די! תעזבו אותי רגע!"
"אני לא יכולה יותר!"
"שוב אתם רבים?! באמת?!"
מכירה את זה?
ברוכה הבאה לחופש הגדול.
הילדים כל הזמן בבית. חם, יש בלגן, אין שגרה.
כל רגע מישהו צריך משהו –
רעב, משועמם, בוכה, רב, מחפש אותך – ואת?
את רק רצית לשתות כוס קפה בשקט, שתי דקות.
ופתאום את מתפרצת.
צועקת. מאבדת שליטה.
"נמאס לי כבר!"
"די! פשוט די!"
"אני משתגעת פה!"
"מה לא ברור??!"
"כל אחד עושה פה מה שבא לו!"
"אני לא משרתת של אף אחד!"
"אם עוד פעם אחת אני רואה את זה ככה – אתה נכנס לחדר!"
"לא רוצה לשמוע מילה. מילה!"
"כלום לא מעניין אתכם חוץ מעצמכם!"
"מה אני – אוויר?!"
ואז מגיע גל הצונאמי:
אשמה. תסכול. רגשות אשם.
המשפטים מתחילים לרוץ בראש:
"אני אמא גרועה… איך עוד פעם צעקתי… למה אין לי סבלנות… אולי אני פשוט לא מתאימה לתפקיד הזה…"
אבל האמת היא, שכל אמא, באופן טבעי ונורמלי, רוצה להיות האמא הכי טובה שאפשר. ואף אחת מאתנו לא קמה בבוקר ואומרת לעצמה: היום אני הולכת להיות אמא רעה.
הקריאה מבפנים –
אז למה זה קורה לי ??
אולי כי הכעס הזה, בא להגיד לך משהו.
כעס הוא לא אויב. הוא שליח.
שליח שמגיע לספר לך שמשהו בפנים עמוס מדי, לחוץ מדי, בודד מדי.
יש סיפור ששמעתי, שתמיד מזכיר לי את התמונה הגדולה:
דרשן הגיע לבית כנסת, וראה רק איש אחד יושב בקהל.
הוא שאל אותו, נבוך: "מה לעשות? למסור את הדרשה או לא?"
ענה לו האיש: "אני לא מבין בדרשות, אני מבין בפרות.
ואם נגיד תגיע אליי רק פרה אחת אני לא אתן לה לאכול?"
והדרשן דרש.
בסיום הדרשה הוא שאל: "נו, איך היה?"
והאיש ענה: "אמרתי לך, אני לא מבין בדרשות, אני מבין בפרות, ואני יודע שאם תגיע אלי רק פרה אחת, אני לא אתן לה את האוכל של כווווווווולם—"
זה לא הדבר הקטן, זה העומס הגדול –
וזה בדיוק מה שקורה לנו ביתר שאת בחופש, אבל גם בשגרה:
כל היום את סופגת –
הבוס, הטלפון מהגננת, החום, הצרחות, ההסעות, הארוחות –
ואז אחד הילדים שופך קטשופ על הרצפה… ואת מתפוצצת.
ושופכת עליו את האוכל של כווווווולם…
זו לא אשמת הקטשופ.
הוא רק היה הטריגר.
הקטשופ נשפך.
אבל בלב?
זה הרגיש כמו רעידת אדמה.
כי הוא נשפך –
לתוך לב שכבר היה עייף, מתוסכל, מוצף.
ופתאום, כל מה שהחזקת בפנים, גולש החוצה..
אנחנו רגילות לנסות להשתיק את הכעס, להכניס אותו למגירה.
לחייך כשכואב, להבליג כשקשה.
אבל רגש שלא מקבל ביטוי – יתפרץ איפשהו, מתישהו, על מישהו.
בדרך כלל – בזמן ובעיתוי הכי פחות רצויים
כי הכעס הוא מנגנון הישרדות. הוא שומר עלייך.
הוא מנסה לצעוק: "את עייפה!"
"את צריכה הפסקה!"
"תדאגי לעצמך קצת!"
שלושה צעדים שיביאו לך שקט פנימי –
וזה בדיוק הרגע לעצור ולזהות את הרגש: מה אני מרגישה עכשיו?
אולי זה תסכול, כעס, עייפות, חוסר ערך, עצב או אפילו בלבול.
תני לעצמך רגע להיות כנה עם הרגש הזה, בלי לשפוט אותו או לנסות להדחיק אותו.
כשהרגש ברור, זה הזמן לשאול את עצמך: מה באמת מפעיל אותי?
מה גורם לי להתפרץ? אולי זה עומס, תחושת כישלון או צורך בשליטה?
אולי אני מרגישה בלתי נראית ולא מספיק שווה?
מה הצורך העמוק שלי שלא מקבל מענה?
