בחור זהב. בן תורה. למדן. ירא שמיים.
בחור חלק וזורם — שנפסל בגלל תקופה בחייו
אני אמא של בחור ישיבה בגיל השידוכים, הלומד באחת הישיבות הנחשבות ביותר.
הבן שלי הוא בחור מיוחד: שמח, חברותי, רגיש, חכם, איכותי, למדן, ירא שמיים ובעל מידות טובות. בחור חלק וזורם, אהוב על חבריו ורבותיו, שקיבל הצעות של בחורות איכותיות וברמה גבוהה מאוד.
ואז, ביום בהיר אחד, רצה הקב"ה להעמיד אותו בניסיון. בלי שום רקע קודם, הוא עבר תקופה של חרדה, חוסר שקט ודכדוך.
השלב הראשון היה לפנות לייעוץ פסיכולוגי, בהוראת רב. בייעוץ נבחן מצבו, ונאמר לנו שהתקופה תחלוף גם ללא טיפול תרופתי.
הבן שלי התקשה מאוד עם הפגיעה בשגרה ועם הקושי ללמוד בישיבה, ורצה לחזור לחיים הרגילים שלו. לאחר הייעוץ, ובהכוונת רב, הוחלט להיעזר בטיפול תרופתי במינון נמוך מאוד ולתקופה מוגבלת.
הטיפול הסתיים. הוא חזר לשגרה וללימוד, ומצבו כיום יציב.
ואז התחיל הכאב הגדול.
בהוראת רב, הוא מספר על כך בפגישה השלישית. מכירים אותו, שומעים עליו, מבררים — ואז, כשהם שומעים על התקופה הזו ועל הטיפול שקיבל, השידוך יורד.
ואני שואלת בכאב:
למה טיפול במינון נמוך מאוד, שנלקח לתקופה מוגבלת, הפך אצלנו למשהו כל כך מפחיד? למה ברגע ששומעים את המילה "טיפול", כאילו נמחק כל מה שיודעים על הבחור?
האם עצם העובדה שאדם עבר תקופה לא פשוטה ובחר, בהכוונת רב, להיעזר בטיפול — צריכה להפוך אותו מיד ל"בעיה"?
לצערי, יש אצלנו עדיין הרבה סטיגמה סביב הנושא הזה. בעיניי, זה משהו שאנחנו צריכים להתבייש בו כחברה.
אני לא אומרת שלא צריך לברר. צריך לברר. אבל צריך גם לדעת להבחין בין אדם שנמצא כיום בהתמודדות משמעותית לבין אדם שעבר תקופה מסוימת, קיבל עזרה לזמן מוגבל, והמשיך הלאה בחייו.
למה לקרוא לזה עוול?
אולי זהירות מוגזמת, אולי בורות. אבל אין פה עוול.
ואולי למרות שהרב המליץ/אישר לומר בפגישה שלישית, כדאי לחשוב לומר את הפרט הזה מראש.
מסכימה איתך! יש הרבה חוסר ידע בנושא. לא בטוח שצריך להגיד. וגם אם כן צריך לחשוב איך. בפרט שב"ה בארצנו הקטנטונת יותר מארבעים אחוז מהאנשים חוו תקופות חרדה/התקפי פאניקה. וזה נתון עוד מלפני פרוץ חרבות ברזל…
מתחברת לגמרי להגדרת בורות…
כ"כ כואב…שולחת לך חיבוק…
תקופת השידוכים גם ככה לא פשוטה לאף אחד ויחד עם הקושי שאת מתארת זה באמת לא פשוט! את בתור אמא ראויה להמון הערכה….
וסתם אני חושבת-
אולי דווקא ההתמודדות הזו תסנן לכם יותר בקלות…כי מי ששלו-שלו!
זה פשוט יכול לעזור לכם בסופו של דבר לא להמשיך עם שידוכים שהם לא שלו בכל מקרה…
הרבה כוח!!
