אשמח לשמוע עצות פרקטיות מניסיון אישי
אני רוצה להתחיל לגמול את הבת שלי (בת שנתיים וחצי) בקרוב. חשוב לי לעשות את זה עכשיו, כי בשנה הבאה היא כבר עולה לגן עירייה ועד אז אני רוצה שהיא תיהיה ממש יבשה
חשבתי לנצל את סוף השבוע של יום העצמאות כדי להתחיל בתהליך.
(לדחות לבינזמנים אב קצת מלחיץ אותי שמאוחר…)
אשמח מאוד לשמוע:
איך התחלתן?
מה עבד לכן טוב?
כל טיפ ועיצה מנסיונכן יתקבלו בברכה




האמת שזה משתנה מילד לילד לדעתי,
אצלי אמרתי לבת שלי כל החורף שעוד מעט היא גדולה ולא צריכה טיטול יותר והתחלתי כמוך-באיזור עכשיו והיא תפסה את העיניין מהר ונגמלה מהר יחסית מהבן שלי(הרבה פחות פיספוסים)
מה שכן אני ממליצה לך ללמד אןתה לנקות טוב,
זה דבר שלא ידעתי שצריך לעמוד עליו והיה לה הרבה בתחילת שנה שהיא חזרה מהגן אדמומיות וגרויים לא נעימים 🙁
בהצלחה רבה!!
בגיל 3 ילד אמור לנקות את עצמו לבד?
לא נראה לי
צריך לדבר עם הגננת/סייעת, אולי היא מתביישת לקרוא להם.
גם בגיל 4-5 הם עדיין לא יודעים לנקות את עצמם לבד.
אני הייתי מנסה כבר עכשיו בסוף שבוע לראות עם היא בענין להושיב אותה על השרותים…
יש המון חומר על זה באינטרנט, כדאי לך לקרוא ולגבש טיפים שמתאימים לך ולילדה ספציפית.
אני ממליצה לפרוס את התהליך, לא בבת אחת לצפות שהיא תבין מה קורה ולשלוט בזה ולשחרר בשירותים. זה הרבה דברים שכל אחד מהם צריך להתעבד במוח.
אז ראיתי שעבד טוב קודם להתנסות מדי פעם, מיד בבוקר אם עוד לא יצא בטיטול, או כשאת רואה באמצע היום שהיא מתאמצת על משהו להציע לשבת בשירותים ולראות מה קורה. בערב לפני האמבטיה. כמה שיותר כדי לנסות לתפוס איזה הצלחה שהיא תראה מה בכלל צריך לקרות.
(אפילו תוך כדי אמבטיה, תמיד יוצא במים, אז להפנות את תשומת הלב שלה, הנה עשית XX במים. כשתהיי גדולה תעשי רק בשירותים..)
אחר כך כשהיא כבר התנסתה במה שצריך להיות כמו גדולה, להתחיל בקטנה שעתיים שלוש להיות עם תחתונים.
המוח בינתיים לומד מה קורה, ואחרי תקופה כזאת שהכל בלי לחץ, אז נפרדים מהטיטול. כמובן עדיין יכול להיות קשה עם שבוע של פספוסים.
חשוב גם לדעת שזה גיל שעדיין צריך לקחת אותם, לעזור להתיישב וכו', ולנסות לעזור לה כמה שיותר להצליח. כלומר להיות דרוכה אם את רואה שהיא מתחילה משהו, או שהיא מרמזת או קצת בוכה אז מיד להציע לקחת.
אבל כן לאפשר לה את העצמאות שלה. לא להחליט לה מתי כן ומתי לא. חלק מהלימוד זה להרגיש נכון את הגוף, ואם היא אומרת שהיא צריכה גם אם לפני רגע היא ישבה שעה ואין סיכוי שזה נכון אז ללכת או מקסימום לדחות בעדינות.
אני ראיתי שעודד מאד כשסיפרתי שגם איקס הגדול פעם היה עם טיטול וכשהוא למד להיות נקי ולעשות בשירותים היה לו קשה ופעם הוא פספס וכו'.
לעודד שזה אמנם קצת קשה אבל היא גדולה ומחר היא כבר תצליח בלי לפשל.
