שלום וברכה
האם יש למישהי רעיון מה ניתן לעשות בנושא האוטובוסים שמאחרים מפוצצים נסיעת הנהגים המופרעת?
מעניין אותי לדעת אם זה רק בירושלים…?
ועוד שאלת סקר שמעניינת אותי
מי בעיקר יושב באוטובוס?
מי שעלה ראשון?
קמים לנשים…/מבוגרות?
כמשתמשת בתח"צ מעניין אותי לדעת גם מה קורה בערים אחרות ולירושלמיות-איך מתמודיים עם בעיות התחבורה…


עד מתי תגישי בקרון בקר ותרדי מהאוטובוס ולא תתלונני במקום המתאים אלה 'תקטרי' על נהגים ברקסים בחורות עגלות והעומס …….
חברות
*רק אנחנו יכולות לעזור לעצמנו*
נסעת היום לעבודה בלי תנאים ?
https://forms.gov.il/globaldata/getsequence/getHtmlForm.aspx?formType=PniotMot%40mot.gov.il
חזרת מהעבודה בלי תנאים ?
https://forms.gov.il/globaldata/getsequence/getHtmlForm.aspx?formType=PniotMot%40mot.gov.il
ואם את לא רואה מחר /אחרי שבוע שיפור ….. אז שוב ….
כן כן
https://forms.gov.il/globaldata/getsequence/getHtmlForm.aspx?formType=PniotMot%40mot.gov.il
נכון
זה מתיש אבל את כבר בעבודה עכשיו או בבית עכשיו ואת על האינטרנט – עובדה שאת רואה מה רשמתי – וזו הדרך .
הם מחויבים לטפל בפניות – – – – – – – – –
מנסיון
היתה תקופה שעבדתי במוקד מסוים והנסיעה לשם היתה סיוטטטטטטטטט
אחת החברות פשוט שלחה לנו בכל בוקר תזכורת כזו https://forms.gov.il/globaldata/getsequence/getHtmlForm.aspx?formType=PniotMot%40mot.gov.il
והתלוננו
אוהוהה התלוננו ברצף
וזה עבד
היום אני לא עובדת שם
אך לאותו אזור במקום אוטובוס 1 פעם ב15 דקות (אזור תעשיה שמלא נשים עובדות בו )
יש 4 סוגי קווים ובשעות העומס – לא מחכים יותר מדקה שתיים לאוטובוס ולא מגיע למצב קרונות בקר .
בהצלחה לכולנו
אני רוצה לשתף בתור נערה שכיף לה לקום…
אני אוהבת לעמוד באוטובסים, וגם אם לא אז כמעט תמיד זה לא משנה לי, אבל-
כשאני מציעה לנשים (שרואים שהם בהריון) לשבת. אז- רוב הפעמים- הם אומרות שלא צריך.
אז אם ככה אני מתפדחת שאני יודעת שהאשה צריכה, אז להציע לסתם אישה?!
נקודה בשבילכם:
אם מציעים לכם לשבת. שבו. (גם אם אתם לא צריכות. תעשו טובה לאלו שאני יקום בשבילם מחר.)
ודרך אגב-
זה לא רק אני. אני יודעת על הרבה חברות שלי שלא מציעות בגלל בושה.
פעם עלתה אישה לאוטובוס עם תינוק שנראה גג 3 חודשים. ומיד כשהיא עלתה הצעתי לה לשבת והיא כולה הסמיקה. ואמרה כמה פעמיים שלא צריך ורק אז התיישבה. שתינו יודעות שהיא חייבת לשבת. תגידי תודה רבה פעם אחת ותתישבי. אל תביכי אותי יותר.
מקווה שהבנתם אותי…
אשרייך ואשרי חלקך הלואי כולן תלמדנה ממך….
מתוקה את
ירבו כמותך
איך הדיון נהפך לתחרות מי מסכנה יותר???
מה הקשר?
זה שקשה למישהו לעמוד לא מחייב את השני לקום לו,
וזה לא תפקיד של אף אחת לעבוד על המידות של השני ולהחליט מה הוא צריך לעשות,
קשה לך לעמוד באוטובוס תחליטי אם לעלות עליו או לא, זה הבחירה שלך
את תמיד יכולה לבקש טובה, אבל אף אחד לא חייב להענות לך!
