שֵׁם.
של מישהו.
לא יודעת,
לא מכירה,
אני אישה
חרדית
מאוד,
והוא בחור
או איש
רחוק
מן הדרום.
מישהו בן מישהי.
השֵׁם שלי
לתפילה היומית.
לא בצמתים,
על שלטים
מרוחי שחור, מותחי גשרים,
אצלי בבית בלב,
בכריכת הסידור,
פתק קטן ספוג דמעות,
מחשבות,
מבול תקוות,
לקרוע את השערים,
ואת הגבול,
הלב שהתכווץ באימה, ברחמים, בתחינה, בבקשה
ועכשיו רואה את רשימת השבים,
מפרפר לרגע אחד,
מטלטל,
מסחרר,
כן!!!
אבינתן בן דיצה תרצה
ה', הו ה',
החטוף שלי השתחרר… !
כמה נכון ומרגש! לא התנתקנו מעולם,התפללנו ובכינו כמו שרק אנחנו יודעות,וזכינו גם לדמוע בשחרור,אנחנו חייבות לזכור את החלק שלנו כשמטיחים בנו שהילדים שלנו לא משרתים..
וזאת פשוט מתנה לתאר כ"כ יפה את מה שכולנו מרגישות..
וואוווו
אהבתי ממש!
וכ"כ נכון!
תודה…
מרגש כ"כ
מרגשששש
תודה!
מרגש!!!
נכון שהתפוצה של שבי רגע גדולה מאוד, אבל המילים האלו צריכות להיות מפורסמות בכל מדיה!!!
חזק. אמיתי .דמעות של שמחה.
כל כך אמא יהודייה…שיר עדין ורגיש
העלת בי דמעות.
נוגע.
רבקי, וואו. כתבת נוגע מרגש, אמיתי כל כך. לא מובן מאליו שהמשכת והחזקת עם אותו השם, בכל מצב בשנתיים האלה. התפילות שלך לא שבו ריקם. זה מצמרר מרגש ומקרב לבורא עולם.
תרשי לי להזכיר לכולנו מעל הבמה הזאת לא לשכוח להודות ולהודות ושוב להודות. כל כך לא מובן מאליו שהם חזרו.
ה' הטוב ישלח להם רפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף, ימשיך לחזק אותם ואותנו ונשכה לגאולה השלמה במהרה!!!
מרגש מאוד מאוד מאוד!
כמובן הסיטואציה
וגם הכתיבה היפה שלך!