מודלינג זו מילת קסמים, תשתמשי בה!
שמתי לב ששאלות רבות שאני נשאלת בעקבות הטורים הללו, מקבלות אצלי תשובה זהה: "תעשי לו מודלינג". אז קדימה, בואו נדבר על זה, וקצת בהרחבה.
ישנו מושג רווח בעולם התקשורת הבינאישית ובמקצועות הטיפול והאימון, למושג קוראים: "ראפור" הוא מזכיר את אומנות החיקוי המצחיקה של הקופים, אבל משקף לנו את התכונה האנושית שלנו כיצורים חברתיים עם שאיפה להרמוניה ולחיברות, ואת הנטייה להתאים את עצמינו לבן שיחנו מבלי שנשים לב לכך. מסתבר שאם אנחנו מבצעים יחד פעולות זהות, אנחנו מתחברים זה לזה גם במישורים נוספים ונוצרת הסכמה פנימית ותת קרקעית ביננו.
רוצים ליזום חיבור עם הבת המתבגרת שלכם? שבו מולה והקשיבו ותוך כדי שיחה חקו את שפת הגוף שלה, השענו כמוה על השולחן, חייכו כשהיא מחייכת ושתו מהכוס שלכם אחריה… תגלו כמה מהר השיחה הופכת להיות נינוחה וקרובה.
רוצים לשוחח על נושא טעון? צאו להליכה משותפת, התאימו את הקצב ואת צורת ההליכה לזה של בן שיחכם, תוך דקות ספורות ייווצר ערוץ פתוח שממיס התנגדויות, תוכלו לשדר עליו מסרים בקלות רבה יותר ולהשיג הסכמות (יותר הליכה דיאלוגית, פחות ספורט)
אנחנו מכירים את הרעיון הזה מהגרפולוגיה, כשכתב היד משתנה, ההתנהגות אף היא ולהיפך. את העיקרון הזה מציין ספר החינוך: אחרי הפעולות נמשכים הלבבות, תתאמץ ותתן – תאהב, תצטרף לריקוד – תשמח, תעשה אחריו – תתחבר, תוכלו להציב במשוואה הזו פעולות נוספות מחיי היומיום… כמה פשוט ככה עובד!
ישנו פתגם ידוע האומר "FAKE IT TILL YOU MAKE IT" כלומר זייף את זה עד שזה יהיה אמיתי. והוא משקף את אותו עיקרון בבסיסו הסובר: תיזמו! תפעילו את עצמכם, לא משנה שזה כרגע מעושה, שיהיה מתוכנת, אולי הצגה, אולי לא אוטנטי, אל תדאגו, אחרי ההתחלה הקשה, זה נעשה טבעי וזורם.
אימהות רבות תוהות איך תצלחנה לומר משפטי חיבה וחיזור לילדיהן אחרי שנכנסו ללופ של עימות וחיכוכים וכבר שכחו להשתמש במילים מסוג זה (תרגישו בנוח, זה קורה להרבה לקראת גיל הטיפש עשרה המאתגר) והתשובה זהה: תציגי, אפשר לתכנן את ההצגה מול הראי, ולכתוב ולשנן את המילים ואפשר פשוט לקפוץ למים בגבורה ולומר מה שיוצא בקלות. אחרי מספר פעמים כאלה, תגלו שזה נעשה קל וטבעי.
בבקשה לא להיבהל מילדים שמגחכים מתוך מבוכה או מתרחקים ודוחים את ניסיונות הקרבה שלך, הם אינם רגילים בסיטואציה הזו ואינם יודעים איך להגיב, רוצה שיגיבו בחיוך וייהנו מהמחמאה? תעשי להם מודלינג! תבקשי מאבא לומר לך משפטי הערכה וחיבה תקבלי אותם בחיוך בתודה ובהתרגשות. הם יראו, ילמדו את הקודים ויעשו אחרייך ביום מן הימים.
שמנה לב, חלק נכבד מאוד מהשפה הדבורה שלנו אנחנו לא לימדנו את הילדים, מהתגובות משפת הגוף והאינטראקציות. מה שהם ראו זה מה שהם עשו! מה שבא בטבעיות? מצוין. מה שלא? יבוא באימון!
