בעקבות השיתוף שעלה לגבי מצב כלכלי דחוק שנשים מתמודדות עמו ואף אחד לא יודע… פתאום חשבתי על מה שקרה איתנו עכשיו, ואני מצד אחד מרגישה גרוע ממש ומצד שני יש לי סיפוק אמיתי מהפעולה שעשיתי, אני מבולבלת!! והאנונימיות כאן קורצת לשתף…
לא ארחיב לגבי המצב הכלכלי שלנו, נסתפק בזה שאני משתדלת להיות אשת חיל, ב"ה אמא לילדים והמשכורת החודשית שלי בד"כ לא חוצה את ה2000. ובעלי אברך.
הסיפור הוא כזה: היו אצלנו בחורות אמריקאיות לשבת של הסמינר. בתשלום. אנחנו היינו אצל חמותי והן היו אצלנו והמנהלת שילמה על האירוח, אנחנו עושים את זה בתיאום איתם לפעמים.
כשחזרנו הביתה, נחרדתי לראות שבפח הביתי שלנו, בשקית החדשה שהשארנו להן – הן הניחו קערה גדולה עם ענבים יפים, עסיסיים, בכמות גדולה!! וגם עוגת שוקולד ביתית, פרוסה-מותחלת, בתבנית אינגלישקייק.
לא היה בפח משהו משמעותי חוץ מזה. ובעלי לא חזר עדיין, הוא הגיע אחרינו עם הקטנה.
במחשבה של רגע, הוצאתי את הענבים מהפח, עם הקערה, ושמתי בכיור. הוצאתי את העוגה גם כן.
פרסתי מהעוגה פרוסה אחת מהצד ואת השכבה העליונה וזרקתי לפח, עטפתי את הנותר באלומיניום משלנו ושמתי במקרר.
את הענבים שטפתי והפכתי, הפכתי ושטפתי והחלפתי את הקערה. החזרתי למקרר.
לפעמים משאירים לנו דברים במקרר ואנו נהנים מזה. אבל בפח!!!?? כאלה מנות יפות?? אז לא סיפרתי לבעלי מה שעשיתי.
ובמהלך השבוע כל הילדים טעמו ונהנו מהענבים העסיסיים ומהעוגה המשובחת… הם התלקקו, בקשו עוד, וכל כך שמחתי שיש לי מה לתת להם!! כי בגדול המקרר היה די ריק…
ואני, מצד אחד מרגישה כזו שמחה על מה שארגנתי להם. ומצד שני מרגישה אמא מזניחה שנותנת לילדים…. אוכל מהפח…??!! אני האיסטניסטית??? ומצד שלישי אני יודעת שבעצם מבחינה תזונתית ובריאותית לא היתה כאן בעיה. כנראה. הרי פירות וירקות מגיעים מבחוץ, וממילא שוטפים לפני! והעוגה… בדקתי, ומסתבר שהיתה בפח רק במשך זמן קצר, עד שבאנו הביתה, וגם הפח לא היה מלוכלך הפעם, אז למה בכ"ז אני מרגישה כ"כ נורא??
רק מוסיפה בקטנה
שכשלמדנו בסמינר הלכות בשר וחלב
המורה ממש אמרה בתקיפות
אם יש שאלה, מתקשרים לשאול רב
ואם הרב אומר שזה מותר, אפילו בדיעבד ולאחר מעשה חובה לאכול!
ואיסור חמור לזרוק!
צריך לזכור שבל תשחית זה עברה אמיתית
נכון
לפעמים אנשים חושבים שבל תשחית זה פתגם, או אולי אמרת חז"ל
ולא, זו הוראה מהתורה, שאגב – לא נוגעת רק לאוכל, אלא לכל חפץ שימושי.
אני זוכרת שלמדנו שכשיש שאלה מותר להחמיר וזה לא נקרא בל תשחית
ואאאוא עד כמה שאת גיבורה ומלכה!!
ועד כמה שהתגובות כאן מראות על נשות ישראל המלכות!!!!
אין אין אין עלינו! שולחת חיבוק לכל מי שמתמודדת עם דברים מהסוג הזה
[דרוש פח כזה גם באזור שלי.. יש?]
מאחורי כל סופר יש מיכל של דברים פגומים?
ההרגשה הקשה להאכיל את הילדים באוכל מהפח, היא הרגשה קשה באמת
ועצם העובדה שזה היה המעשה הנכון- לא סותרת את ההרגשה הקשה
נכון, זה קשה, והדבר היחיד שמנחם במצבים כאלה זה- שה' שלח לך את הניסיון הזה לטובה.
ואת עשית את הדבר הנכון וריחמת על ילדייך, אשרייך.
בוא לא נצא מפרופורציות.
זה לא להאכיל מהפח,
זה בסך הכל לקחת אוכל נקי מתוך פח נקי, ולשטוף כדי להיות בטוחים שהכל בסדר…
גם אם היה לי המון כסף חושבת שזה הדבר הנכון לעשות.
האוכל נקי? האוכל בריא? האוכל טעים? האוכל לא מגזל? אז מה בדיוק לא טוב?
אני ממש חושבת שצריך להסתכל על זה בצורה יותר אובייקטיבית, (אולי כמו שגבר עם ראש ישר מסתכל על זה) ואז יהיה הרבה יותר קל.
וואוו את פשוט אמא לביאה ומהממת
גם אצלי היו תקופות שהיה ממש קשה כלכלית, ואפילו לא דווקא קשה מאוד
נעזרתי הרבה פעמים בחלוקות של יד עזרא ושולמית
אצלנו בעיר יש חלוקה של פעם בשבוע משלמים 10 שקל ואוספים מתוך מיכלים גדולים ירקות, פרות ולפעמים מוצרים יבשים
לפני חגים יש הרבה פעמים עוף, מיץ ענבים ועוד
ההרגשה בהתחלה לא הייתה נעימה אבל ראיתי שככה אני מפרגנת לילדים שלי בכיף ירקות ופירות ויש שפע בבית ל מוצרים בסיסיים (אחד הבנים שלי מאוד אוהב תפוחים ורק מהחלוקה הזאת הייתי מביאה כי בסופר ה\זה מחיר הזוי)
מי שמתחברת לרעיון יכולה לברר אצלה בעיר אם מתקיימת כזאת חלוקה
לא נידרש להציג טפסים והוכחות למצב קשה
מי שמרגיש שצריך – מוזמן