שלום לכן,
מזמן לא כתבתי כאן, וזה לא סוד שהייתי עסוקה מעל הראש בהפקת הרזידנסי.
ואיך היה? הרבה מעל המצופה בס"ד!
לפני שאפרט באחד הפוסטים הבאים בע"ה,
אני חייבת לשתף בשתי תערוכות מקסימות.
לפני מספר שנים באחד מה"רזידנסים" הקודמים, הגיעה גברת מכובדת, יפיפייה, עם נכדתה הנשואה (אתן מבינות שגם היא כבר לא היתה בת 18).
כשהושבתי את כולן לצייר מול הנוף, היא נבוכה:
– 40 שנה כבר לא ציירתי כך, מאז שחזרתי בתשובה.
– אין דבר, עודדתי אותה, זה כמו שחיה או רכיבה באופניים, זה טמון בתוכך – רק תתחילי!
ביום שישי האחרון נחה בתיבת המייל שלי הודעה מרגשת:
גב' אילנה גולדברג חזרה מאז לצייר ביתר שאת, אף פעם לא מאוחר!
גולדברג רושמת את הנוף הירושלמי והארץ-ישראלי, בחדווה רבה, עם צבעוניות עזה.
הציורים חיים כל כך, כביכול יוצאים מתוך הקנבס!
ניכרת בהם גם השובבות והרוח הצעירה של אילנה.
כשהיא חזרה לעסוק בציור היא עבדה בסטודיו אצל מורה עולה מרוסיה, בעלת תשובה אף היא,
וכעת הן הקימו תערוכה מרגשת. עוצמתית. כשרה ונגישה. בירושלים במרכז בגין (לא רחוק מהכותל),
אם אתן מגיעות עם קבוצה מעל 10 נשים גב' גולדברג תשמח להגיע, להדריך ולשוחח אתכן אודות יצירותיה.
תערוכה נוספת שנפתחת מחר ביום ג' 23.7.25 באגף הנוער של מוזיאון ישראל.
כמה מילים על המוזיאון והתאמתו לציבור חרדי –
אמנם אני מבקרת במוזיאון באופן קבוע, אך יודעת היכן לפנות והיכן לא.
כמו כן אני כבר מורגלת לראות תערוכה שאינה תואמת לי ואחרי 15 שניות לצאת.
למי שלא מורגל לאמנות לא אוכל להמליץ.
יוצא דופן במוזיאון ישראל האגפים הבאים:
היכל הספר, היכן שנשמרות מגילות ממערות קומרן, ואגף הנוער.
אגף הנוער גם הוא אינו גלאט, אבל מכיוון שהוא מותאם לנוער וילדים הוא בדרך כלל יותר מעודן.
לאחרונה קיבלתי הזמתי כבוד ☺
להשתתף בערב הפתיחה של תערוכה באגף הנוער. המחליף תערוכה בכל חצי שנה.
השנה מציגה שם אמנית ייחודית מאוד בשם חאגית שמעוני-הולנדר.
עבודותיה של חגית עוסקות בתפילה, אותיות פורחות באוויר ועוד,
והן מוצגות בתערוכות שונות בארץ ובעולם, כולל באולם במחנה ההשמדה אושוויץ.
יצירתה אודות התפילה מלווה אותי ואת תלמידותיי שנים רבות.
בכל חודש אלול אנו חוות מחדש יצירה זו, והתפילות שלנו נראות אחרת…
ביצירה שומעים תפילה של חזן מעדות המזרח וקולות הקהל והכוהנים,
במקביל חאגית מקרינה על שלושה קירות גדולים, את המים והתפילה בהתאם לצלילים.
כך למשל "צעקה" נראית גדולה, ומלמולי הקהל קטנים ורבים.
נפלאות הטיפוגרפיה!
מוזמנות לראות את היצירה במו עינכן, ולמי שמתאים – ללכת למוזיאון עצמו.
ואם לא,
תסתפקו בתצלומים שאעלה לכאן בע"ה, לשבי רגע בהמשך : )
קיץ בריא,
ללא מלחמות וחטופים מעונים.
בברכה, מרים ליפשיץ.
מרים ליפשיץ – אמנות | תרבות | היסטוריה
רכזת מגמת הוראת האמנות בסמינר בעלזא
בלוג: "על הא ועל דאדא"
מהמם הקטע של התפילה
כ"כ ממחיש ו מחבר
אכן.
אני תמיד תוהה (וגם כותבת מידי חודש תשרי לאמנית)
איזו זכות יש לאמנית זו בחיזוק עם ישראל.
לא ברור מאלי ובשדה האמנות הישראלי העכשווי.
מפעים ומרגש!
ציירת אלופה,
מרגישים את הנשמה
נהנית מאוד לראות את הציורים שלה.