שלום לכולן, אשמח לשמוע מכם כיוונים למחשבה…
בעלי ואני בכורים למשפחות ברוכות ילדים.
אציין ששנינו ילדים לבעלי תשובה כך שלא מכירים מהבית מפגשים עם דודים, בני דודים ומשפחה מורחבת.
מכל מיני סיבות, הקשרים במשפחה נחמדים ונעימים אך לא הדוקים במיוחד. הרבה מאוד כבר נשואים וגרים בכל הארץ (אפילו בחו״ל)
אני מרגישה כבכורה אחריות רבה. להזמין אליי את האחות שילדה, את האח שמתקשה בפרנסה, את האחות הרווקה המבוגרת ואת הגיסה שמטופלת בקטנטנים. אבל עדיין אני מוצאת פעמים רבות שבמשך תקופה ארוכה. (חודשים) לא דיברתי או פגשתי את חלק מהאחים. בחגים לעיתים עורכים מפגש גדול של כמה שעות וגם שם לא כולם מספיקים לדבר עם כולם.
זה מפריע לי, ואני מרגישה כאילו משהו לא בסדר. הייתי רוצה קשרים חמים ומשפחה שמעורבת מאוד אחד בחייו של השני. לצורך הדוגמה, לא ראיתי עדיין מעולם את האחיינית בת השלושה חודשים שלי ולא הספקתי להגיע להעניק לאימה-אחותי הקטנה, מתנה.
מצד שני גם לי החיים העמוסים מאוד שלי וקשה לי להקדיש ולהזמין את כולם (15 יחד משני הצדדים) , וגם נפשית יש בזה עול.
האם זה תקין? מה עושים במשפחות ברוכות ילדים? האם כל אחד בקשר עם שניים שלושה אחים והשאר לעיתים רחוקות?
לא יודעת לענות על שאלתך
אבל רק אומרת שלא בהכרח כל האחים מעוניינים בקשר הדוק כמוך (גם אצלי יש גיסה במשפחה שכל הזמן רוצה מפגשים ועל כל סיבה ולי זה פחות מתאים, החיים עמוסים במלא ואין לי כח כל הזמן להסחב עם הילדים למפגשים, נח לי שיש מפגשים בחגים ואולי עוד פעם-פעמיים בשנה..)
כנשואה שלישית במשפחה ברוכה, ומצד בעלי משפחה עוד יותר ברוכה והוא הרביעי – כל משפחה זה אחרת.
למה זה אחריות שלך יותר משל אחרים? רק לך זה בוער?
האמת שזה מסקרן אותי.
בעיני זה תקין פלוס, בעיקר שכמו שאת מתארת – הקושי להיפגש הוא כי כולם עמוסים והחיים שוטפים, וכולם צעירים עם ילדים קטנים וכו'…
ולא חלילה שאתם לא רוצים / לא מתעניינים האחד בשני.
אני כן חושבת שאפשר אם מאוד רוצים ליזום מפגשים מדי פעם, יש כאלו שמתאים להם להיפגש רק אחיות וגיסות מדי פעם לבילוי, אבל זה תלוי סגנון ומשפחות.
ויש גם חגים וחופשים שלפעמים עושים בהם מפגשים מורחבים.
אבל בגדול – זה באמת די נפוץ.
עוד יהיו שנים שבהם אתם תיפגשו שוב ושוב בשמחות שלכם 🙂
מאוד יפה שאת מרגישה אחריות כלפי המשפחה, אבל תדעי שלא זה מה שבונה קשר, צר לי לאכזב. קשר הוא דו-צדדי. כמו שלריב צריך שתיים בשביל שיהיה קשר צריך שתיים.
את אומרת שזה מפריע לך. אבל אם זה לא מפריע לאחרים והם לא מעוניינים בקשר יותר משמעותי, מה את יכולה לעשות?
את כן יכולה להעלות את זה לשיח במשפחה, אם זה לא רגיש מידי.