לאחר מכן לראות איך אני יכולה לעזור לעצמי –
אם זה זמן לעצמי גם בתוך הבלגן של החופש, תפילה, כתיבה, נשימות, לצאת לעשר דקות הליכה, לדבר עם מישהי שמבינה אותי, לבקש עזרה אם צריך, לישון מתי שאפשר או אפילו לומר לעצמי מילות הערכה, כמו "אני עושה את הכי טוב שאני יכולה."
לא תמיד אפשר הכל.
אבל תמיד אפשר משהו קטן, פשוט, שמחזיר אותך לעצמך.
החופש הגדול לא חייב לשחוק אותך עד הקצה.
הוא יכול להיות הזמנה, להכיר מחדש את הכוחות שלך.
הוא יכול להפוך להזדמנות, ללמוד אותך!
לדאוג לעצמך. להיטען.
כי אמא שטוב לה – מצליחה גם להיות רגועה יותר עם הילדים.
תזכרי:
את לא אמא עצבנית.
את אמא טובה, שלפעמים קשה לה.
וזה כל ההבדל.
אמא. כל השאר – בונוס
ואם לומר בינינו, רחוק מאורות הבמה – גם של האולם וגם של הלב שלנו –
אני בטוחה שצריך לערוך ערב הוקרה לאימהות בין הזמנים.
לאימהות שנותנות כל כך הרבה מעצמן, מהכוחות שלהן, מהיוזמה ומעבודת המידות שלהן.
אנחנו נותנות לילה ויום מעצמנו, מעניקות גם כשקשה, עוד ועוד.
נכון, לפעמים אנחנו מתעצבנות, נשברות, צועקות.
אבל גם אז – אנחנו בוחרות להישאר, לבחור שוב באהבה. גם כשאין כוחות, להתאמץ שוב, גם כשלא רואים.
וזה לא מובן מאליו.
אם מישהו היה שואל אותי –
מגיע לנו לא רק ערב הוקרה,
אלא תעודת הצטיינות, חתומה בנשיקות קטנות ובחיבוקים עייפים 🤗
אסנת פוקס, פסיכותרפיסטית לנשים ומרצה –
מלווה נשים במסע האימהות שלהן ומפתחת גישה של חמלה עצמית.
מחפשת ערב מרומם לקהילה? סדנה לצוות? או תוכן מעצים ליום עיון?
אסנת פוקס מזמינה אותך להרצאות וסדנאות מרתקות ומעצימות שמעניקות כלים לחיים:
♦ משמעות האימהות – לגעת בלב המסע האימהי ולגלות את הכוח שבך.
♦ חוזרת לעצמך – סדנה מבוססת על שיטת העבודה של ביירון קייטי.
שמלמדת איך להתמודד עם מחשבות שמחלישות אותנו ולחזור לערך העצמי שלך.
♦ פיל בחנות חרסינה – סדנה חווייתית בנושא: מתנת האמון – לניהול רגשות ואתגרים במערכות יחסים.
מתאים לאימהות, צוותים חינוכיים וקהילות שרוצות לצמוח ולצאת מחוזקות.
כי אין כמוך, אמא!
לפרטים נוספים ולקבלת המלצות, חייגי: 054-8470042
'מאמא בצניחה לאמא בצמיחה' קו תוכן מעצים לאמהות –
השראה, טיפים מעצימים וחמלה עצמית. ללא עלות.
אמא, את על הקו? 02-3134108





וואו!!!!
אני ממש נהנית מהמאמר הזה!!
נותן כוחות בצורה בלתי רגילה!!!
כמו שאמר רבי נחמן
מה שהיה היה העיקר להתחיל מהתחלה!!!
לא להסתכל מה עשיתי וטעיתי אלא מעכשיו להסתכל קדימה ולשכוח מהנפילות!!
{אגב להבדיל תקף גם לדיאטות … בגלל יום אחד או ארוחה אחת שנשברתי לא שווה להפסיק את הרצף…}
חיזקת אותי ממש!!!
תמשיכי להעלות עוד תכנים כאלה!!!
תודה רבה!!
תודה תודה תודה………
בדיוק בזמן
אסנת היקרה,
התכנים שלך מדהימים
קוראת ומתפעלת כל פעם מחדש
אני אשמח ממש שתתיחסי קצת בפוסטים הבאים גם לנושא הזוגיות
איך מוצאים לה זמן בעומס ובטירוף הזה של גידול ילדים צפופים
איך אפשר להמשיך לתחזק זוגיות יפה וצעירה גם כשהילדים שואבים את כלללל הכוחות והזמן ואין שום אופציה לצאת לנופש אי פעם לבד
איך לא מתייאשים ולא מוותרים על החלום
מאמר יפהה יישר כח!!
הגיע לי בול בזמן, תודה על העידוד
ולגמרי נכון – כעס הוא ביטוי לרגש שהודחק
כל כך חשוב לעצור ולנסות לזהות את הרגש לפני שהוא מתפרץ