מבחינה חוקית חובה לפנות את המקום לנשים בהריון ואם אני לא טועה אז גם מבחינה הלכתית…
לא תעמוד על דם רעך אני חושבת…
אכן, זכות קדימה לבעלי מוגבלויות, קשישים, נשים בהריון ומי שמחזיק תינוק.
אבל קצת מדהים אותי שהדיון הופך להיות האם מישהי חייבת לקום מעצמה או כשהתבקשה.
אנחנו עם של רחמנים וגומלי חסדים, מחונכים על חסד.
לא צריך להיות גאונים כדי להבין שיש כאלה שצריכים את הכיסא יותר ממך.
והתופעה הזו של בנות שממוקדות בעצמן ושאוטמות את עצמן מלראות צרכים של אחרים חמורה הרבה יותר ממקום באוטובוס.
נכון, לא תפקיד שלי לתקן את המידות של כולן, כן מותר לי להזדעזע ולהביע דיעה על הדור שצומח לנו פה…
וכן מותר לי לצאת נגד תגובות שכנראה נכתבו על ידי בת סמינר…
שמציעות לאישה שקשה לה לעמוד להמתין עוד בתחנה עד שיבוא אוטובוס עם מקום (אה, בטח יבוא.. אולי ב 11 בבוקר)
אולי במקום זה תסעי את בהסעה שהסמינר מעמיד לרשותך? חשבת על זה פעם?
יש סיבה למה מקצים לכן אוטובוס במיוחד, בין היתר כדי למנוע עומס באוטובוסים.
אולי זה אפילו גזל שאת לא נוסעת בה, יכול להיות?
ועוד משהו, אם קמו לך אז נכון. תאמרי יפה תודה ותשבי.
ולכל מי שכן שמה לב למה שקורה סביבה וקמה, זה מוערך בעיני!
בשידוכים של הבנים שלי אני תמיד אברר את הנקודה הזו, לא בצחוק. זה פרט קטן אבל מהותי שמראה על האישיות שלך.
היי,
אם אני לא טועה בכללל האוטובוסים יש ב2 הספסלים הראשונים וב2 הרביעות הראשונות מדבקה של מקום מוסמן – זכות קדימה לנשים בהריון, נשים עם תינוק, אדם עיוור, ואדם זקן.
במקומות האלו בלבד
סתם ככה ,אני חושבת שאשה במקרי קיצון כמו הקאות מטורפות וסיכון לילדה מוקדמת, שתוציא ימי מחלה ,שמירה או שתעזור לעצמה ותיקח מוניות פרטית, זה לא מותרות זה חובה בזמנים כאלו, במקום להגיע למצבי סיכון, וכן שאני בד"כ עולה לאוטובוס וקמים לי, אפילו שאני לא בהריון וזה מביך…. וכן אני לא בטוחה שאשה שעולה לאוטובוס בין ערוני על דעת זה שאין לה מקום, משהו חייב לקום לה, זכור לי פעם שפוסק אמר שלא צריך מצד הלכה אך מי שעושה זאת תבורך אך לא חייבת-וכל אחת תשאל
קצת מצחיק.
מי ישלם על זה אח"כ? לא כולם יכולים לפרגם את זה לעצמם. לא כולם בכללל..
כמובן לא באופן קבוע.
התכוונתי לנשים בהריון בסיכון-שיודעות שאסור להן להתאמץ לעמוד וכו.., כמובן שלא באופן קבוע, אבל אני מכירה הרבה נשים שבתקופות מסוימות בהריון פרגנו זאת, מה עדיף אישה בבית חולים בשמירה-חודשים שלוש-ואז המצב בהרבה יותר גרוע, אין אמא בבית, אז וצריך הרבה כסף להוציא על ביבי סיטר ארוחות ועוד ,,
אני מדברת איתך מניסיון מעצמי, שאני הרבה מהריונות בשמירה בבית, ומשתמשת הרבה במוניות, שיש תקופות שאסור לחסוך כסף.-כדי לא להגיע לאשפוזים ארוכים לפני הלידה-שאז יעלו ביוקר לכל המשפחה.
לא מצחיק,
אם זה מסוכן לאישה לנסוע – מה היא מסתכנת ואח"כ באה בתלונות לציבור???
