התגובה של עדינה על הקלטת הזום שלנו מאתמול בפנים (נפתח בנטפרי!) >>>
"כאחת שהתחתנה בגיל 30 הנושא הזה מאוד מדבר אלי (וזה היה לפני 13 שנה כשהייתי כמעט הרווקה הכי מבוגרת באזור!)
בכל אופן חשוב לדעת – שיש את האתר "השדכן". אתר חרדי שמנהל שידוכים בצורה חרדית לגמרי. אין פרטים מזהים על שום הצעה, מי שנרעה לו שהצעה מסויימת מתאימה לו – הוא מופנה לשדכן/נית שמנהל את השידוך!
השבוע התחתן ברוך ה' אח של בעלי, בן 37!! דרך האתר הזה. וזה לא סתם. אנחנו מכירים את הכלה ואת המשפחה שלה. האמת לא אחזתי שהיא בת 30, חשבתי שהיא יותר קטנה. אבל בעבר הוצע אח של בעלי לאחותה, הם נפגשו והיא טענה ש"הוא לא רציני…" כך שההורים שלה לא רצו להפגיש את האחות הזו איתו. מה שקרה, שניהם הכניסו את השמות שלהם באתר הזה, והאתר הפנה אותם לשדכנית שניהלה את השידוך. בתחילה הבחורה אפילו לא ספרה להורים שלה, רק נפגשה לראות אם בכלל נראה לה.. וכך השידוך התקדם. הרבה עליות וירידות, אבל התקדם וברוך ה' נסגר. מקווה שאכן יחיו בטוב ויהיה להם טוב!!
את מבינה את הבשורה פה? זה אתר מדהים, עם שליחות לא נורמלית!! מצווה לפרסם אותו לכולם….!
https://hashadchan.co.il/login"
התגובה של שירת הים על הקלטת הזום שלנו מאתמול בפנים (נפתח בנטפרי!) >>>
"מיזם השידוכים שירת הים לכל גווני הציבור החרדי
האם אני יכולה לשבת בחיבוק ידיים?
שחברה/ שכנה/ אחות/ גיסה/ מכרה עדיין לא מצאה את זיווגה?
ודאי שלא!
מוזמנת לשלוח רזומה ל: shirat1965@gmail.com
בעלת עסק?
יש לך הזדמנות לפעול לדרבון השדכניות,
בין השדכניות מתקיימת הגרלה בכל שבוע-
על מוצרים שימושיים/ מפנקים…
יש לך מוצר מדרבן…?
פני למייל shirat1965@gmail.com
וכשכולנו ניתן ידיים, זו לזו, ונשלב הכוחות,
תגענה הידיים עד כסא הכבוד,
ויעזרנו ד', להיות שליחות לבנות בתים בעם ישראל".
התגובה של מרים על הבת שלי קונה בלי רשות. מה עושים?
"ההאשמה שכתבת כאן היא עובדתית לא נכונה, רוצה שנרד לנתונים ספציפיים? איזה אחוזי נשירה יש בשכונות הכי סגורות ובערים החרדיות הכי סגורות? כמו שיש באזורים פתוחים, מכירה את הנתונים.
ממליצה לך לקרוא את הספר "אהל יעקב ולאה" של המשגיח הצדיק הרב משה חיים שלנגר שליט"א בו הוא מדבר על הסוגיה של עונש. כמה שחשוב לשים גבולות, שתהיה יראה מסוימת, מרחק וכו' – זה ברור, אף אחד לא חולק על זה,
אבל בד בבד לדעת שכל ענישה יוצרת מרחק, ואת המרחק הזה חשוב לתקן מיד.
ספר חובה אגב לכל הורה ומחנך.
לא משנה שסטינו מהנושא לגמרי, במקרה הזה שילד מתבייש במעשה שלו (כמו שהאמא כתבה שהילדה הסמיקה וכו')
אין שום טעם להעניש, הפוך, צריך לתת לילד כלים להתגבר על הקושי".
התגובה (הארוכה…) של אמא עם הרבה ניסיון על אטופיק דרמטטיס קשה. יש לך ניסיון?
טוב, יש לי דוקטורט באטופיק : )
אחרי כמה וכמה ילדים שלחלקם עבר כשהם פעוטים, ולחלקם כשהם נערים – לאחד עדיין לא עבר.
אז דבר ראשון – המחלה שאולי הכי קשה לקבל בה עצות זה אטופיק דרמטטיס, כי הריפוי שלה בנוי על ניסוי וטעיה. מניסיון אישי – מה שעוזר לילד אחד, הרבה פעמים לא יעזור לילד השני, אפילו אם תפעלי בדיוק אותו דבר, וגם לאותו ילד מה שעזר לו פעם אחת לא תמיד יעזור לו בפעם אחרת.
