בשעה טובה ומוצלחת, היתה לנו חתונה במשפחה ולי אישית היה מאד חשוב שהבנות יגיעו ב'תלבושת אחידה'. לדעתי, ואני מקבלת בהבנה גמורה כל דעה אחרת, זה פשוט יפה הרבה יותר מאשר כל בגד יפה וחגיגי כשכל אחת רוכשת לילדיה לבד. דווקא משום ה'ביחד' הזה לא צריך לקנות שמלות מפוארות, זה יכול להיות אפילו בגד יותר פשוט, כזה שיוכל להתאים אחר כך לכל שבת, פשוט המאסה הגדולה של השמלות יוצרת רושם של יופי שהוא הרבה יותר מאחד ועוד אחד, ובוודאי של כל אחד בנפרד.
אז ביקשתי. והרבה הרבה לפני בחירה של כל בגד, יהיה מה שיהיה, היופי מתחיל בנקודה הזו של ההסכמה. כדי שכל המשפחה תלבש את אותו בגד צריך להיות המון ויתור. כן, מידת הוותרנות בהחלט מנהלת את האירוע הזה ביד רמה. העובדה שלא כל המעורבות אוהבות את התלבושת האחידה ומסכימות, ואומרות 'כן, אני הייתי רוצה לקנות שמלה אחרת, לא כמו כולם, אני לא אוהבת שכולם נראים אותו דבר, אבל אני מוותרת על ההזדמנות הזו לקנות שמלה שאני אוהבת ומוכנה לעשות את מה שהוחלט,' זה לבד כבר מידה טובה של ותרנות.
אחר כך היתה הבחירה של כולם, שהרי לשמונה אמהות יש לפחות שמונה טעמים… הן צריכות להתאחד סביב דוגמא אחת, כשכל אמא רוצה שהבנות שלה ילבשו בגד לטעמה, ושיתאים למבנה של הבנות שלה שתהיינה הכי הכי, וכשבוחרים לכולן אותו בגד שוב קופצת מידת הוותרנות, שאומרת 'לא תוכלי לקבל את כל חלומותייך כי תצטרכי להסכים עם מה שהרוב יבחר'. מידת הוותרנות עובדת שעות נוספות, שהרי הכי מובן הוא שחתונה זו הזדמנות להגשים כמה חלומות בתחום הביגוד, ההנעלה והאקססוריז… ולהסכים עם טעמה של אחרת זה לוותר על הטעם שלי.
והיו ויתורים ולא מעט, בכל שטח ובכל ענין. אחרי שהשמלות נבחרו וכל המידות, תרתי משמע, הטובות, התגלו במציאות, התחיל ענין התיאומים. שמלה מספר זה וזה לא מתאימה לילדה מספר כזה למרות שאמורה להתאים, צריך להחליף, לקצר, להצר… וכיוון שהמשפחה מפוזרת על פני הארץ, מצפון לדרום, היה צורך במדידות ותיאומים, שכן התופרת נמצאת במקום אחד, השמלות במקומות מפוזרים ומתנדבת אחת מארגנת החזרות, החלפות ותיקונים וחוזר חלילה. ויש גם מי שמתנדבת לנהל את כל האופרציה ומנסה לא לצאת מדעתה, ועוד לעשות את זה בחיוך. מידת הסבלנות עובדת שעות נוספות.
וכל התכנונים, הדיבורים, ההחלטות, הרצונות, האפשרויות, השיתופים, הכל ביחד בוודאי הוסיף מנות גדולות של אחדות. אהבה, אחווה, שלום ורעות.
רציתי בסך הכל תלבושת אחידה לחתונה, ביקשתי, נעניתי וזכינו כמשפחה למנות גדושות של הרבה מאד שמחה ואהבה. תודה להשם. ממליצה לכל מי שיכולה.
הניה שוורץ היא סופרת, פסיכותרפיסטית, מנחת הורים ויועצת זוגית
ליצירת קשר: 050-4102007, henya10@012.net.il
14 Responses
מותר לשאול, למה מי שרצתה את הסט לא עבדה בעצמה על מידת הוותרונות???
זה באמת הוגן לבקש מנשים וילדות לוותר על הטעם והרצון שלהם – כי לסבתא יש רצון?
להטריח נשים ובנות עסוקות מעל הראש בכאב ראש מטורף – העיקר שיהיה מושלם בעיניה… : )
לא שהיו באות מוזנחות ח"ו …
לא יודעת, יש הרבה טעם לפגם בסטים ההמונים – בעיקר עם זה מהרצון של הסבתא ולא שכולם רצו את זה…
תגובה חצופה אם יורשה לי.
מקווה שאת לא מתייחסת לסבתא / לאמא שלך ככה.