שתשמור על עצמה ולא תצפה שאחרים ישמרו עליה.
ברור שצריך להוציא כסף
אבל לא לכולם יש 400 שקל למוניות ביום
הבסיס של התעסוקה בבי"ש הוא ירושלים והתחבורה בינהם מזעזעת!
לא מתייחסת למה שכתבת רק לזה: 'וכן שאני בד"כ עולה לאוטובוס וקמים לי אפילו שאני לא בהריון וזה מביך…'
אם זה מביך את מתכוונת שלא יקומו בשבילך. נכון? וכל האלה שמתלוננות שהם בתחילת הריון ולא קמים להם, איך אני אמורה לדעת למי להציע ולמי לא?!
ואז כשאני כבר קמה ומציעה ואומרים לי שלא צריך. אז למה שיהיה לי חשק לקום בתחנה הבאה לאשה שגם היא לא נראית בהריון, אבל היא עוד רגע מתעלפת?!!
לכן, אם את יודעת שלא רואים שאת בהריון. את יכולה לגשת לילדה אחת ולבקש 'קשה לי קצת לעמוד…' 99% שהיא תקום בשמחה.
(ככה לפחות אני חושבת)
את חמודה על המחשבה,אבל מה לעשות שאצלי בכל אופן,
אני בהריון בסיכון,בשמירה ובעלי ממש מבקש ממני בכל פעם שאני הולכת לביקורת לקחת מונית ולא אוטובוס(חוץ מזה אני לא יוצאת מהבית) וסרבתי לו מבלי לנמק.
פעם אחת החלטתי להראות לו בפועל למה אני לא מזמינה מונית ואמרתי לו שיזמין,
כמעט פספסתי את התור שלי-מהסיבה הפשוטה,נהגים לא אוהבים להכנס לרבי עקיבא בב"ב בשעות פקוקות.
אז לפעמים זה לא רק עיניין של כסף 🙂
לא סובלת את החשיבה שאישה נשואה קודמת לבחורה רווקה
מה זה קשור הסטטוס?
אני חושבת שתמיד יש מעבר לבנ"א. יכול להיות בחורה גמורה מעיפות שאפאחד לא רואה, ויכול להיות אישה בתחילת הריון שגם אפחד לא רואה.
מה שמפריע לי שעולה לאוטובוס אישה שברור שהיא בהריון/ מבוגרת מאוד ואף אחד לא קם
ויכולה לשתף שאני גרה בעיר חילונית נוסעת בקביעות בתחבורה ציבורית, הריון מתקדם שא"א להתבלבל ואף אחד לא קם, לא גבר, לא אישה, כלום
גם לי היה כך, נסעתי בקביעות לעבודה באוטובוס שרובו חילוני, גם בחודש שמיני אף אחד לא הציע לי את מקומו… הם אפילו לא ראו אותי.. כולם עם עיניים במסך.
דווקא זה לא מסכימה עם זה בכלל! אני גרה בעיר חילונית וכשאני עולה לאוטובוס עם עגלה ובהריון – כל יום כמעט יש סיפור אחר… זקנה קמה לי ואומרת לי בואו מותק את צריכה לשבת…
חייל עוזר לי בלי שביקשתי להוריד את העגלה ועוד כלמיני כאלה עזרות חמודות…
וכשנסעתי בבני ברק כמה פעמים פשוט אפאחת לא מסתכלת עליך, כולן בפוטנצייל להיות בהריון:) והבחורות עסוקות בעצמם!!!
אני צריכה לבקש ולצעוק ולהתחנן שיתנו לי לעבור ולהצליח לרדת מהאוטובוס לפני שהוא ממשיך לעוף
פשוט עצוב ההבדל…
ואם אני לא בהריון, אני לא בנאדם?
לא הבנתי את ההקשר.
את בנאדם מושלם גם אם את לא בהריון, אבל כנראה קצת יותר קל לך לעמוד.
ואם מאד קשה לך את יכולה ללכת לבקש מאיזשהו ילדה.
