שאלת רב

אני אוסיף משהו שאולי יצרום להרבה פה לשמוע… אני גדלתי בבית ליטאי. אבא שלי בוגר ישיבת חברון. אביו גם וגם הסבא השני. אצלנו לא היה רב לשאלות כמו איזה עבודה לעבוד… האם לעבור דירה… ואפילו לאיזה חיידר לשלוח את הילדים. להיפך- היה קצת זלזול באנשים ששואלים כל דבר וכביכול מטרידים את גדול הדור … סליחה שזה נשמע נורא אבל כך היה אצלנו. אבא שלי טוען שהיום אנשים אין להם כוח לחשוב לבד… וגם מפחדים לקחת אחרייות ולשאת בהשלכות של מה שהחליטו ולכן שואלים כל דבר…
בעלי גם ככה גדל. וכך התנהלנו. אם היה צורך היה מתייעץ עם אבא שלו. היום בעלי עובד בישיבה וכל יום יושב עם הראש ישיבה לענייני העבודה ואז כבר כל שאלה שיש לנו הוא משתף אותו ושואל אותו. והאמת זה כיף… לשמוע תשובה ברורה במשהו שהתלבטת ימים ולילות והוא פשוט חותך. אני אפילו אומרת לו מיני פעם על איזה נושא שעןלה- דבר עם הראש ישיבה נראה מה הוא אומר. אבל זה כי יש לנו קו פתוח איתו… זה כבר יותר כמו סבא שהוא מכיר את כל המשפחה שלנו. זה לא כמו רב מרוחק…
אבל בלי הראש ישיבה בעלי מתייעץ גם המון המון עם אבא שלו ומשתף אותו בכל דבר. והוא מייעץ גם ומכריע בכל מיני סוגיות שעולות.

השאלה הזו קשורה הרבה מאוד גם לאופי של כל אדם וכל משפחה, לא רק להשקפה.
יש אנשים שמרגישים שנכון להם יותר להגיע להחלטות בעצמם, ויש כאלה שמרגישים בטוחים יותר להתייעץ.
ודאי שיש כאן גם פן השקפתי, אבל הפן האנושי הוא מאוד נוכח והוא לגיטימי.
להבדיל, אפשר לראות גישות שונות בעניין הזה גם בתחומים אחרים: בריאות, כלכלה, תעסוקה ועוד.