שלום לכולן,
מתנצלת על השאלה הבנאלית…
אני אמא לכמה מתוקים (!) בגילאי 7 ומטה ולא יודעת את נפשי מכל כמויות המתוק שזורם בוושט האומללה…
מה עובר בראש של ההורים שמחלקים צמיד סוכריות סודה לאמא של שבת בת שנתיים (!) שלא טעמה טעם (חטא :))?
אז כן, מדברים על "גן ללא ממתקים" וחלוקה של פרסים ביומולדת, אבל כשקניתי לבת שלי פרס שווה לחלק בסוף נכנעתי וצירפנו גם ממתק (שפוי) כדי שלא תרגיש חריגה עם האמא המוזרה שלה…
אני מרגישה שכל המאמץ בלהכניס לילדים דברים קצת יותר שפויים תזונתית, נמחק עם ערימות הג'אנק שנכנס בדלת האחורית.
והכי – בסוף אני מוצאת את עצמי קונה לילדים בשם אמא שלי מזרק ג'לי (איכס) – שהם לא ישכחו בחיים אגב מרוב אושר – כי עדיף לי שהם יאהבו אותה מאשר את האמא של החברה בגן…
ולפני שמתקנים את העולם, לשאלה המעשית –
איך מתמרנים ביומיום עם זה?
איך לא "להתקמצן" על ממתקים / לא להרשות כל הזמן / להזכיר להם את החורים בשיניים / תולעים בלילה / לשמוח איתם במקום להצטער כשהם חוזרים מאושרים מהגן עם שקית מפוצצת כי שוב היה יומולדת?
ואיך… איך זה שאני מרגישה לבד בסירה? כולן התייאשו כבר?
גילה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!
מזדהה איתך מאוד,
לאחרונה הגעתי למסקנה שזה באמת לא כ"כ נשלט, 2 ימי הולדת בשבוע + אמא של שבת זה כבר מינימום 3 פעמים בשבוע של מתוק…
אני מנסה בעיקר לתת הרגלים טובים של אכילת פרות וירקות ושתיית מים ולא משקאות מתוקים,
בבית ההורים יודעים שאני מעדיפה שלא יתנו לילדים מתוק
והלאה אני מתפללת על הבריאות האיתנה שלהם…
כילדים, היינו 'מוכרים' לאבא ממתקים שקיבלנו.
כשהצטברה כמות נאה, היינו יוצאים לטיול או פרס שווה אחר…
כבר כתבתי בעבר, לא מתאפקת לצרף שוב-
מוזמנות לראות מה עשינו עם הר הממתקים שילדי צברו ממוסדות לימוד ותהילים בלבד.
מוזמנות להעתיק, שבמחה-
https://alhavealdada.com/%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%92%d7%90%d7%a0%d7%a7-%d7%a4%d7%95%d7%93-%d7%95%d7%97%d7%a4%d7%a6%d7%99%d7%9d/
בגדול מרשה לילדי חטיפים להוציא: טופי, ו"זאזא" למיניהם, מקומם-בפח האשפה, בעבר תגמלתי עבור הזריקה, היום זה כבר טבעי.
לא חושבת שיש פתרון קסם למנוע את זה מהם ואחרי שנתקלתי באמא אחת שממש מנעה וראיתי את ילדיה מתנפלים בצורה מזעזעת על הממתקים אצל הסבתא הבנתי שלמנוע זה לא פתרון. אז מה שאני עשיתי זה ככה:
דבר ראשון ממתקים במהלך השבוע זה רק מימי הולדת. ממתק של קבלת שבת אוכלים בשבת. (ומי שמצליחה לחכות עם זה עד שבת, בהצלחה. אני לא הצלחתי)
ממתקים של הבית רק בשבת. מגבילה ל-3 חטיפים (ושוב – מי שמצליחה יותר להגביל – בהצלחה. אני לא הצלחתי) חוץ מחטיפים עוד ממתק מתוק אחד לבחירתם. נגיד, קרמבו זה לא קינוח לסעודה בשבילם (אני יודעת שיש בתים שכן). זה חלק מהממתקים של השקית של שבת. ככה בקינוח אפשר להגיש פירות חיים או קומפוט או נקטר ולא חייבים מתוק.
דבר שני, הרגלתי את הילדים לשתיית מים במשך כל השבוע. בשבת יש על השולחן שתיה מתוקה וגם הרבה מים וראה זה פלא – הם שותים מעט מתוק ולעומת זה הרבה מים (כנראה הגוף מתרגל שמים מרווים יותר)
שמעתי בשם רופא שיניים חרדי שגידל משפחה ברוכה שהוא הכניס כל ממתק הביתה. חוץ מטופי ומסטיק. לא הגביל בכמות, רק היו לו שני כללים: את כל הממתקים אוכלים בבת אחת. צחצוח שיניים אחר כך ולא אוכלים בלילה. הרעיון היה למנוע חורים בשיניים (יש שליטה על הצחצוח) ולהימנע ככל הניתן מתולעים (לא בלילה. יש ילדים שזה לא עוזר להם). הילדים לא הסתובבו כל היום עם ממתקים ולא 'גרסו'. שאר היום או השבוע אכלו נורמלי.
מקווה שעזרתי
אני מאד מזדהה איתך!!
לצערי אין לי שליטה על מה שמחלקים בגן, יש לי שליטה על מה שמחלקים בבית. אין ממתקים באמצע השבוע, גם בשבת יש בזמנים קבועים ככה גם הילדים לא כל הזמן מנדנדים, הם יודעים מתי מקבלים זה נותן להם ולי רוגע.
במהלך השבוע יש ופלים, בייגלה ועוגיות במידה, מגיל קטן הרגלתי אותם שמקבלים ופלה אחד ולא שקית עם ופלים… וכדו' ומשתדלת שזה יהיה אחרי האוכל, כשהם שבעים יש להם הרבה פחות חשק לאכול את העוגיות וכדו'.
עוד משהו, כשצריך לתגמל, אני קונה חבילת עדשים/נשיקות ומקבלים אחד לכל אחד. הרע במיעוטו, ואני בד"כ לא מתגמלת במתוק, כי לא בריא לדעתי להתרגל לתגמול מתוק לאחר עשייה כל שהיא, אבל כשיש צורך לתגמל זה בהחלט סוגר את הפינה והילדים מרוצים כי הם רגילים לזה.
כמובן ששתיה מתוקה רק בשבת וגם בגבול. (לדעתי זה הדרך הכי מהירה להכניס לגוף סוכר בכמות הזויה בלי שמרגישים, יותר גרוע ממרמולדה…)
הילדים שלי עדיין יחסית קטנים, מקווה שיגדלו ההרגלים יהיו מספיק חזקים כך שגם כשירצו שוקולד לא יפתחו חבילה ויאכלו עד שימאס אלא יקחו 2-3 קוביות ויסגרו.
גם אני נמצאת בתוך התסכול הזה!
עשינו לילדים קופסאת ההתגברות > שהם מכניסים את כל הממתקים (לא חטיפים, בעיקר ממתקים שהורסים את השיניים כמו ג'לי, סוכריות ואבקות למינהם) ואחרי שהקופסא מלאה אנחנו קונים לכל אחד פרס (הבן רוצה כל הזמן 10 חבילות של קלפים, לבנות קנינו משחקים אחרים, בדר"כ דברים זולים אבל שמשמחים אותם כמו מדבקות, קופסאת טבעות, שעון פשוט וכד'..)
יכולה להגיד שכבר הקופסא התמלאה 4 פעמים מתחילת שנה וזה כל פעם מזעזע אותי לראות שכל זה היה אמור להיות בתוך הגוף שלהם!! ועדיין הם אוכלים המון ממתקים!
אני לא מכריחה אותם לשים בקופסא, אלא רק מציעה בהתלהבות, אבל אם הם קיבלו הרבה ממתקים אז אני מבקשת להתגבר לפחות על ממתק אחד!
ועדיין אשמח לקבל עוד עצות! כי הכמויות היסטריות!!
בעיה שמטריפה כל אמא בישראל אני חושבת, וההזיה שעדיין לא קמה רפורמה בענין… הלוואי שמשהו יעשה מעשה ופשוט ימגר את הרעה החולה הזאת…
מה שעושים אצלינו בבית, הרי בדרך כלל חוזרים עם כמה ממתקים ולא אחד (שקית יומולדת, 2 אמהות של שבת) אני מרשה לבחור אחד לאכול מיד ואת היתר הם שמים אוטומטית בקופסא שמחכה להם לפקעלה של שבת… זה היה כל כך פשוט לי שזה נהיה כל כך פשוט להם, הם מעצמם נותנים לי אמא תשימי את זה למעלה…
ואגב גם לפקעלה של שבת אני לא מכניסה את כל הרעלים המזוקקים, סוכריות על מקל לעיתים רחוקות, השאר בעיקר חטיפים…
בקיצור ד' ישמור עליהם שיהיו בריאים עם שיניים בריאות
גם אני עושה ללדים "קופסת ממתקים" כל ילד שרוצה שם בקופסא וכשמתמלא הולכים הילד והאבא (יותר שווה!) לקנות מתנה. זה ממריץ את כולם !!! . ויש גם ענין להראות להם את כל השלל שנאסף שיבינו איך הגוף אומר להם תודה שלא הכניסו את כל הרעל הזה.
ברור שיש ילדים שיותר קשה להם להתגבר אבל כשמדברים על המתנה שיקנה זה משכנע… עובד אצלי בבית מעל 12 שנים!!!!!!!!