אז פשוט צריך לנסות שוב ושוב דברים שונים ולראות מה משפיע.
ראיתי שכתבו כאן על מאכלים, אז אני יודעת שיש ילדים שעזר להם שינוי בתזונה, אבל בהרבה מקרים (אולי הרוב) אטופיק לא מושפע מתזונה.
מניסיון אישי – ניסינו להוריד גלוטן, חלב, קקאו, עגבניות, חצילים, כמעט כל דבר אפשרי… : )
לנו זה לא עזר ויודעת גם על רבים אחרים שלא עזר להם.
גם רפואה אלטרנטיבית יכולה לעזור, ויכולה לא לעזור. שלא לדבר שכשפונים לתחום הזה אפשר למצוא בו שרלטנות מובהקת – שוב, מניסיון אישי, לא כולם כמובן!
מצד שני – גם לרפואה הקונבנציונלית, וודאי לרופא העור הבסיסי בקופה, אין מה לומר חוץ מלמרוח משחה סטרואידית, שזה טוב לילדים שיש להם התקפים קטנים מדי פעם, לא מוצלח לילדים שיש להם בלי הפסקה כמעט. היו לי גם כאלו.
אז מה כן? אני אספר מה עזר לנו – שווה לנסות, אם כי, כמו שכתבתי, לא חייב להיות שיעזור גם לך…
- לילד אחד עזר פלאים ים המלח. זה טרטור גדול מאד. היינו יותר משבועיים באיזור קרוב לים, שילמנו על זה סכום מכובד – אבל זה עזר לילד בצורה שלא תיאמן. ממש היה גוף נקי אחרי זה ליותר משנה, וגם כשחזר – חזר טיפין טיפין ולא באותה עוצמה. היינו בים המלח בליווי של ד"ר הררי, שיש לו מרפאה במלונות ים המלח. הוא מומחה ספציפית לתחום, ומקבל מטופלים מכל העולם.
אחרי כמה שנים נסענו שוב – וגם עזר מאד – לא אותו דבר, אבל עם השנים הילד התבגר וב"ה עבר לגמרי. - לילד אחר שלנו עבר באורח פלאי בלי השתדלות כמעט.
- לילד נוסף, שניסינו לו הרבה דברים, עזר בסוף משחת בפנטן+. שימי לב, לא הבפנטן הרגיל שלא עשה כלום, רק זה עם הפלוס. יש בו חומר מחטא שעוזר לנקות את הזיהום שמתפתח על הפצעים החשופים. זה ממש עזר בצורה לא רגילה.
בנוסף הקפדתי מאד על בגדי 100%, זאת הייתה עבודה לא קלה, במיוחד בחורף, אבל תמיד הצלחתי להשיג בסוף. - לילד אחר שלנו הבפנטן+ לא עזר כלום, אבל מכיוון שזה היה רק בשני אזורים, שמנו משחה סטרואידית, כשהפצע עבר שמנו אלידל כמו שהמליצו פה (אגב זאת כנראה גם לא משחה ממים… זאת גם משחה שצריכה מרשם רופא, אבל לא סטרואידית), ואחרי זה משחק עם קרמי לחות שונים. זה בא והולך אבל ב"ה בשטח קטן.
- לילד גדול יחסית ששום דבר לא עזר לו (ים המלח לא ניסינו), הלכנו לפוטותרפיה וזה עזר פלאים, אנחנו באמצע טיפול, לא יודעת מה יקרה אחרי שיגמר… פוטותרפיה עושים רשמית מגיל שנתיים, מעשית צריך בשביל זה ילד שמבין מה עושים איתו. אי אפשר להכניס ילד למכונה בלי להסביר לו מה קורה.
- יודעת על מקרה קשה מאד מאד לילדה שלא ישנה כמה שנים כמעט (!) שמה שעזר להם בסוף הייתה תרופה ביולוגית. זאת תרופה לא פשוטה, תהליך ארוך עד שמאשרים – אבל זה מה שהציל אותה. כפשוטו.
- תחפשי רופא טוב… ברוב המקרים, במחילה, הרופא בקופת החולים, כאמור, לא יודע לומר מעבר למשחה עם קורטיזון. תחפשי רופאים מומחים – גם הם לא תמיד יודעים, אבל יש ביניהם שיודעים יותר. אישית, ממה שראינו היחיד שעזר לנו הוא ד"ר שגיא, שכבר יצא לפנסיה, הממשיכה שלו היא ד"ר ורד מולכו, מקבלת בשר"פ הדסה עין כרם. אגב, בשר"פ הדסה יש מחלקת עור מדהימה עם המון ידע עדכני ויעיל. שווה בדיקה (מולכו היא מנהלת המחלקה).