יש במוסף המבשר לנשים ("לבית") סידרה מעולה של שרה מלוביצקי, שנקראת "בית באספמיה"
בדיוק על הנושא הזה,
בחורה מתבגרת עם בעיה רפואית קטנה ונשכחת שלא משפיעה על חיי היומיום,
בסוף מתחתנת בשידוך שלעולם לא היתה מסתכלת עליו אם לא הבעיה הזניחה הזו
בסופו של דבר השידוך מתברר כהצלחה מסחררת,
וההורים שלה ממש שמחים ומרשים לעצמם להירגע אחרי כל השנים הארוכות איתה
אחד הפרקים תיאר איך הם ממש מודים על השידוך,
וממש מופתעים לטובה איך בעלה הוא בעצם הבעל המושלם בשבילה,
למרות שהיה נחשב סוג ב'
והם שמים לב כמה אנשים נפלאים ומושלמים יש, שנחשבים סוג ב' אבל בעצם יכולים להיות בני זוג מסורים ואיכותיים
מסתבר שהאימא לא שמרה את מחשבותיה לעצמה ושיתפה כמה מחברותיה
ופתאום הם מתחילים לקבל הצעות שנחשבות סוג ב' לבן הבא שלהם, שעכשיו בשידוכים והוא בחור רגיל לחלוטין
בעלה לא מבין מאיפה זה נופל עליו, ואחד השדכנים אומר לו,
ששמעו שאשתו קיבלה שכל ומבינה שגם בחורה עם בעיה פיצפונת יכולה להיות שידוך נהדר
ואז הם פוגשים את זה מהצד השני, כשהבן שלהם חלק לחלוטין ומקבל כאלה הצעות וכמובן הם לא מוכנים לשמוע על זה
אני חושבת שהמסר שהובלע באותו פרק היה – שהקב"ה מעביר את הבחור והבחורה מסע חיים כדי שבסוף יינשאו זה לזה, הרי אם לא היתה לה בעיה רפואית ואם לא היה לו את ה"תיק" שלו, הם לא היו נפגשים לעולם, זה חלק מחשבונות שמיים
זה ממש נכון . רוצה להוסיף שאני הכרתי אנשים שהיו נחשבים לסוג ב ובתכלס בחיים התברר שהם סוג אא וכל אחד היה מתפלל לשידוך כזה ולמידות כאלה .ולצערינו לא חסרים סיפורים על הצד השני של המטבע וד"ל.
לא פשוט, מניסיון אישי שלי עזר לי לדבר עם דמות שהמשפחה שלי סומכת עליו שמתמצא בתחום הנפש והוא גם דמות תורנית, והוא הסביר לי מה זה אומר ואיך יכול להשפיע על החיים שלי, אבל לדעתי זה יכול להיות אחרי שיש משיכה/רצון להמשיך.
עוד משהו אני נוטה להסתכל על מקרים כאילו כחלק מהסיפור האלוקי, כלומר זה הסיפור של הבחור וסך כל החוויות שעבר בחייו הם עובדה בדיוק כמו איזה גובה הוא, עדה וכד' כך שאין מה להתנצל או להצטער.
חייבת להוסיף לטובת הבחור, ולא כדי להפחיד אף בחורה, דווקא משהו שחווה אתגר נפשי הוא בסיכון וגם אם הכל עבר כלא היה, מצבי דחק יכולים להוות טריגר נפשי , ובמצבי דחק נכלל גם מאורות חיים גדולים בהם נישואים, לידה וכד', כך שכדאי להיות מודעים ולזהות את המצב הנפשי, דווקא משהו שעבר התמודדות מכיר את הנפש שלו ויודע לטפל בהתאם, מעדיף בצורה זוגית שהאשה לא תחשוב שזה בגללה.
בהצלחה רבה רבה, שתזכו בקרוב לראות את ההשגחה הפרטית שלכם בבהירות ובקלות.
אם זה היה כל כך שולי, ולא רלוונטי, למה לספר בכלל??