בגדול- הדבר היחיד הוא להשלים עם מה שיש.
אין נכון או לא נכון במערכות יחסים. הדבר היחידי הוא- שנאה, קנאה וכו' אסורים. אבל מידה של רמת קשר זה תלוי אופי, נסיבות וכו'
בגדול זה נכון, אבל לא תמיד, יש כאלה שאוהבות להיפגש וכזה ופשוט לא טובות באירגונים ויוזמות.
אחרי הכל משפחתיות זה דבר חשוב, וחשוב להשקיע בו, בדרך כלל בסוף הרוב אם לא כולם נהנים ליהות עם המשפחה, כמובן אם המשפחה נחמדה ונותנת יחס יפה ומכבד לכולם ולא תחרותית.
(מצטרפת להמלצות לפתוח קו משפחתי, וחושבת גם שמומלץ לתת לילדים לדבר הרבה בטלפון עם הבני דודים זה מאוד מקשר
בהצלחה!
קודם כל תפתחו קבוצת צאט משפחתי או ווטסהפ טלפוני ותעלו לשם הודעות, איחולים, מסירה של דברים, ופטפטת בעז"ה…
אצלינו במשפחה יש קבוצה כזאת בוואצפ (לא טלפוני…) ואנחנו היחידים שלא שם, שומרים על זה בציפורניים. זה ממש ממש קשה…
מרגישים פחות שייכים, פחות מעודכנים, ופחות מעורבים בכל מה שקורה.
בהחלט אתגר. גם אצלנו התמודדות דומה, אגב בכל משפחה- גם קטנה הוא קיים, פשוט כי הריבוי ב"ה תוך כמה שנים גורם לה להתרחב.
אצלנו זה בדיבור בין האחים, הצפנו את זה אני ואח נוסף שהרגשנו שהקשרים מתרופפים וחבל לנו.
יש תמיד את מי שהקשר יותר חשוב לו ומוכן בעיקר להשקיע יותר בשביל לחזק קשרים.
זה באמת מבחן המציאות, להשקיע!
אצלנו אמרנו באהבה לאחים אחרי שיחה רק שלנו ללא גיסים וגיסות, תראו, אנחנו יודעים שאתם עמוסים/רחוקים/עובדים וכו… חשוב לנו מאוד שהילדים שלנו יתחברו לשלכם ושהקשר שלנו כאחים ישאר חזק. אנחנו אוהבים אתכם!
אנחנו ניקח על עצמנו לארגן וליזום ואתם תעשו מאמץ להתייצב. בהחלט השיח עזר ב"ה.
עוד טיפ- פשוט להשקיע!
בדיוק נסענו 5 שעות סהכ לאח שגר רחוקק כדי להתראות איתו בחול המועד. תמיד בסוף ההשקעה משמחת את כולם, חוזרים בטעם טוב, עם חום בלב. אבל ההחלטה להיכנס לרכב מלא ילדים בבוקר בבוקר ולשרוף מלא זמן ודלק על נסיעה מתישה היא החלק הקשה.
להחליט שמשקיעים כדי שיהיה קשר! קשר לא נוצר מעצמו.
כשמדברים בטלפון- לשתף מה עובר עלי בכנות ולשאול את השני. לא להסתפק ב'בסדר'- 'מה בסדר? איך בישיבה? איך את מתאוששת? מה שלום הרגל של יוסי?' לצאת מהשטחיות.
למי שיש ווצאפ משפחתי, אז לנו נחמד לשלוח פנינים של הילדים לכל האחים, ככה מכירים אופי, משמחים גם את סבא וסבתא וצוחקים יחד. אבל צריך לוודא שאין רגישות לאחד המשתתפים.
מאד נהניתי מהשאלה, היא מראה על המון איכפתיות ורגש אחריות.