הסבתא היא מקימת המשפחה, זאת שטורחת כל השנה בשביל כולם, מקיזה דם, כסף ודמעות על כולם (וגם אם הסבתא / אמא שלך לא ככה, או לפחות נותנת רק חלק מזה – כל סבתא נותנת מה שהיא יכולה. והאמת, אחרי שהביאה אותנו לעולם וגידלה אותנו – זה מספיק. לא חייבת לנו כלום אחר כך) – מותר לה לבקש נחת מנשים עסוקות מעל הראש שהיא ילדה אותן, או ילדה את הבעלים שלהן –
לטרוח כדי לשמוח בתמונה המשפחתית המושלמת בעיניה.
כן! בהחלט!
ומותר לנו להוסיף עוד טרחה לחיים בשביל לשמח את הסבתא הזאת, ולכוון לשם מצוות חסד וכיבוד הורים, אחדות, ועוד כמה מצוות על הדרך.
לא ביקשו לתרום כליה. רק להקדיש עוד קצת זמן ומשאבים (הרי בין כך משקיעים אותם בחיפוש שמלות, כאן ביקשו קצת יותר).
מותר לסבתא לבקש, מותר, חובה ושמחה לנו לתת את הקצת הזה.
צר לי מירי יקרה,
לא התחצפתי לסבתא שלי
והיא לא הייתה מבקשת כזה דבר וגם לא אימא שלי,
ומי אמר לך שאני בעצמי לא סבתא????
באנו לכאן לעולם לעבוד את ד', וכל אחת צריכה לחשוב מה רצון ד',
רצון ד' שהבנות והכלות והנכדות שלנו ישקיעו כ"כ הרבה מאמץ בשביל תמונה??? בשביל מראה אחיד בחתונה של כמה שעות..
הקב"ה רוצה שנהיה שקועים בעצמינו על חשבון הסביבה שלנו??
משום מה לא שמעתי על אשתו של ר' חיים קנייבסקי / הרב שטיינמן שהן רוצות דברים כאלו וזכותן לרצות..
בהלכה גם כתוב מפורש שכיבוד הורים זה משל ההורים – הם שילמו על השמלות?
אולי יש כאלו שיכולות להשיג שמלות בזול/ בחינם משכנות ועכשיו הן היו צריכות להוציא סכומים גדולים רק כי הסבתא רוצה.
אני רואה בזה עיוות לדוגמא האישית והחינוך שהסבתא צריכה להקרין למשפחה
אני גם לא אוהבת את כל תארוכת האופנה שבנות עושות בחתונות עם כל השמלות הזהות אני אף פעם לא הלבשתי ככה את הבנות שלי גם במשפחה של בעלי לא כולם עושות את זה זה לא יגמר שם וגם ככה אין לאף אחת את הייחודיות שלה.
תאמת לא סובלת את הסטים האלו,
למה הנכדות היותר מלאות למשל לא נראות טוב, ולפעמים הבגד הזהה רק מבליט כמה הם שמנות לעומת הבנות דודות,
לא לכולם מתאימה אותה גיזרה , מחמיא אותו צבע
למה לא לתת לכל אחת להראות איך שהיא אוהבת, לשלם כמה שמתאים לה, מה הענין להכניס את כולם לאותה תבנית
ושזה כמות אז בכלל , את באה לחתונה ורואה רק אדום/כחול/ירוק/זהב וכו מול העיניים ,
מה אנחנו משדרים לילדים שלנו בהצגה הזו?
בשביל מי ובשביל מה? למי ההצגה המטופשת הזו, ולא מדברת על זה שהנשים עושות אותו דבר שכבר גובל בחוסר צניעות ועוד מלא בעיות,
ממש מסכימה איתך לגבי הבנות שפחות מחמיא להן הבגד- שמנות יותר/ נמוכות יותר.
זה מבייש אותן לדעתי שהאחרות נראות מהמם לידן וזה כ"כ בולט כשמדובר באותו בגד!
בעוד שהן יכלו לבחור בגד שמחמיא להן ונראה טוב על הגוף שלהן ולהראות יפות לא פחות!
מה שכן, מדובר על גילאי נערות/ נשים ופחות על ילדות קטנות בדר"כ.
אצלינו במשפחה קבענו צבע אחיד ולא בגד אחיד וקיבלנו המוווווון מחמאות!
קנינו לגברים עניבות זהות (להם באמת זה לא אכפת) וכל הנשים והבנות לבשו שמלות שונות בצבע אחיד!
גם כל אחת הרגישה טוב עם עצמה וגם ביטאה את הטעם שלה וגם חסכנו כאב ראש והתרוצצויות משותפות (כל אחד בעיר אחרת) והתמונה המשפחתית יצאה מושלמת!!!
לא הבנתי מה מפריע לכם כ"כ יש משפחות שזה נחמד להם ויש משפחות שלא וזה בסדר וכל אחד יעשה מה שנוח לו ואני מאמינה שאם במשפחה אחת יש הרבה שלא רוצים אז לא יעשו סטים.
אבל למה אתם חושבות שאפשר לחנך את כולם מה כן טוב ומה לא? הכותבת רק שיתפה בהרהורי ליבה אבל להגיד כן סובלת לא סובלת כן חוצפה לא חוצפה זה יוצר לדעתי קצת הרגשה לא מכבדת.
