שלום לכולן,
איך מתרגלים לאזעקה????
אני חיפאית, וכבר ממש קשה לי להתמודד עם הבהלה שהאזעקה יוצרת וכל מה שנלווה לזה… : (
אשמח מאד לשמוע כל עצה שהיא!
ברוריה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!
אני צפתית,
מנסיון – פשוט מתרגלים…
בהתחלה זה באמת לא קל,
וכל רעש קטן חשבנו שזו אזעקה,
ואיך הולכים לישון, אם עוד רגע אזעקה וכו'.
אבל ההרגל עושה את שלו.
עדיין מתפללים כל ערב שלא יהיו אזעקות בלילה.
אזעקות ביום כבר לא מרגשות אותנו.
העיקר לשמור על רוגע בזמן האזעקות,
לצחוק עם הילדים, להפוך את העניין לחוויה.
לספר להם את הניסים,
ובמיוחד כשיש פגיעות בערבים –
זה מאד מרגיע אותם לשמוע כמה שד' שומר עלינו
ופוגע בהם.
שנשמע רק בשורות טובות!
מעניין איך…
אני גם צפונית ועדיין 'מתרגשת'- קופצת עד השמיים מכל אזעקה
נכון מאוד. אחרי שנה של אזעקות- בהתחלה הייתי ממש רועדת אחרי כל אזעקה ולקח לי הרבה זמן עד שנרגעתי וחזרתי לעצמי. ולפני כל לילה התלבטות אם לישון עם בגדים רגילים שמא תהיה אזעקה ונצטרך לצאת למקלט באמצע הלילה.
והיום אפילו שתדירות האזעקות עלתה מפעם בכמה שבועות לכמה פעמים בשבוע ואפילו ביום 🙁
כבר התרגלנו ומייד אחרי שהאזעקה נגמרת חוזרים לסדר יום הרגיל
כתבת :
העיקר לשמור על רוגע בזמן האזעקות,
לצחוק עם הילדים, להפוך את העניין לחוויה.
צריך לשמור על רוגע,
אבל זה לא נכון להפוך את זה לחוויה,
מצרפת קישור מאתר דרשו מהרב זילברשטיין מדבר על זה שכך זה לא דרך התורה
https://www.dirshu.co.il/405323-2/
וכאן הוא מביא סגולה להנצל
https://www.dirshu.co.il/403287/
ף
זה לא נכון!!!
לא כולם ככה
אני גרה בחצור הגלילית ,
חווים את זה כבר מתחילת המלחמה,
ואני אומר שאצלינו פשוט לא בתרגלנו:(
כל פעם זה מקפיץ מחדש…
מה שכן אם הזמן כבר את לומדת להסתדר בתוך הסיטואציה…
לדוגמא: אני בהתחלה אחרי אזעקה לא יכלתי לאכול ולשתות איזה שעתיים לפחות.. והיום אחרי תקופה כבר אין לי בעיה
הבן שלי היה קופא במקום… היום הוא כבר רץ למקלט..
אבל בהלה תמיד יש…
אזעקה זה דבר שמגיע משום מקום, וזמן ההתגוננות קצר…. צריך לרוץ.. וזה מבהיל, וצריך להבין שמות רלפחד, וזו תגובה לגיטימית לחלוטין,
מה שלי עוזר זה שכיוונתי בפיקוד העורף על הישובים סביבי, ז"א שאני רואה שיש בישוב ליד אני כבר נכנסת עם הילדים לממד ואז זה לא מלחיץ אותו דבר
ברוריה!!
דבר ראשון חיבוק ענק!
דבר שני אולי תוכלי למקד את השאלה,
ממה את נבהלת?
מהרעש של האזעקה עצמה?
מהבומים?
מהדרך למקלט?
מלהספיק להגיע למקלט?
בעיקרון אני נבהלת כשיש אזעקה בלילה וצריך להקפיץ את הילדים מהמיטות.
וכן מהפתאומיות של האזעקה.
יש לכם ממד בית?
ולגבי האזעקה אם יש לך אופציה לכוון בטלפון על האיזור זה עוזר
וואו איזה מאתגר
במיוחד במיוחד בימים האלו של החגים
אין לי הרבה מה להמליץ לך כי אנחנו מהמרכז
אבל איזה נשים גיבורות אתן שמתמודדות כבר שנה עם הניסיון הזה
ואזעקות כל הזמן
וזה רק הולך ומחמיר…
יש לך אולי איפה להתארח קצת בחגים באזור המרכז?
קצת לאפשר לעצמך שקט והרפיה?
בתפילה שהמלחמה תסתיים בקרוב ממש
וכל החטופים והחיילים ישובו בשלום במהרה
אמן
לצערי גם אצלי ככה. אני לא ישנה בלילה אלא ממש מנמנמת, רואה כל שעה את השעון. הולכת לישון מאוחר מאוד וקמה מוקדם כדי להיות כמה שיותר מוכנה. באופן כללי אני בדריכות שיא מהאזעקה. החשש שלי שאם לא אהיה בהיכון כל הזמן לא נגיע למקלט בזמן. יש לי ילדים ועבודה ואני ממש עברתי בשבועות האחרונים להתנהלות מלאה רק סביב זה וזה קשוח ושוחק. יש לנו בין אזעקה ל-3 אזעקות ביום ואני לא מתרגלת. אגב גם כל צליל אחר מקפיץ אותי.
זה עצוב…
אבל למה ככה?
חייבת להגיד…
אני גרה סקו עימות…
קו שנה סובלים ממש…
כל הזמן המשפטים שעפו כאן היה 'טוב, נו.. שיעוף כבר לת"א, לחיפה..
ופתאום לשמוע מהזווית האחרת…
וואו, הלב שלי איתכן צפוניות יקרות!!
וברוכים הבאים למועדון…
בתור דרומית…
כבר יותר מ15 שנים שלא התרגלנו!!!!וכנראה שלא נתרגל….
כל רעש שדומה מקפיץ את כל השכונה
ורעש של יירוט הערב לאזור קרוב
גרם להרבה להכניס את הקטנים לממ"ד
למרות שלא הייתה לנו אזעקה כבר יותר מחצי שנה מרצועת עזה…
מציאות הזויה.
בתפילה לשלומכן
תשמרו על עצמכן!!!