נמאס לי מכמויות הממתקים שהם גורסים!

כגננת אני לא נותנת כניסה לממתקים.
אני מדברת על זה באסיפת הורים וההורים שותפים להחלטת הבריאות, בפועל קשה לרובם.
ההורים מקבלים ומבינים אבל זה לוקח זמן.
ילד שמגיע עם ממתק לגן הממתק מחכה לו אחר כבוד מעל המקרר וחוזר הביתה,
אם ילד מגיע עם סוכריה על מקל ביד בבוקר אני אומרת לאמא שלו: אמא יקרה תשמרי לו לבית, לא כאן.
לקבלת שבת אפשר להביא ופלים\ עוגיות וכדומ'.
ביום הולדת מביאים עוגה ושקית הפתעות (ללא ממתקים)
במהלך היום יש סל פרות במקום נגיש, בזמני משחק חופשיים הילדים יכולים לגשת כשהם רוצים לקלף לעצמם פרי ולאכול (במקום מוגדר) אני לא מגבילה פרות.
כצ'ופרים אני משתמשת במדבקות ונקודות עם איסוף עד לפרס המיוחל מהכל בשקל.
בגנים שהיו צריכים חיזוקים יותר מידיים וישר לפה השתמשתי בדגני בוקר (התחלתי בכריות ועברתי לקוקומן וכו' ובסוף הגעתי למדבקות)
אציין שהגן ממלכתי ויש שם יותר שיתוף פעולה ומודעות לנושא ממה שאני רואה בגנים של הילדים שלי.
דבר נוסף- במגזר הממלכתי יש מושג שנקרא "גן בריא" שבו הגננת חותמת על חוזה כלשהו, מקבלת תקציב עבור זה.
כשההורים בוחרים לשלוח את הילד לגן הם בעצם גם מחוייבים לכללים מסוימים שקשורים ל"גן בריא".
נראה לי שהמונע לשינוי דווקא כן נמצא אצל הגננות אבל הן חייבות להוביל את זה עם הרבה בטחון ונחישות. זה לא קל.

אם את בסוף קונה,
מה את רוצה?

את יכולה לבקש לאמא שלך לא לתת לילדים שלך ממתקים, רק משהו קטן כמו עדש , קובית שוקולד וכו… וקל וחומר לא לקנות בשמה, אם היא תקנה פרסים קטנים הילדים יאבו אותה לא פחות.
גם לאמא של שבת ויומהולדת מקובל מאוד לקנות פרס במקום ממתק והילדות נהנות מזה מאוד, אם תקני שרשרת / צמיד / טבעת / קשת מהכל בשקל הבת שלך תרגיש מלכה..

לא ראיתי שיש בגנים כל שבוע יומהולדת, לא צריך להגזים,
נראה לי שאם כל אחת תתחיל את השינוי אצלה בבית – הכל יראה אחרת,
אצלי אין ממתקים בבית באמצע השבוע ולכן לא קורה כלום אם הם מקבלים בגן ממתק לאמא של שבת,
וצמיד סוכריות לגיל שנתיים יותר מציק מצד הלכלוך שזה עושה, הילדה בד"כ לא תגמור את זה, היא תניח את זה באיזשהו שלב…

אצלינו גם יש קופסת התגברות כל פעם שמתמלאת אנחנו קונים לילדים ספר שבוחרים ככה יש ספריה שהולכת וגדלה ,כמובן מטבע הדברים יש את הילד שעל זה ודואג למלא את הקופסא ובקושי אוכל ממתקים ויש את הילדים שנהנים בעיקר מהתוצאה ופחות תורמים לקופסא אבל ברב הפעמים גם הם "תורמים " לקופסא את הממתקים הבעייתים כמו ג'לים טופים ואבקות , גם אם לא בצורה הרמטית.
אני בעצמי כבר לא קונה ממתק לשבת מהסיבה הפשוטה שהם מקבלים כמויות ממתקים בשבת עצמה: אבות ובנים/תהילים/קבלת שבת וכו' .
במשך השבוע יש בבית בסקוויטים בייגלה ובמבה .
ובאמת בזמנים של פתקי שנה טובה/שנולד אח וכדומה זה מאתגר יותר כי הכי קל לקנות טופי גם זול גם כמות ואז אנחנו מוצאים את עצמינו מחפשים בנרות איזה ממתק נחמד שהוא לא טופי אפשר לקנות לילדי הכיתה כפול מספר הילדים בבית

אפשר רגע להציג דעה אחרת ולהרגיע קצת?
מקווה שלא יאכלו אותי פה…
קראתי פעם בספר של שרה חמו "שביל הזהב לריפוי הטבעי" – שהיא מאד מחמירה ביחס שלה לבריאות הגוף – שיחסית אצל ילדים המצב מדאיג פחות, בגלל שהם הרבה בתנועה, ממש כל היום – זה מאזן ומבריא את הגוף. זה לא הציטוט המדויק שלה, אבל ככה היא כותבת.
מאז אני רגועה יותר : )

ולמעשה – לילדים קטנים אפשר להעלים בשקט חלק משקיות הממתקים (מניחים במקום גבוה, ואז או שהם שוכחים, או שאפשר בינתיים לזרוק את מה שבעייתי יותר).
בבית כמובן לקנות ממתקים בריאים יותר – צ'יפס למשל, להרגיל שתיית מים,

והכי חשוב בעיני – לתת כפיצוי המון פירות וירקות, יודעת שהיום זה נורא יקר,
אבל חייבת לומר שמעולם לא הקפדנו על הממתקים שהם הביאו מהגן (חוץ מלהעלים כשהיה אפשר – בלי ששמו לב כמובן!)
והילדים שלי כמעט לא חולים. ממש.
לדעתי זה בגלל שהם אוכלים המון ירקות ופירות.

ואגב, בנוגע לבעיות שיניים, אמרה לי פעם רופאת שיניים שלפעמים בייגלה (וגם ביסקוויט) הכי גרוע מצד השיניים…
כי בייגלה משאיר פירורים המון זמן שנדבקים לשן, לעומת שוקולד שדי מהר מתמוסס ונעלם, לדעתה הכי חשוב לשים לב לממתק שלא משאיר נוכחות על השיניים לאורך זמן.
ועוד דבר – אחרי הכל, ממה שאני ראיתי, בעיות שיניים זה הרבה פעמים עניין תורשתי אינדיבידואלי. כל הילדים שלי אכלו פחות או יותר אותה כמות מתוק וחלקם סבלו מאד בשיניים, וחלקם בכלל לא…

ואחרון: כמה שאפשר לתת מתוק מאפיה ביתית. ברור שעוגת שוקולד ביתית, אפילו עם כמות יפה של סוכר עדיפה על ממתק שקונים בחוץ וכו'.
בהצלחה!