אז תכלס : )
יתנו לך פה הרבה עצות, פשוט תנסי… אף פעם אי אפשר לדעת מה יעזור לכם.
ואחרי הכל, אולי לפני הכל – תפילה!!!!!
זה בכל תחום, אבל בתחום מתעתע כמו אטופיק דרמטיטיס – רואים בחוש שרק התפילה עוזרת, ההשתדלות היא כלום.
בהצלחה רבה ורפואה שלימה!
חושבת שרק מי שעבר את זה יכול לדעת איזה סבל זה לילד ולהורים… המון כח!
אני משאירה את הפרטים שלי אצל שבי, מי שרוצה, אשמח לעזור".
התגובה של מגיבה על הבת שלי 'מתוסבכת'
"יש לש' מלוביצקי סיפור לגיל הנעורים שהתפרסם בזרקור (בשם 'ניפגש בהר הברוגז')
שעזר לי להבין בצורה כל כך יפה ומכבדת את העולם הזה שקוראים לו "תסבוך"
את הקושי לצאת ממנו ואת הבעיתיות שעלולה להיווצר מזה.
ממליצה לקרוא".
התגובה של שלומית על הילדה שלי לא רוצה לאכול 🙁
"אני אמא לעוד מעט ארבעה. בררנית נוראית.
יש לכם עצות גם בשבילי? אני יודעת שזה ממש לא בריא, וגם ניסיתי כ"כ הרבה טיפולים שנמאס לי….
אני רואה אנשים אוכלים ומתגרה מזה שכיף להם.
אבל אני לא אוכל…
שלא נדבר על זה שזה פוגע באנשים שמכינים אוכל ואני לא אוכל בשום אופן"
התגובה של אסתי על הנס שפגשתי בדרך: טור להיפרמזיסיות
"נעזרתי בארגון המהמם הזה, ואין לי דרך לתאר כמה הם הצילו אותי!
גם במידע, במיצוי זכויות, ובעיקר בהבנה עמוקה והזדהות- ונראה לי שזה הכי עזר…"
התגובה של על את מתחת או מעל לקו העוני?
"בכל עבודה אפשר להגיע למקום של פיתוח קריירה,
תתפלאי (או שלא) יש גם מורות בעלות שם בבית יעקב שעוברות כל יום מהרצאה בהשתלמות אחת לאחרת –
ששקועות יפה מאד בעולם של פיתוח קריירה.
אבל האמת שרובנו – כולל המורות שתיארתי פה עושות את זה פשוט כי הן צריכות את הכסף – נישואי הילדים וכו'
צרכי עמך מרובים".
התגובה של מישהי שהיתה פעם ילדה על הבת שלי קונה בלי רשות. מה עושים?
"לא נעים לי לכתוב את זה כאן,
אבל אם יעזור לך – שווה לי…
כותבת כי אני גם הייתי כזו, בדיוק לפני תקופה פתחתי את זה מול אמא שלי…
כל החברות שלי היו קונות ארטיקים בחזור מבית הספר, זוכרת את עצמי ילדה בכיתה ו', ז'
יום אחרי יום לא מצליחה לעמוד בפיתוי…
ידעתי שאמא שלי לא תמיד מרשה (זה היה די על בסיס יומיומי), ידעתי שצריך לבקש רשות
ופשוט לא הצלחתי להתאפק, הייתי ילדה נורמלית לחלוטין, (עד היום ב"ה 🙂
את שואלת אותי, לא נראה לי כל ה-15 חברות שאלו רשות לפני כן….
אבל זה קרה, וגם אני הסמקתי נוראות והתחמקתי כששאלו אותי למה השפתיים שלי כחולות ואיפה העודף..
ההורים שלי היו הכי מפרגנים בעולם, הכי בריאים ולא היה חסר לי כלום…
את שואלת אותי, תני לה, זה יעבור… גם ככה היא אכולה מנקיפות מצפון שלא יעברו עוד הרבה זמן…
אפשר אולי להגביל בסכום לשבוע… אולי משהו אחר
רק רוצה לומר שזה לא אומר שום דבר עלייך, ולא עליה,
לא בטוח בכלל שחסר לה משהו, לא פיזית ולא נפשית…
מקווה שעזרתי".
התגובה של שרה על הסרת פעם נקודות חן?
"אני מורידה יבלות ונקודות ע"י שום.
בכל לילה מניחה פרוסה משן שום על המקום ומדביקה בפלסטר.
אחרי יומיים שלושה הנקודה מתחילה להתקלף . הקילופים דקיקים ועדינים.
יש לשים לב לא להניח כאשר הנקודה/ היבלת ירדה , כי זה עלול לצרוב ולפצוע את העור.
התוצאות מדהימות".