אם את לא בהריון אז כנראה את לא בסכנת התעלפות-
מניסיון עצוב
של עילפון מול 2 בנותי הקטנטנות באוטובוס מפוצץ תלמידים
וגם לא כל כך מסוכן לך ליפול:(
אני לא רוצה לדבר עכשיו על נשים בהריון שכולם רואים
או על נשים מבוגרות
אבל ביחס לנשים נשואות
שאולי הן בהריון
והן אחרי לילה ללא שינה ולא עומדות להיכנס למיטה
ולכן אמורים לפנות להם כסא
תגידו לי
קמות לכן נשים אחרות שיש להן כח?
האם כשאת נוסעת באוטובוס בזמן שיש לך כח
כשאת ביום חופשי
או כשאת בחופשת לידה
האם את קמה לכל אישה אחרת באוטובוס
שמא היא בהריון
שמא היא לא ישנה בלילה?
אני אישה לשלושה ילדים
בהריון רביעי
ולא רואה שנשים כל כך הרבה קמות לי
גם לא בנסיעה בערב
שרב הנשים יותר רגועות
הן נוסעות עם הבעל
רוצות לדבר בדרך בנחת
ולא בטוחות שהן צריכות לוותר על הכסא לטובת כל אישה אחרת
שלא רואים עליה שום דבר
אני באה לומר שזה לא הוגן בעיני לכעוס כל כך הרבה על בנות הסמינר
שצריכות לקום עבור כל אישה ששמה מטפחת על הראש
לו היה לכן כח כל בוקר מחדש,
לא המון כח, רק שישנתם נורמלי בלילה, והיה לכן בוקר שפוי,
היה לכן כח לקום כל בוקר מחדש באוטובוס???
אז הנני להגיב לך שבוודאי ובוודאי שאני קמה!
במיוחד בגלל שאני יודעת כמה קשה לעמוד במצבים אחרים- כשאני יכולה אין הבדל ביני לבין בחורה.
חזרתי כבר מחל"ד, התינוק ישן טוב בלילה, כולי רעננה, אני רואה אישה אחרת שבפוטנציאל יכול להיות שאולי קשה לה יותר ממני- בוודאי שאציע לה. ואם היא הוגנת ויודעת שהיא לא צריכה- היא תסרב. בצהרים זה עוד נושא- כי צריך לחזור עם כח לילדים וזה עוד שיקול
כשהייתי בחורה- קמתי בפני כל אישה נשואה
ויום אחרי שהתחתנתי- קמו בשבילי…
אז תגידו, זה לא מגוחך, לקום לאישה נשואה?
אז מה אם הראש שלה מכוסה,
היא יכולה להיות בדיוק באותו גיל ובאותו מצב
שלי כרווקה!
לא מסכימה בכללל
ברור שאני קמה!!!
וגן כשהייתי בהריון קמו לי נשים
פעם התפדחתי שקמה לי איזה יותר מבוגרת ממני, לא מבוגרת ממש, אבל סוג ארבעים
ואמרתי לה- לא נעים לי…
היא אמרה לי "לך לא נעים? כל העולם צריך לעמוד בפניך, אז לא נעים לך כשרק אני קמה בפנייך?!"
עד היום התשובה שלה נותנת לי כח בגידול הילדים שלי…
ואם אני יושבת ליד בעלי ועולה אישה, הוא קם ומפנה מקום
אני אישה נשואה, אמא לקטנטנים ובהריון ב"ה,
מכירה את העייפות, את הקושי לעמוד ולסחוב, ועדיין,
מצטרפת לתגובה של "לפעמים צריך להוציא כסף",
לא הגיוני בעיני שאישה שלא יכולה לעמוד עולה לאוטובוס בידיעה ברורה שאין מקום,
כאילו היא אומרת אני לא אוציא כסף על מונית, לא אפסיד עבודה, לא אסע מוקדם יותר,
אלא שכל מי שעלה לפני, יפנה לי מקום כי קשה לי לעמוד. או גרוע מזה, מקרים שמסוכן לאישה לעמוד באוטובוס (שפה לדעתי, האיסור הוא קודם כל לעלות ככה לאוטובוס מלא).
יש פתרונות,
אפשר להקדים את זמן היציאה וללכת/ ליסוע לתחנות ראשונות,
אפשר ליסוע באוטובוס קצת פחות עמוס למרות שהוא לא מגיע בדיוק לאן שאת צריכה.