איך שאני רואה את זה, המצב תקין ונורמלי לחלוטין, ורווח מאד במשפחות גדולות. מה שכן תורם לקשר – לפעמים כשהילדים גדלים והם נפגשים בשמחות, או נוסעים לשבתות להתארח אצל בני הדודים שבאותו גיל – זה תורם לקשר.
וכן כמו שהציעו פה למעלה – מפגשים יותר ספציפיים, נניח לאחיות ולגיסות, או טיולי בין הזמנים של הגברים בלבד, או "מחנה שבת" של בנות דודות או בני דודים בערך באותה שכבת גיל. זה הרבה יותר קל מאשר להפגש כולם כולם ומצד שני – זה מאחד את מי שאמור להתאחד..
בכל מקרה – אל תתיאשי. אני חושבת שזה מבורך מה שאת עושה גם אם את מרגישה היחידה שמתאמצת בשביל הקשר.
מאחלת לך מפגשים מלאי שמחה ונחת מהמשפחות הגדולות
תקין או לא תקין זו לא השאלה
אם זה נורמלי,כן בהחלט
במשפחות גדולות מטבע הדברים יותר קשה להפגש כולם יחד ואם אין מישהוא שדוחף ויוזם זה לא יקרה
כל הכבוד לך שזה אכפת לך
לעניות דעתי מפגשים הם לא חזות הכל
יותר חשוב קשר על בסיס קבוע יותר
לדוג' טלפונים מדי פעם,התענינות כנה ופשוטה בחיי היום יום של האחיות והגיסות
כאחת שהיא גם בכורה אני חושבת שזה משהו שטבוע בנו,
לתת לכל האחים,לפרגן,לדאוג, לדעת שהכל בסדר.
זה מאוד יפה מצידך מה שאת עושה-וזה חיבור שאת יוצרת שיתקיים גם בהמשך אחרי 120 של ההורים….
עם זאת אני חושבת שאת יכולה ליזום,שלא רק את תעשי את הדברים:
אחותך ילדה? תבררי מי יכולה לעזור לך להכין עוד כמה דברים כדי לשלוח לה.
מארחת אח?אולי כדי שתתחלקו את הגיסתך בהכנה של האוכל,
ועל זה הדרך,
פגישה של כולם ביחד אולי אצל אח/ות אחרת, בפארק, אולי למשהו יש רעיון אחר?
אם יש לך אופציה לעשות קו משפחתי ובו מאחלים מזל"ט וכו'.
אני חושבת דבר ראשון שזה לא אחריות שלך!
נכון את הבכורה, אבל לא האמא.
אבל זה עדין לא אומר שאת לא יכולה לעשות כלום בנושא.
אני חושבת שאת עושה חסד מאוד גדול לאחים אחיות בזה שאת יוצרת מפגשים,
את עושה חסד לילדים שלך מכירים יותר טוב את הבני דודים שלהם
(וככה הבת שלך לא תצטרך לכתוב אשכול כזה עוד 30 שנה…)
אני חושבת שזה חשוב מאוד ושווה הרבה מאמץ! אבל לא נראה לי שצריך להיות לך עול מזה…
כמו שכתבו פה לפניי, לא לכולם מתאים הרבה מאוד מפגשיים משפחתיים… מצד שני יש הרבה שזה ממש מציל אותם!
לכן כדאי לעשות ולא ליצור מצב שכולם חייבים לבוא.
וחוץ מזה אני מאוד ממליצה על להזמין כל פעם זוג אחר.
יולדת צריכה עזרה!! נקודה!!!
אם יש לך רגישות זה יותר ממהמם, למה להתעלם?.
תזמיני אותה לשבת, זה לא חייב להיות מפגשים משפחתיים.
מפגשים משפחתיים זה הרבה יותר קשה לארגן.
יום אחד בבינהזמנים כשאתם גם ככה יוצאים לטיול תזמיני עוד אח/ אחות להצטרף,
זאת חויה לכם ולילדים.
יש הרבה הזדמנויות…. רק צריך לפצל ואז זה הרבה יותר הגיוני