שלום לכולן,
הבת שלי בת ה3+ חוזרת כבר שלושה שבועות מאד עצבנית מהגן, ממש לוחמנית.
היא לא מוכנה לשחק / לצייר כמו שהיא עשתה עד עכשיו, וגם התחילה לעשות הרבה דברים "בדווקא".
הגננת אומרת שבגן היא מתפקדת מצוין ועובדת יפה, היא אמנם שאפתנית, וצריכה תמיד להיות מיוחדת, "מלכה" ולבלוט – אבל בקטע טוב.
עד לפני חודש גם בבית היא היתה הכי ממושמעת, רגועה, הילדה הכי נוחה בעולם, ופתאום היא נהייתה נורא "דווקאית" ולוחמנית.
אני ממש נבוכה, ורוצה לעזור לה שיהיה לה יותר טוב. היא ממש מסכנה כל הזמן, עצבנית, מטורללת ובוכה.
אני אציין שיש לה אח תינוק בין 11 חודשים שזה בדיוק הגיל שהוא מתחיל לזחול בכל הבית, לפרק לה, וגם למשוך הרבה תשומת לב כמובן.
אשמח לכל תשובה, ובעיקר לשמוע איך אני יכולה לעזור לה.
תודה לכולן!
שירה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
6 Responses
לכי לעזרה מקצועית. מישהי טובה שתדובב אותה.
אם את יכולה בעצמך לדובב אותה – אולי תעלי על משהו.
אני די בטוחה שיש משהו.
בגלל שהיא עדיין קטנה, הייתי מנסה קודם לשלול דברים אחרים..
האם היא היתה רגילה לשנת צהריים ועכשיו היא כבר לא ישנה בצהריים? זה יכול להיות מעייפות או מרעב..
(בדיוק יש לי ילדה בת 3 שחוזרת לי מהגן ממש הפוכה ובכיינית!! אבל אני יודעת שזה בגלל שהיא היתה רגילה לישון בצהריים..)
דבר נוסף, אני רואה גם על הילדים שלי, שיש להם תקופות שהם פתאום בוחנים גבולות וזה קורה גם סביב גיל 2-3 וגם עכשיו לדוג' בן ה5 שלי גם יש לו קטעים שהוא מתחצף מאוד.. אני אישית לא מתרגשת מדיי כי אני מודעת לזה שהם בוחנים אותנו (זה בתת מודע) ואני פשוט ממשיכה להיות עקבית שבבית שלנו מדברים בצורה יפה או מתנהגים בצורה מסויימת.. (כמובן בגלל שבתקופה הזאת הם מקבלים יותר הערות אני משתדלת גם למצוא את הרגעים דווקא להתייחס אליהם יותר וליצור איתם אווירה נעימה/מצחיקה/לתת להם איזה תפקיד ששווה בעינהם וכד'..) בדר"כ אחרי קצת זמן זה עובר..
כמובן במקביל תנסי גם לדבר עם סייעות או עם עוד הורים מהגן ולנסות להבין האם קורה משהו בגן שבאמת יכול להשפיע עליה.
כמה כיווני חשיבה:
לפני הכל כדאי לשלול משהו רפואי: חוסר ברזל, B12, ובעונה הזו גם וירוסים.
לא הרבה יודעים אבל מצטבר הרבה מחקר לגבי נוגדנים לחיידק סרטפטוקוק (דלקת גרון) לבין תופעות של טיקים, אובססיביות וועד. וזו רק דוגמא אחת. בקשי מרופא הפנייה לבדיקת דם.
חשוב לבדוק מה קורה בגן. האם יש הרבה תחרות? רעש? זמינות של גננות? בגיל שלוש יש הרבה ילדים שעוברים מגנון קטן ורגוע, לגן עירוני גדול ורועש.
את מציינת שהיא חוזרת מהגן הפוכה. ובשאר היום? בשבתות? האם זה יותר בזמן המעבר מהגן לבית?
יכולות להיות גם סיבות התפתחותיות שהן לאו דווקא בעיה. בגיל הזה עולה הרבה רצון לשולטנות, תחרות, להיות "הכי". ואת מציינת שזה אופייני לה. אם נראה לך שזה הכיוון, ויתכן שהאח שהתחיל להיות נייד ופעיל יותר גם מאיים על היותה במרכז תשומת הלב, צריך לחשוב איפה אפשר לתת לה להיות הכי ובמרכז, ומנגד איך ללמד אותה להתחלק בתשומת הלב עם ילדות אחרות בגן. (שוב, בגן של גיל שלוש זה הרבה יותר קשה מאשר בגנון של גיל שנתיים). אצלי תמיד בגיל הזה אצל חלק מהילדים היתה עליה בתוקפנות ובהתפרצויות הזעם.
תנסי להקשיב לסיפורים שלה, למשפטים שהיא אומרת כשהיא עצבנית, למשחקים שהיא משחקת, לציורים, באיזה מילים היא משתמשת? על אלו תימות ורעיונות היא חוזרת? זה אולי זה יכול לתת מידע לגבי צורת ההסתכלות שלה על העולם ומה היא מחפשת.
וכמו שכבר כתבו לך: תשתדלי להיות זמינה להרגעה ולזמנים של הנאה ומשחק משותף, דווקא בגלל שזו תקופה מאתגרת, דווקא בגלל שיש גם תינוק שלוקח תשומת לב.
תבדקי את הנושא של תולעים.
זה יכול לגרום להרבה חוסר שקט ועצבנות.
הבת שלי בגיל גם חוותה תקופה כזאת שכל יום הייתה בוכה בבית ובגן היה יותר טוב.ואז התודעתי למושג של שפעת סמויה שמחלישה את הגוף באופן כללי .שעות הבוקר עוד בשליטה .בצהרים הגוף קרס והיא שלטה בעצמה מעיפות עצבים. הייתי צריכה לקחת מונית למרחק של 200 מטר. היא לא הצליחה ללכת!!
בבדיקה רפואית הכל תקין וגם בגן הכל טוב!!
אחרי כמה שבועות עבר כלעמת שבא!! אני חושבת שתחכי קצת .תהיי סבלנית ולא להכנס לויכוח על מה שלא קריטי .וכמובן תפילות לפני הכל!
וואו חשבתי שאני כתבתי את השאלה.
גם הבן שלי בן 4, היה ילד נוח ורגוע, לאחרונה כל אחה"צ הוא מתלונן מיילל כועס ומרביץ.
הגננת טוענת שבגן הוא נסיך.
מעניין לשמוע את דעת ההמונות, כי אני ממש נבוכה.