1. קודם כל הכנה, הטרמה וקביעת תאריך יעד
2. מס ימי חופשה והסכמה מול בעלך שאלו ימים ששתיכם קודש לתהליך
3. לדעת ולהבין שגמילה זה תהליך חינוכי לכל דבר ותלוי הרבה מאד בהחלטת ההורים- ממליצה מאד על הספר " הענות לצרכים" של דפנה תייר ( יש לי להשאיל בבני ברק)
4. לקנות איתה את ההלבשה התחתונה והמקטין לאסלה
בהצלחה
ממליצה מאד מאד לקרוא מה שכתבה רותי קפלר בפרוג יש לה שרשור שלם שם
מעולה ומלא חכמה
בהצלחה!
אפשר להעתיק אותו לכאן?
חסום לי בנטפרי
חשוב מאוד לראות שהילדה בעניין ורוצה כי אחרת חבל על הזמן,
את הבת שלי גם גמלתי בגיל הזה היא מאוד רצתה כי היתה לה חברה במעון שכבר גמולה,
התחלתי לפי המלצה של אחותי פשוט להוריד לה את הטיטול פעם אחת בבית לדאוג שהרצפה תיהיה ריקה מחפצים ולראות כשהיא תעשה לומר לה הנה את עושה ופעם הבאה בשירותים, בחיוך וברוח טובה!
מה שחשוב לדעת שבתחילה הם קולטים רק אחרי שזה קורה אח"כ תוך כדי ורק אח"כ לפני
הרבה הצלחות, וברור שיהיה שבועיים [-לפחות]של לכלוך ובלגן והרבה החלפות, חשוב לדעת את זה מראש ולהתכונן עם אורך רוח וסבלנות והרבה בגדי החלפה כמובן…
כותבת לך מה עשיתי עם הילדים שליקרוב לעשרה ילדים,בנים ובנות
גמלתי את כולם קרוב לגיל שלש
יום ולילה יחד
בתקופה שאני הייתי פנויה נפשית(לא לפני אחרי לידה,לא מעבר דירה,לא עבודה חדשה)
לפני זה דאגתי שלא ישנו עם בקבוק בלילה(קבלו שתיה לפני) והורדתי בהדרגה
כשראיתי רצף של כמה ימים שקמים יבשים התחלנו לדבר על זה
קנינו יחד לבנים,דברנו ע"כ שהוא כבר גדול ומסוגל וכו'
ואז כשהיתה הזדמנות של כמה ימי חופש פשוט הורדתי טיטול והייתי על זה כל הזמן
כל שעה בערך הושבתי על האסלה
הזכרתי הרבה פעמים
לרוב היום הראשון הוא מאתגר ,לוקח להם זמן להבין ,ביום השני כבר הרבה יותר טוב
וביום השלישי כמעט ולא היו פספוסים
כמובן בתקופה הראשונה צריך להזכיר הרבה פעמים
אבל תוך שבוע שבועיים הם כבר עצמאים כמעט לגמרי
ראיתי שאם חילקתי גמילה ביום וגמילה בלילה היה יותר קשה(אצל 2 הגדולים)
הרבה הצלחה
אשמח להבין איך קורית הגמילה בלילה.
מורידים טיטול ו–?
ילדה בת 3 וחצי שהולכת לישון בלי בקבוק, אבל קמה רטובה – את פשוט מורידה טיטול? או שכולם בגיל הזה כבר קמו יבשים?
ביום כן גמולה,
תודה רבה
בגיל הזה כבר היו גמולים
מדי פעם כן היו פספןסים בלילה
נתתי לשתות כשעה לפני השינה,היו הולכים לשירותים ממש סמוך לשינה ורוב הלילות קמו יבשים
אף פעם לא לקחתי לשירותים באמצע הלילה
בד"כ בקיץ פחות פספסו
הגמילה באופן סופי זה בגיל שלוש או קרוב לזה. אם תתחילי אז זה יהיה ציק צאק, אם תתחילי חצי שנה קודם – זה יקח חצי שנה. כנראה צריך לזה בשלות שבאה עם הגיל. גם עונת השנה יש לה השלכות – בחורף פחות מוצלח . חשוב שזה יעשה בזמן נוח בבית ולאמא ולא כשיש אתגר בשטח. אוירה שמחה ורגועה בלי האשמות ובלי הלחצות. אולי בשלבים קטנים ואיטיים. עד שהילדה תפנים בתוכה את התהליך. בקופת חולים יש עובדת סוציאלית שמתמחה בתחום ויכולה לתת מענה בהדרכה ליווי והמלצות. מנסיון הן ממש יעילות. זה נותן ידע ובטחון ורוגע לאמא בתהליך . תראי אם הילדה כבר מזהה מה קורה לה ואצלה, ואם מסוגלת לקחת אחריות על התהליך , כדי לקבל ממנה שיתוף פעולה. אם האחריות היא רק על האמא כנראה שכדאי לחכות עוד קצת.
