עדיף לצאת אליו בלילה מאשר להכניס אותו
בשעת מעשה זה ממש קשוח אבל הכי נכון- להוציא מזרון או כיסא ולהתישב לידו עד שנרדם או נרגע (גם אם יקרה 5 פעמים בלילה) זה מתיש אימה (אפשר לעשות תורנות אבא ואימא) אבל יעבור תוך תקופה…
גם בתת מודע הילד לומד שהחדר שלו בטוח והפחדים ירגעו
לעומת זאת להכניס ילד לחדר שינה זה דבר שאח"כ קשה מאוד להיגמל ממנו…
בהצלחה ענקית!!