שמתי לב מהרבה שאלות פה בפורום שנשים ממש מפרגנות לבעלים המון, מוכנות להתאמץ בלבוש, להשקיע, לעבוד קשה בפרנסה העיקר לשמח אותו כל הזמן, לקרוא ספרים בנושא…
מאיפה זה מגיע לכן? למה אתן כ"כ מוכנות להתאמץ הרבה יותר ממה שהוא מתאמץ?
רוצה להתחזק בתחום, הבו עיצות
כל מי שענתה תשובות כמו זה לתת לשנינו, זה בעלי ואני אוהבת אותו וכו'-בעיני לא ענתה תשובה אלא תיארה את המצב שלה שהוא ב"ה אידיאלי. אין כאן פתרון לאישה שזה לא קורה להם בטבעי והמצב הזה מאתגר אותה.
זה יכול לנבוע מכל מיני סיבות שקשורות לאופי של האישה וגם לאופי של הבעל. אני ממליצה ללכת לאשת מקצוע שתשב אתך ותעשה לך סדר בראש- כדי שתביני האם זו עבודה שלך עם עצמך, האם את ב'אובר' נתינה וכד' או שזה אתגר במערכת הזוגית שלכם….
שווה להשקיע!!
המצב שלנו בכלל לא אידיאלי,
אבל זה עדיין בעלי ואני אוהבת אותו.
ואני רוצה לעשות בשבילו דברים שמשמחים אותו.( במיוחד להתלבש יפה ולהתאפר, זה הכי קל:), כי אני גם אוהבת להראות יפה בעצמי…)
ומה שצריך שיפור,
(וצריך המון שיפור, כי אם אני יכולה רק לחשוב לפעמים על אופציה של גירושים, זה אומר שצריך שיפור והמון)
בעז"ה נלך לטיפול ביחד ובנפרד ונעזור לעצמינו לחיות יותר טוב
זה לא נשמע שאת באמת רוצה להתגרש אפילו שלפעמים את חושבת על זה…
לפעמים אין כח להתאמץ או להכנס לרגשות שלנו וקל יותר לפתור את זה במחשבה על גירושין … כי זה הכי קל …סוג של פתרון זבנג וגמרנו
מערכת יחסים מורכבת המון מהרגלים , מחשבות ,ותחושות שלנו בעצמנו ואם נטפל בנפש שלנו בפנים נגלה עולם מואר יפה ואוהב
אם נצא מעצמנו ונראה גם אותו , את סגנון החשיבה שלו את הרצונות שלו וכו
החיים שלנו יראו אחרת
היתה לי חברה (דווקא לא דתייה) שהיו לה קשיים בזוגיות
היא אמרה לי כל יום אני מדמיינת שזה היום האחרון שלנו ביחד
ואני עושה הכל כדי שיהיה לנו טוב…
תחושה שלי
כשנותנים, הרבה פעמים זה ממלא את הנותן לא פחות (והרבה יותר) מהמקבל
מחזיר את הניצוץ לעינים
נתינה היא לא פחות לנותן מאשר למקבל – ואולי זה מה שמדרבן כל כך להשקיע ולתת