מה אכפת לנו מה כל אחד עושה אם אנחנו עושים מה שטוב לנו?
איתך לגמרי.
חייבת לומר שיש גם הנאה עצומה לנכדות שהן באותו שמלה, זה כיף גדול!
אצלנו כשעשו בחתונה אחת סט אחיד – הבנות היו ממש מבסוטות, ואחרי זה שלא – הן היו ממש מאוכזבות!
בקשר ל –
מה אכפת לנו מה כל אחד עושה אם אנחנו עושים מה שטוב לנו?
זה בדיוק העניין, שזה לא תמיד החלטה אישית של כל אחד כי אם האמא (הסבתא) או כל האחיות או הגיסות החליטו שעושים זהה אני לא יכולה להרוס להם ולעשות שונה, ואם קשה לי עם זה מכל מיני סיבות, אז כשמישהי תספר לי שהיא ביקשה מכל הבנות והכלות שכל הנכדות יהיו זהות זה יקפוץ לי ויהיה לי קשה לא לומר לה את הדעתי.
בכל אופו אם לא יהיה לכל הנכדות זהה ,איתכן שהסבתא תוותר פה על הרצון שלה, אבל אם יהיה זהה לכל הנכדות מסתבר שיותר בנות/ כלות / נכדות שלה יוותרו על הרצון האישי שלהן, אז לא אומרת שאסור לסבתא לבקש את זה אם זה חשוב לה אבל כדאי שהיא תדע שיתכן שמקשה מאד על הבנות/כלות/נכדות או חלקן (גם אם לא אמרו לה זאת, לא תמיד נעים להסביר למה…)
סתם נקודה למחשבה לסבתות…
וכמובן כמובן שמדובר על נשים, שם זה ממש לא הוגן לבקש מהכלות/בנות נשואות שלך ללבוש לפי טעמך או הגזרה שבחרו כולן…
במשפחה של בעלי באחת החתונות כל הגיסות (רובן לא נשואות) רצו ללבוש אותה שמלה, הבעיה שהייתי אחרי לידה והשמלה מאד השמינה ונחתכה לי במקום שהכי לא מחמיא לי בעולם, פשוט לא יכולתי ללבוש כזה דבר והגעתי עם שמלה אחרת, אחרי שנים מהסיפור הזה הם כבר סלחו לי ומבינות אותי מאד כי הם במצבים האלו גם היום
אני מאד נגד הסטים הזהים שמכריחים את כולם כולל הגיסות שלא נעים להן ומכריחות את עצמן ללבוש משהו שהן מרגישות איתו רע, וכל אישה יודעת מה זה להסתובב בארוע נוצץ ולהרגיש שהיא הכי מכוערת:(
אז אולי זה מאד חשוב לסבתא ואני מבינה את הרצון והמחשבה, אבל אולי משהו יכול מאד להפגע/להרגיש רע/ללכת עם מועקה מהסיפור הזו אז אולי כדאי לחשוב פעמיים וללכת נגיד על צבע אחיד?
חשוב לי לציין שדברתי על נשים, אצל ילדות זה מתוק מאד בעיניי והילדות עצמן אוהבות את זה בדרך כלל
גם אצל ילדות, יש ילדות שאוהבות לבחור את הבגד לעצמן,
אז אם כולן באמת פתוחות לשמוע את כולן וכולן מרגישות בנוח להגיד לא, אז אפשר לנסות,
אבל אם זה שרובן רוצות (כל האחיות עם אותו טעם וסגנון) והגיסה לא מתחברת, ודי שתפסיק כבר להיות סנובית,
לא אשכח שגיסתי שלחה לכולן מייל עם שמלות שהיא ראתה – הן היו תפורות מזעזע עקום, בלי סיומת וכו.. (ואני הכי פשוטה במשפחה)
רשמתי להן שאני לא מתחברת,
אחרי כמה דקות אני מקבלת מייל מגיסה אחרת – עם משפט – אוף, איזה מעצבנת שהיא , עכשיו בגללה נצטרך לחפש משהו אחר.
אח"כ היא התנצלה שזה נשלח בטעות והיא לא התכוונה וזה לא אישי.. ממש עוזר ….
אני החלטתי שבחיים יותר אני לא עושה איתן סטים, שילבישו מה שהן רוצות, אני אתלבש וילביש את הבנות שלי כמו שמתאים לי.
נראה לי כל אחת וההיסטוריה המשפחתית האישית שלה בנושא… : )
אצלינו זאת הייתה חוייה משפחתית קסומה לילדות!
(אישית חושבת שלעשות לגיסות – כלומר לנשים אותו סט זה הזיה…)
זאת ממש הייתה גאווה משפחתית מלכדת!
הבעיה כאן שכל מי שרצתה ועשו מה שהיא רוצה – חושבת שזה מקסים,
השאלה היא אם באמת כולן חושבות כך…