את רוצה שבתך תתחיל לספר לך על החוויות שלך? תעשי לה מודלינג! ספרי לה את על החוויות שלך ועל היום יום שלך. אנחנו מכתיבים את סגנון השיח שלנו עם הילדים, אם מידרנו אותם משיחות ידידות וחוויה רגשית, הם קלטו שהסוג הזה אינו בלקסיקון שבינך לבינם, אם ראו אותך מספרת רק לחברות על היום שעבר עלייך ועל מה שהרגשת הם הסיקו לתומם תוך שימוש בסונאר הסמוי שקולט קודים חברתיים, שאלו הן שיחות לחברות ולא לבני משפחה! וזה מה שבנותייך תעשינה, הן תספרנה על האירועים המשמעותיים שלהם רק לחברות. ספרי לביתך על הריגושים, האכזבות, ההתלהבויות, על השעמום שלך, על החלומות והאירועים, ההפתעות ו… מהר מאוד היא תביא לך כאלה מהיומיום שלה, היא תשתף אותך בכל התרחשות ורגש ואת תזכי להיות אמא מעורבת ומשמעותית. (כמובן, לא לשכוח להקשיב באמת, זה לא שטויות של ילדות, זה החיים והלב שלהן)
רוצה שהבן שלך ירגיש בנוח לספר לך על טעויות שעשה? כדי שתוכלי להעביר לו את המסר שזה בסדר לטעות, שכולנו בני אדם שצומחים מניסוי וטעיה? "עשי לו מודלינג!" באומץ פתחי את ליבך והסכימי להיות אנושית, ספרי לו על טעויות שעשית, על חרטות, מחשבות ורגשות, ובעיקר על הסלחנות שלך כלפי עצמך, והצמיחה שצמחה לך משם.
רוצה שהילדים ידעו לבקש סליחה? עשי להם מודלינג, בגבורה ובתחושת שליחות, בקשי בעצמך סליחה באוזניהם ולעיניהם – מאמך (סליחה שלא חזרתי אלייך בטלפון) מבעלך (מתנצלת שכעסתי, לא חשבתי לפני כן), ומהם עצמם! (סליחה שגערתי בך ליד כולם, הייתי צריכה להעיר לך בשקט)
רוצה שהם ילמדו לעזור בשמחה? אל תשכחי לומר לילד שמבקש עזרה ממך עזרה? או בקשה מיוחדת, כן בשמחה, אני אוהבת אותך, אז אני אוהבת לעזור לך. דרך התגובות שלנו אנו מעבירות מסרים משמעותיים ושימושיים מאוד. ואנחנו גם מכתיבות שפה בבית, לא מטיפות, לא מלמדות, לא דורשות ולא מענישות, פשוט עושות מודלינג. מתמידות. מחכות קצת בסבלנות ורואות נפלאות. בהצלחה!
להארות, הערות ושאלות –
יעל סלע היא מנתחת התנהגות ומומחית להדרכת הורים וצוותי הוראה, בתחום מניעת נשירה אקלים משפחתי ובית ספרי, הנעה ומוטיבציה.
יעל סלע – [email protected]





וואוו
יפה חשוב ומלמד!
איך כתבת את זה יפה. אני אמא לארבעה קטנים, וגם גננת, ועובדת בדיוק ככה (רק לא ידעתי שיש לזה שם נוסף, חוץ מדוגמא אישית=)
זה ממש מתוק לשמוע את הבת שלי אומרת לאחותה- את בוכה כי את פוחדת שלא יישאר לך? אל תדאגי אני שומרת לך. או מדברת עם התינוק ואומרת לו- אתה מבין חמודי? אתה הלב של החיים שלי.
מחקים ממש הכל.
כנ"ל בגן. גיל 3 הם חוזרים אחרי בפני החברים: אנחנו משחקים בנחת ומשתפים. =)=)=) מתוקים כאלה
מהממם- אין מילה אחרת
תודה חברות על המשובים
כשאני יודעת שזה עוזר לכן, יש לי אנרגיה מחודשת לפנות זמן ולשבת לכתוב.
כל מילה בסלע (לכן קוראים לך יעל סלע? 🙂 )
אוהבת את הטורים שלך, מתחברת ומחכימה שוב ושוב.
הם חכמים ומעשירים, נכונים ומדויקים, וכתובים קולח ונעים מאד.
יפהההה
ממש נהנתי
החכמתי ממש!! תודה רבה כתוב ברור וקלוע וממש מרתק
וואו!
כמה שזה היה בדיוק במקום, והכתיבה- אין על הכתיבה שלך, נהנית כל פעם מחדש!!!!!