מה אומרות,
הילד לא מסכים, אומר מחר מחר…
הייתן קובעות תאריך ומנסות להתחיל?
בנוסף , אני רואה שהרבה לוקחות חופש בתאריכים הנל..
לי זה לא רלוונטי…
מה עושות כאלה שלא יכולות לקחת? איך הסתדרתן?
מה עשית? גם הבן שלי בדיוק ככה
אומר שמחר הוא יעשה בשרותים כמו גדול
אבל לא היום…
אולי משהוא מרתיע אותו? מפחיד?
הישבנון מונח בצורה יציבה?
לפעמים זה משהוא קטן שמאיים עליהם
אולי תתחילי עם חיזוקים חיוביים,כל פעם שיושב מקבל עדש/שוקולד צ'יפס
שיתרגל לרעיון
לפני תקופה הוא עשה רטוב ממש יפה, כל פעם שאמרנו לו ללכת.
עכשיו כשהחלטנו שזהו, הוא בהתחלה אפילו לא רצה להכנס לשרותים
וב"ה זה עבר לו, ועכשיו כל פעם שהוא יושב אפילו בלי לעשות אני מביאה לו משהו, סוג של תגמול
נח לו עם הישבנון, זה כן נראה סוג של פחד, השאלה איך מורדים את זה
הוא עשה עכשיו כבר 3.
נראה שיש משהו שמפחיד אותו, אבל הוא לא אומר מה
לא רוצה לתת לו רעיונות 🙂
הישבנון נראה בסדר
וגם הוא עשה לפני תקופה בשרותים כל פעם שאמרנו לו ללכת והיה לו נחמד.
עכשיו הוא מסכים לשבת בשרותים לפעמים, ואז אני מביאה לו פרסונים.
אבל לא יודעת איך להוציא ממנו את הפחד הזה
יש למשהי רעיון?
כשהבן שלי פחד ככה קיבלתי המלצות מכל הכיוונים להעביר אותו לסיר במקום שירותים.
גילוי נאות – לא הייתי מסוגלת…
כן ראיתי שעזר לו מאוד כשישבנו יחד ברוגע והסברתי על התהליך שהמזון עובר בגוף, בצורה פשוטה וברורה, כשהוא הבין מה קורה איתו היה לו קל יותר.
עדיין קיים הפחד במקומות שהוא לא מכיר, אבל בבית ב"ה כבר גמול לגמרי.
אז באמת העברתי את הבן שלי לסיר, ואמנם התהליך הזה לקח קצת זמן, והנה כבר מיום חמישי הוא עושה מצוין ב"ה ואפילו מבקש מתי שצריך.
עכשיו בעצם הוא רוצה במעון בלי סיר, כמו כולם, אבל בתכלס הוא לא עשה בשירותים, והוא כן מפחד , שלחתי היום ככה והוא התאפק כל הזמן ולא רצה ללכת, איך אני מתקדמת איתו במעון? יש למשהי עצות?
הייתי הולכת איתו כמובן כל פעם ונמצאת איתו ומסבירה שוב הכל בנחת
בקיצור לשלב הרגעה וחוייה
יש ילדים שהרעש של הורדת המים מרתיע אותם
אז אפשר להציע לו שהוא יוריד ולעשות מזה צחוק או להוריד אחרי שהוא יוצא
את מכירה אותו ויודעת מה מדבר אליו
העיקר לא לשדר לחץ
אם לא הולך עכשיו אפשר לחכות קצת ולנסות עוד שבועיים שוב ובינתיים מדי פעם לדבר על זה