(כמובן שאני לא מדברת על מקרים חד פעמיים של נסיעות דחופות, אלא בתכנון מראש).
אבל כמובן, מסכימה עם כל מי שכתבה שנכון ויפה מבחורות או גברים לפנות את המקום לנשים וזה החינוך המתבקש.
יכולה להעיד מנסיון שבאוטובוסים של ביתר יש מודעות יפה לזה- תמיד אם יש נשים שעומדות ובגברים יש מקום הם מצטמצמים וכן להיפך, ותמיד יש בחורות שקמות ומציעות לנשים לשבת
מה שכן אני ביישנית וזוכרת את עצמי קמה כמה פעמים לנשים אחרי שהתביישתי להציע להן את המקום וקיבלתי תגובות שלא צריך- עד שהרבה פעמים כבר לא קמתי בגלל זה- זה כבר נכתב למעלה וזה אכן נכון, אך אחרי שהתחתנתי הבנתי מאיזה מקום זה מגיע שנשים מרגישות לא נעים שחשבו שהן צריכות לשבת ולמרות חוסר הנעימות הזו כל פעם שבחורה מציעה לי לשבת -אם אני צריכה(בעיקר בתחילת ההריון!!!) אני ממש מודה ומתישבת ובמקרים שאני לא חייבת אני דבר ראשון אומרת למציעה- תודה! בואי נראה אם יש מישהי שצריכה יותר ממני ואם אין מישהי אחרת אני אומרת לה את האמת- יהיה לי באמת יותר נחמד ויהיה לי יותר כח עם הילדים שלי/בעבודה אבל אני לא חייבת לשבת אם את רוצה את יכולה לשבת ובד"כ הן אומרות לי לשבת ואני מודה ומתישבת- לא בשבילי כי לי זה לא נעים- אבל בשביל הילדים שלי/ הילדים בעבודה וגם בשביל שהבחורה הזו תמשיך לקום ולשים לב לאחרים
ובנוסף רציתי להעיר את תשומת ליבכן לבקשות- אם את חייבת לשבת תבקשי- אני בתחילת הריון (אז אני אישית הכי חייבת ואף אחת לא רואה) פשוט נעמדת ליד מישהי ושואלת בשיא השאננות- יש מצב שאני יושבת כאן? אני חייבת לשבת. במקום לעמוד ולהאשים את כולם קחו אחריות על עצמכן
רוצה להעלות עוד נקודה, לי נראה שהחינוך (או החוסר חינוך..) לאי התחשבות באחרים, מתחיל כבר מגיל קטן, כי אני רואה הרבה בשנים האחרונות (בעיקר באוטובוסים בינעירוניים) אימהות עם כמה ילדים קטנים שדואגות להן למושבים מרווחים, ואח"כ כשעולים נוסעים נוספים והאוטובוס נהיה צפוף, הן לא מעלות בדעתן קצת לצופף את הנסיכים כדי שלעוד כמה אנשים יהיה מקום! התופעה מתחילה מחוסר חינוך ואגואיסטיות מגיל צעיר, ואם זו הדוגמא האישית שילדים רואים, שאמא דואגת רק להם וחלילה לא מוכנה לקצת חוסר נוחות למען האחר- באמת אין סיבה שכשיגיעו לגיל גדול יותר, הם יעשו זאת מעצמם… אני מחנכת את ילדיי תמיד, שגם אם הם תפסו מקום, צריך להתחשב ולדאוג שלעוד אנשים יהיה, וגם אם הם מתלוננים, לא להתרגש… בקיצור, א"א רק לקטר על צרות הדור, צריך גם לקחת אחריות על הדור הבא ולחנך אותו לרגישות והתחשבות…
בגדול נכון,
אבל קחי בחשבון שיש מצבים שאמא יודעת שלצופף ילדים = מריבות ובכיות לכל אורך הדרך… ויש ילדים עם בעיות תחושה שאם מישהו ישב יחד איתם על המושב הם יהיו מאוד לא רגועים, ויש כל מיני דברים.
ולגבי עמידה באוטובוס – לילדים זה מאוד לא בטיחותי, ולפעמים עלול להיות מסוכן ממש.