כמו בכל תחום השינוי צריך לבא מלמעלה על הנהלת הגנים להדגיש שמחלקים פרסים או ממתק ללא סוכר בלבד וכל אחד יוכל לעמוד בזה זה לא הרבה יותר יקר כלכלית אבל חשוב לאין ערוך בריאותית אי אפשר להתלונן בפורום הזה ולהמשיך לחלק ממתקים זאת צריכה להיות דרישה גם של ההורים מהצוות
ממתק עם תחליפי סוכר לא תמיד בריא יותר
מזדהה מאד בתור אמא וגננת. עם הבן שלי לצערי מה שעזר, שהגענו למצב של טיפולי שיניים שכאבו לו והוא הפנים שהממתקים הם הגורמים, מאז( עד שישכח…) הוא משתדל מאד לא להכניס לפה את המזיקים- הטופים הקשים, גלי וכו, ולצחצח שיניים בקביעות, מקווה שיחזיק מעמד הלאה.
בתור גננת בגן חובה רוצה לשתף אתכן במשהו שהפליא אותי מאד!!!! באסיפת הורים בתחילת שנה דברנו על המתוקים המזיקים והסברתי שאין להם כניסה לגן- פירטתי בדיוק מה אפשר להביא ומה אי אפשר. האמהות הנהנו בהתלהבות והודו לי מאד! למחרת, גם דברתי עם הילדות והן הבינו לגמרי, נשאר לנו עוד הרבה ממתקים להביא- חטיפים, עוגיות, ופלים, איגואים, קרמבו…
אבל תוך שבועיים, חזרו הממתקים הגרועים לבקר בגן, כשנולד אח, ביומולדת פרטי, אמהות של שבת. הייתי המומה בפרט שכבר הצלחתי להכניס את התוכנית הזו בגנים כמה שנים. והילדות? ממשיכות לצאת לרופאי שיניים ולסבול מכאבים. נכון, אני יודעת שהכי קל וזול וקומפקטי זה לשלוח לגן חבילת טופי, אבל – כבדו את עצמכם ותדאגו לבריאות הילדים!!!
אם בשעת מעשה ההורים הם אלו שהתפתו לרכוש את הממתק הזמין, איך נוכל למנוע מהילדים לאכול אותם?
לדעתי האישית- אחד ועוד אחד הם הקבוצה השלמה- כל אמא שתשתדל לקנות את הממתק הפחות מזיק או פרס, שאגב ילדים קצת יותר בוגרים מעריכים הרבה יותר!!!
בהצלחה!
אז הנה השנקל שלי:
אני מרשה הכל מלבד דברים שמלכלכים את הבית או עושים ריח לא נעים שמפריע לי (היפראמזיסית בעברי).
אבל מסבירה בטוב טעם שזה לא בריא. מפרטת מה זה עושה לגוף. שיניים, תולעים, מסבירה איך הלבלב עובד, השמנה וכו'
אני עצמי כמעט לא אוכלת את החטיפים והממתקים ונגעלת מרובם בפומבי.
יש בבית שלי אוכל נורמלי ויש מה לאכול.
בשבת יש קצת, בעלי קונה.
אני כן מגבילה לגבי ממתקים ממש גרועים.
הן מאוד אוהבות שקדים ואגוזים ולפעמים אנחנו קונים (זה יקר יחסית).
מדגישה להן כמה אוכל בריא הוא נכון לגוף והן מפנימות. הן רואות אותי אוכלת אוכל בריא ומצטרפות – מה שיש בצלחת של אמא תמיד הכי טעים…
בגיל קטן זה יותר משמעותי אבל לאט לאט גם הגדולה צטרפה – לא רצתה להשאר מחוץ למועדון (גם בעלי התנגד בעבר והיום אוהב את האוכל הבריא כמו קינואה, עדשים שחורות).
רק אומרת, יש מודעות במסגרות שהן לומדות בהן. יחסית מעט ממתקים והרבה הטפה לפירות וירקות ככה שאני לא צריכה לעבוד קשה.
אחת הבנות סיפרה לי שיש לה חברה שאמא שלה קונה מהן את הממתקים תמורת שקלים והיא קונה לעצמה פרס.
מסכימה איתך לגמרי!
באמת תהיתי איך הענין הזה ברוך ה' פסח על ביתנו. מלבד עוגיות וחלבה הילדים שלנו ברוך ה' לא מתלהבים ממתקים. איך?
בעיקר ס"ד.
בעלי אוהב מאוד מתוקים. אבל אני ממש נגעלת (באמיתי) ממתקים. אוכלת עוגיות, שוקולדים איכותיים. וזה באמת מה שהילדים אוכלים. כשהם מקבלים בחוץ סוכריות הם מבקשים ממני לפתוח, אני פותחת ואומרת לעצמי בשקט- איככס. הם נהנים ללקק דקה ואז זורקים לפח. אני פשוט לא עושה מזה ענין של אסור מותר. בבית זה לא קיים- ככה שאין ויכוחים. מלבד במבה ביסלי בשבתות או כשמגיעים אורחים.