אני יודעת על המון המון מקרים כאלה, האחוזים שלוקחים כדורים נוגדי דיכאון במהלך חייהםגבוהה בהרבה ממה שאת מדמיינת, ואנשים שאת לא חולמת עליהם, זה כמעט נהיה נורמלי…
מצד שני לספר על זה, זה כבר להפוך את זה לממש אישיו, אי אפשר להחליק את זה?
בטוח ששאלתם את הרב, וניסחתם את השאלה כמו שצריך??
לא חושבת…
בפגישות מספרים גם דברים שוליים הרי…
ואני חושבת שצריך לספר ומי שזה מפריע לו-שייקח אחורה פנה,
הרי הבחור בטח לא ירצה לגלות שזה מפריעה לבחורה-אחרי החתונה…
קשה קשה קשה (מהיכרות אישית). אבל פייר את היית לוקחת כזה בחור לבת שלך? את פתוחה לשמוע הצעות של בחורות שעברו משבר דומה? (סליחה אם זה מכאיב. כותבת את זה רק כדי להועיל… ושוב בן משפחה חווה ניסיון דומה)
אולי אפשר בפגישה השלישית להגיד בכנות שאפשר לפנות ליועץ הפסיכולוגי ותאשרו לו לספר על מצב הבחור מבחינה מקצועית? מכירה מישהו שעשה את זה
מסכימה שכחברה יש לו הרבה מה להשתפר בזה… אני לא יודעת איזה טיפול הבן שלך לקח, אבל בקרב מגזרים מסוימים מקובל לגמרי לקחת בנזנודיאזפינים / SSRI…. ספציפית מכירה בחור חרדי חוצניק שסיפר בפגישה שלישיית שהוא מעשן, ולא חשב בכלל לספר שהוא נוטל ציפרלקס מדי פעם….
בהצלחה רבה!
מאוד כואב.
הרבה לא מודעים שהלחץ בישיבות גבוה מאוד גם לימודית גם חברתית
ולכן לא רחוק שבחור יגיע למצב כזה .
שיהיה בשורות טובות ובאיחול שהמיועדת לו תגיע בקרוב ממש.
אני אתן לך את השנקל שלי , בתור אחת שלא נרתעת כל כך מתקופות משבר.
איך אני יכולה לברר מה עומק המשבר? מהו החוזק של הבחור? עד כמה זה היה זמני והאם זה מבנה אישיותי שיכול ליפול שוב ושוב למקומות האלה?
אני מסכימה איתך שמשבר קטן לא יזיק להמשך החיים, ואולי אפילו יש בו מעלות, אבל צריך להבין שהיכולת של אדם מבחוץ לחקור ולברר, מבלי הכרות אישית עמוקה , אלא רק במסגרת שידוך היא מוגבלת מאוד.
תמיד יש את החשש, שלא הבנו את העניין לעומק, שעבדו עלינו ועיגולי פינות… מאמינה שהאדם הסביר פשוט מעדיף לא להתעסק עם ניהול תיק חקירה וללכת כביכול על בטוח.
מאחלת לך שתמצאו את השידוך הראוי בקרוב, אני מאמינה שזה יגיע בסוף מהכרות אישית עמוקה של אחד הסובבים אתכם שיעביר את ההתרשמות המלאה שלו בצורה משכנעת.
גם אני עוברת עוול ומכיבוד הורים שותקת-
ההורים שלי הם נרקיסיזם מוכרים מאוד בציבור החרדי בעלי השפעה ואני בחורה מספר 1 כל המעלות הטובות יש בי,
והם החליטו שלא מגיע לי בחור טוב מפגישים אותי עם בחורים שלא מתאימים לי כלל לא מתקרבים לרמה הגבוהה שלי,
ואני שותקת ונשרפת מדברת עם השם וזה התיקון שלי בעולם,
כל אחד יורד לעולם ועובר איזה עוול שמתאים לכוחות שלו וזה התיקון,
מה את עוברת… מזל שיש לנו אמונה בעולם שלא השדכנים ולא ההורים הם המזווגים אלא רק הקב"ה בעצמו.
שהשם יתן לך כוחות.