עד מתי ארגיש בקרון בקר? – לא יאושרו יותר תגובות בנושא

מישהי כתבה באחת התגובות,
לאישה בהריון ברור שאסור לסחוב כבד, אז בשום מחיר היא לא עושה את זה. ומוצאת פתרונות אחרים.
אז למה היא עולה לאוטובוס מלא? זה אותו אסור.
אלא שהיא מבינה שלא מקובל לבקש או לצפות מאנשים ברחוב שיסחבו לה, אז היא לא מגיעה למצב הזה,
אבל באוטובוסים, יש נטייה לצפות שאנשים (שאולי עשו מאמצים גדולים בשביל מקום ישיבה, הליכה לתחנות ראשונות וכו') יותרו על המקום שלהם.
אם היו מתחייסים לעמידה באוטובוס כמו סכנות אחרות בהריון לא היית רואה נשים בהריון עולות על אוטובוסים מלאים.
ואני חושבת שגם לעלות עם ילדים קטנים זה סכנה.
ואני לא יודעת להגיד לך מה התחליף לאוטובוס,
אבל תסכימי איתי שלא תכניסי אותך ואת ילדיך למקום סכנה רק כי אין לך פתרון אחר.

ואני לגמרי בדעה שצריך לחנך את הילדים לויתור ומחשבה על הזולת ולקימה באוטובוסים לכל מי שצריך,
אבל באותה נשימה לחנך גם לא להסתמך על עזרת אחרים.

לפי המצב כרגע, כשאנחנו נהיה זקנות, זה מה שהנערות של היום, שאז כבר יהיו באמת חייבות לשבת, יגידו לנו.

הרבה מהמבוגרים בהחלט לא נוסעים בתחבורה ציבורית,
ובאופן כללי חושפים הרבה לפני שהם יוצאים למסע רחוק,
הם בהחלט לוקחים בחשבון את היכולת שלהם.

מכ-ל יושבי האוטובוס קרוב לודאי שיש אחת שלא תתעלף ולא ממוטטת ויכולה לקום. [מסתבר שיש עוד כמה!!!]
בואו לא נחשוב כמו סדום

ידוע שבן אדם הוא מראה לאחרים איך לנהוג בו.
אם תראי אישה אחרי לידה רצה עם הילדים, מתקתקת את הבית וכו', את לא תחשבי שצריך לעזור לה. היא תיראה לך חזקה ומאוששת.
אותו דבר,
אם אישה בהריון מתנהגת כמו כל אישה, ועולה לאוטובוסים, ולפעמים זה עם הילדים וקניות וכו' היא לא משדרת צורך בעזרה.
ומה לעשות, אנשים עוזרים למי שנראה זקוק לעזרה.

ובתוך עמי אנוכי יושבת, גם אני אמא לקטנטנים ובהריון ב"ה,
מבינה שהחיים הם לא פיקניק, וא"א לשכב במיטה כל ההריון.
אבל, עדיין, מה שברור לי שאסור לי לעשות בהריון, אני לא עושה.

וכמובן, מסכימה איתך לגמרי שצריך לקום לנשים בהריון וצריך לעזור לאמא עם קטנטנים וזה הצלה של ממש.
אבל אנחנו צריכים לחנך רק את עצמנו.

נכון, רואים על אישה שהיא בהריון,
אבל סליחה, למה שיחשבו שקשה לה לעמוד אם היא עלתה במודע לאוטובוס שאין בו מקום לשבת?
באמת, מה היא חשבה?
ואני אגיד לך מה היא חשבה,
א. היא לא רואה בעמידה באוטובוס עמוס סכנה אמיתית, היא אומרת לעצמה גם במקרה שלא יפנו לי מקום, לא נורא אני אעמוד ויהיה בסדר. כי כשהיא עולה ורואה שאף אחד לא קם לה, היא לא יורדת.
ב. שמישהו יקום ויפנה לה מקום. ועל זה נסוב הדיון.
למה, לגטימי בעיניך, שאישה תכניס את עצמה למקום סכנה במחשבה שמישהו יעזור לה להציל את עצמה מהחוסר אחריות שלה?

וכן, גם אני לא מדברת על מקרים יוצאים מהכלל…

אה נכון,
כל מי שחייב להגיע למקום מסוים בזמן מסוים
כולם צריכים להירתם לעזרתו.
אולי אני גם אצפה מכל נהג בכביש שרואה אותי רצה עם שיירת ילדים,
שיעצור לי ויקח אותי למחוז חפצי כי אני חייבת להגיע לשם.
ואני הכי בעולם חושבת שצריך לקום לכל מי שצריך באוטובוס ואחנך את ילדי לכך,
אבל גם אחנך אותם לא לצפות ולהסתמך על עזרת אחרים.