בקיצור, יש כל כך הרבה הבטים לנושא הזה…
אישית אני בהחלט מצופפת את הילדים שלי כשצריך, אבל יודעת שמן הסתם אני עומדת לשלם על זה מחיר של לפייס אותם / לפשר ביניהם / להרגיע אותם לאורך כל הדרך. כשמדובר בנסיעה בינעירונית ארוכה, זה לא קל. ולכן חושבת שאישה שמסוגלת למצוא פתרון אחר ולא לעלות על אוטובוס מלא, כדאי שתתחשב במי שכבר יושב.
לכל מי שכתבתה משהו על כך ש"נשים בהריון בסיכון יקחו שמירה",
אז- לכל אישה בהריון מסוכן לעמוד באוטובוס. גם לאישה בלי הגדרה של הריון בסיכון. (ראו סיפור שכתבתי בתחילת השרשור)
כמו שאמרתי: נגמר המקום (והכבוד) בצבור שלנו לנשים שרוצות להביא ילדים.
אישה שרוצה להביא ילדים צריכה להבין מה זה דורש ממנה לפני שהיא מחפשת את הכבוד של אנשים אחרים.
אם את בהריון, זה דורש ממך מחשבה נוספת האם לעלות לאוטובוס מפוצץ כי כמו שכתבת זה מסוכן בהריון.
אם מישהו יפנה לך מקום, יפה מאוד אבל את לא אמורה להסתמך על זה ולעלות למקום סכנה כהגדרתך.
אם תראי אישה בהריון מתקדם סוחבת שקיות כבדות לבדה, מה תחשבי? למה לא כל הרחוב רץ לעזור לה, או מה היא חושבת לעצמה?
אנחנו צריכים לקחת אחריות על עצמנו ולא ליפול על הסביבה.
כל אישה שעברה פעם הריון יודעת כמה זה דורש (נערה לעולם לא תבין את זה!) וכמה הזוי לחשוב שאישה בהריון שרוצה שיקומו לה פשוט מחפשת כבוד.
היא לא מחפשת כבוד. היא מחפשת מינימום של אנושיות.
ילד אלרגי שבגללו כל הילדים לא מביאים לגן חלבי/בוטנים/דגים/אגוזים או הכול, גם מחפש כבוד או מפיל את עצמו על הציבור? בגלל שבמבט עינינו נראה שהריון הוא מבחירה, אישה כזאת לא ראויה להתחשבות?
למה את מתכוונת שאנחנו צריכות לקחת אחריות על עצמנו – שאישה לא תביא ילדים כל זמן שהיא צריכה לנסוע בתחבורה ציבורית?
הזוי.
אישה בהריון ראויה להתחשבות,
היא לא יכולה לדרוש אותו!
כמו שהיה פעם דיון על אלרגנים ואמהות אמרו שאין להביא לגינה שום סוג של אלרגן, כי זה עלול לסכן את חיי ילדיהם…
ההסתכלות הזו מעוותת – כל העולם צריך לשמור על מה שהוא אוכל – כי יבוא ילד אלרגן,
תתכבד האימא לשמור עליו וכן גם להמנע מלקחת אותו לגינה אם זה מסוכן לו.
אפשר לבקש התחשבות, אבל זה לא דבר שמישהו חייב לתת אותו
ח"ו, לא זו הייתה כוונתי.
אבל ילד אלרגני זה ילד שיודע שהוא מוגבל וצריך להישמר ולהיזהר,
בכל מקום שמגיע הוא בודק אם הוא יכול להיות בו.
הוא לא מסתובב בעולם כרגיל ומצפה מכולם להחביא את המאכלים האסורים עליו.
הוא לוקח אחריות על עצמו!
זה חדש לך שגם אישה בהריון לא מסתובבת בעולם כרגיל? חושבת מאה פעמים לפני שיוצאת לנסיעה באוטובוס עמוס? לפעמים אין ברירה.
אני מסכימה במאה אחוז שאישה צריכה לקחת אחריות על עצמה. ויחד עם זאת האחרים לא משוחררים מהתחשבות.
אגב אני לא מצפה מאף אחד שיקום לי ונמנעת לחלוטין מנסיעות באוטובוסים עמוסים, או הולכת לתחנה הראשונה, בהחלט. אבל השיח שמאשים את אלו שלא יכולות לעשות את זה, מזעזע.