הבת שלי 'מתוסבכת'

הכל בסדר !!כל עוד זה בגבול הטעם הטוב!!
אם היא בקשר נורמלי עם מורה משנה שעברה זה לא סוף העולם!
גם אני הייתי בקשר מעולה עם המורה של כיתה י ולא הסכמתי לקבל את המורה של כיתה יא וככל שדחקו בי לעזוב את הקשר עם המורה הקודמת יותר עשיתי שרירים!! עד היום אני בקשר עם המורה של כיתה י!! כולל לבוא לחתונות שלה ולארועים!! זה בנה את האישות שלי וכל עוד זה אנשים יראי שמים והכל בגדר הנורמה אז זה בסדר ואל תלחיצו כי היא תעשה לכם שרירים! תחכי היא תגדל ואו שזה ישאר קשר טוב או שיעבור לה!
היא מחפשת שייכות ומקום לבטא את עצמה!!
יש לה ביטחון ש היא מקבלת אותו במקום מסוים ולקחת אותו בכח זו טעות! מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן!! בהצלחה!

אני מתחברת לתגובות שלפני.
אל תלחיצו.
נשמע שאת לחוצה שמא היא לא תצא מזה לעולם. הסיכוי שישאר לה משהו בעיתי מהתקופה הזו באמת קטן מאוד.
מצטרפת לעצות שכתבו כאן.

אני הייתי מתוסבכת בתיכון, ונראה לי שיותר נהניתי מזה ממה שסבלתי…
שמעתי פעם שבגיל הזה הטבע הוא להתחיל להתעניין בבני המין השני, וכשאין לנו את זה, ב"ה, מוצאים דמויות אחרות כמו מורות/מדריכות וכו'.
כל עוד זה בגדר הנורמלי, זה תקין.

שלום אמא יקרה!
כל כך מבינה את המקום הזה,
של המתוסבכת.
וגם שלך כאמא,
זה לא קל לראות את הבת שלך, מעריצה מישהי, חושבת עליה יום וליל, משתוקקת לשיחות איתה ועוד.
לא קל, אבל ברגע שמבינים את המקום שלה, אפשר להביט על זה קצת אחרת.
כפי שאחרות כתבו כאן,
תסבוך בגיל העשרה הוא לגיטימי לחלוטין. כחלק מהבניה שלה, מהחיפוש שלה – מי אני, איך אני בעיני אחרים ועוד,
יש בנו מנגנון של "אפקט ה-מראה". ילד קטן שמגלה פתאום את עצמו במראה, לא קולט בתחילה שזה הוא.
הוא חושב שמדובר במישהו אחר.
והמישהו האחר הזה כל כך מבין אותו! פתאום יש מישהו בגובה העיניים שלו! ממש קולט אותו…
זה מה שקורה בגיל העשרה.
הנער או הנערה פתאום רואים מישהו שמשקף להם את עצמם. משקף חלקים מהם, שבפוטנציאל שלו קיים בתוכו.
לאט לאט, בתהליך נכון הוא יגלה את מה שאנחנו רוצים שיגלה- את היופי והערך הקיימים בתוכו.
לכן:
א. כשמבינים את המנגנון הזה, הרבה יותר קל להבין אותה. זה בסה"כ שלב ההשתקפות. כמו המראה שילד קטן מגלה.
ב. מהמקום הזה ניתן ואף רצוי לשוחח איתה על כך. משפט כמו: "את יודעת? מה שאת רואה אצל המורה, מה שאת כל כך אוהבת בה, מעיד שזה נמצא וקיים בתוכך"! ואפילו לעזור לה- מה יש בה שאת כל כך אוהבת? מה זה נותן לך?
מתוך כך אפשר להבין גם את הצרכים שלה, מה עושה לה טוב ולהעצים אותה.
ג. חשוב מאוד! לא לזלזל! לראות את זה כנורמלי, לתת לזה לגיטימציה. והרי אנחנו לא רוצים ליצור מצב שהבת לא תשתף אותנו באם חלילה יש פה משהו לא תקין. חשוב מאוד מאוד לתת לגיטימציה ולאפשר לה לשוחח עליה, לשמוע מה מלהיב אותה ולשדר לה כל הזמן כמה זה מראה על מה שהיא.
לתת לה "אישור" על מה ומי שהיא, בסבר פנים יפות, מסבירות ובכבוד אמיתי כלפי האדם שעומד מולנו.
הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא!