פעם באמצע הופעה מישהי צעקה לי מהקהל- "מאיפה השמלה שלך!"
צעקתי לה בחזרה – מחנות של שמנות! מידה XXXL!
אז היא צחקה ותיקנה אותי "שאלתי מאיפה השמחה שלך"…
אני חושבת שהזמנתי אותה אלי הביתה לשמוע איך אני צורחת על הילדים ובכלל לא שרה לבעלי כל בוקר ; )
אבל השאלה שלה הולכת איתי מאז…
יש פלא מסוים בלעמוד על במה מול אנשים, רואים רק צד אחד של המציאות.
בדרך כלל הצד הזה מאופר, חנוט בתוך שמלה, מהלך על עקבים, מחייך ומוחצן.
אבל אף אחת לא יודעת איך אני מעיפה ממני את העקבים בשניה שאני יורדת מהבמה, או נכנסת לאוטו,
אף אחת לא רואה איך אני נרדמת מלא פעמים עם השמלה ברגע שאני מגיעה הביתה מאוחררר בלילה…
נראה לי הגיע הזמן לשפוך אור על הפשיטות הליליות בתחנות הדלק כדי לא להרדם בדרך – ארוחות חצות מושחתות, משקאות אנרגיה מזעזעים.
הגיע הזמן לחשוף את הדינמיקה בין הזמרות על הבמה, הנגניות, המפיקות והלקוחות.
שירי שרה שיר. שמח. אבל לפני ואחרי – יש יריעת חיים שלמה, רוחשת, מבעבעת, לא פוטוגנית בעליל
על זה
ועוד
אני רוצה לדבר אתכן.
***
אנחנו אחרי חופשה ארוכה, ספירת העומר שלמה שאני אמא של בית הכי שאפשר. אין הופעות, אין הקלטות (לא, אני לא עושה שומדבר וואקלי, מתנצלת. תתקשרו אחרי ל'ג בעומר)
כמה זה מנחם אותי ואת הבית שלי, וכמה קשה לחזור לשגרה של עבודה ומחויבות.
שש בערב.
כולם בנקודת הרתיחה היומית. בתור אמא תפקידי עכשיו לאגור אסרטיביות, אהבה, עליצות וסבלנות, לדאוג שיאספו, שיאכלו, שיתקלפו, ויתקלחו וישנו.
אבל אני סוגרת את הדלת, מתאפרת, מתלבשת, קושרת את המטפחת, לוקחת את הגיטרה, יוצאת. הם שואלים אותי איפה ההופעה היום ומה אני מביאה להם כשאחזור, מכירים כבר את הצורך שלי לפצות, ומכירים את הפיצוי האולטימטיבי שהכי קל לי להשיג – שוקולד.
נוסעת שעה וחצי, הדרך מנקה לי את הראש. מגיעה לרחוב חשוך ושקט, בקצה הרחוב דלת גדולה לאולם קטן חמים, עם 100 בנות ושולחנות עמוסים בפסטות, בורקסים, פשטידות ועוגות. כנס הכנה לשבועות או לא כנס הכנה לשבועות?
בלב אני קצת מספידה את הקומזיץ המרגש. לא עושים תוכנית שירה אחרי אוכל. קהל שאכל הוא קהל מנומנם ועייף. מחברת את הגיטרה להגברה ומקווה קצת שהרכזת תהיה נדיבה וחביבה מספיק כדי לארגן לי צלחת לאחר כך…
'בנות אנחנו מתחילות! קחנה את הצלחות! שבנה בכסאות!' המנהלת מהלכת קסם על הבנות ותוך כמה דקות אני מוצאת את עצמי מול 100 נערות מתוקות – יושבות, לועסות, מוזגות זו לזו קולה ושוקו, מפטפטות בלחש בהתעלמות מוחלטת מקיומי.
יש לי פלאשבק קצר לתקופה בה הייתי מורה והוכרחתי למצוא את הדרכים להשיג משמעת, אבל מהר מאד אני נזכרת. שירי תרגעי. לא באת ללמד אנגלית. באת לשיר. מי לא אוהב לשיר.
אני מודה להשם על הניסיון שיש לי ועל החכמה שהוא מביא איתו, ובוחרת להתחיל על אש נמוכה, לתת להן להתחמם לאט לאט. שומרת את השירים הטובים לאחר כך.
אחרי שניים-שלושה שירים ראשונים הצלחות קצת מתרוקנות, הבנות שוקעות למעין נמנום נעים ומביטות בי באדישות, אני מרגישה שאפשר להתחיל.
אומרת להן שלום, מספרת מי אני, מה באתי לעשות איתן. מגייסת איזו הלצה על האוכל ומתחילה לזהות ניצוץ מקשיב בעיניים. הלב שלי מתפלל בלי קול – השם יתברך, תפתח לנו את הלב, תתן לנו במתנה חיבור אמיתי ושיתוף פעולה. תן לי את המילים שנכון להן לשמוע, את השירים שנכון להן לשיר.
לאט לאט זה קורה, ומגיע הרגע. בכל הופעה אני מחפשת אותו ומייחלת אליו.
הרגע עבורו שווה הכל – לצאת מהבית בשש בערב, לריב על הצעות מחיר, לנסוע שעות לכל כיוון בפקקים, לחכות בסבלנות שיגמרו לאכול.
רגע בו השם שולח איזו נגיעה של נצח, אין במה וקהל, אין אותי ואותן. יש אותנו, ויש את השם איתנו באולם. מקשיב לשירה היפה הזאת, מקבל אותה כמו תפילה.
השם הטוב, תודהההה. אני אומרת לו בשקט.
אנחנו רוקדות קצת לסיום. אתה בחרתנו! וטהר ליבנו! משה אמת ותורתו אמת! והכל כל כך רלוונטי והכי עכשווי שיש.
כבר מאוחר.
אני עייפה.
יש לי נסיעה ארוכה הביתה,
אבל הלב שלי מלא מתיקות, שמחה והודיה.
אפילו שהרכזת שכחה לארגן לי עוגת גבינה לדרך.
***
מה נשמע?
בכל פעם אשתף כאן המלצות מוזיקליות שוות, והפעם –
'עולה בשביל' של אהרון רזאל ושולי רנד.
שיר קסם שמלווה אותי כבר יותר מעשור, ומזכיר לי כל פעם מחדש שהחיים הם דרך.
מנחל בדרך שתה, שלח את לחמך. בכל מקום בו תהיה – בצל הא-ל הנך.
את הלחן המיוחד הלחין אהרון רזאל יחד עם הרב בצלאל בלום ז"ל, ולאחר פטירתו שיבץ בו את המילים המנחמות.
היכוני להתמכר…
'ועדיין לא מצאת את הניגון אליו יצאת – אך יודע שבצל הא-ל הנך'
32 Responses
שירי את מהממת!
ראיתי אותך בהופעה שלקחתי אותה עוד הרבה זמן הלאה…
והשיר שהמלצת – וואו! לא הכרתי.
כיף שאת פה!
מדהימה שירי!
איזה כיף שאת פה!
איזה טור מהמם!!
ותודה על ההמלצה
שירי- כתיבה כמו שלך אין. ושירה כמו שלך אין אין אין—
בנגיעות הומור ושוקולד—
אוהבתאותך–
תמשיכי לשיר לנו שירי שרה שיר—
שירי זה כ"כ אמיתי לאומניות ,
אנשים חושבים שאומנים ומצלחנים עשוים מזהב ,אבל זהב ממיסים אותו,
אוהבת את הכנות והשיתוף,
שירי אחות יקרה,
וואו כתיבה מדהימה ומדויקת כתמיד! מחכה לקרא עוד ממך🩷
שירי, את מטורפת!!!
הייתי המלא הופעות שלך ויש לי את כל השירים שלך שאת שולחת ופשוט כיף לשמוע אותך!!!
אין עלייך
השירה שלך פשוט ממיסה!!
תודה
שירי אהובה!
מתגעגעת להופעות שלך…
לשירה שפורצת מתוך מעמקי הנשמה.
אין עלייך!
שירי,
איזו השראה את!
אני אוהבת את האמת והחיבור שלך לקהל
לא מחפשת להתחבא מאחורי נצנצים ווילונות.
שמה את הלב, בצניעות ובכנות מול הקהל- בהופעות וגם בטור המקסים הזה שלך.
התענגתי על כל מילה.
יעל אחות,
מתגעגעת לשירה שלך..
הקול שלך ישר מגיע ללב
מחכה לשיר הבא שלך…
שירי האהובה
כמה חיכיתי לקרוא אותך…
את האמת, הפשטות ואת האומנות השזורה לך במילים…
וואוו…
תמשיכי לכתוב את הלב הפועם שלך. זה מחבר ועושה טוב!
השירים שלך אגב הם הנשמעים ביותר אצלי!
מחכה לטור הבא!
שירי נשמה
פשוט כיף להזין לתכנים שלך את מדהימה ואת נותנת מלא כוח והחיוך שלך כובש אותי לא פחות
שירי, את הלב!!
אין עלייך שירי!!
את פשוט אישה מרגשת וכובשת!
אין קליפ שלך שיוצא שאני לא רואה בלופים!!
עלי והצליחי!
ולבעלות האתר,
רק בזכות שירי אני הולכת לעקוב פה רציני:)
שווה לך לעקוב כאן בלי קשר 🙂
ותודה שירי, בבקשה תמשיכי לכתוב!
שירי, איזה כיף שאת פה!
התחברתי… ומחכה כבר לטורים הבאים
אוהבת את הכנות והכתיבה הנוגעת שלך!
שירי,
אוהבת את האמת והפשטות שבך…..
במילים שלך, ובשירה שלך!
ובכלל לא גילית מאיפה השמלה שלך, לפחות היתה לנו המלצה 😉
וכפיים לאמא המסורה שבספירת העומר, עוצרת, מעורר השראה!
אהבתי את הטור!
איזו כתיבה כנה וכובשת!
את כותבת נוגע ללב.
אהבתי שלא נבהלת מהבנות שלא היו איתך.
היה ברור שיצטרפו אח"כ,
מי לא אוהב שירים?
שירי הנשמה !!
איזה כייף כל פעם להנות מהפשטות והכנות שלך
יא מהממת שלנו!
מתגעגעת❤
את מרגשת ומרתקת תמיד!
המשיכי בכוחך זה להשפיע טוב לעולם!
והמשיכי לתת לשמחה שבך להרעיף שמחה לכולנו..
מחכות תמיד לתכנים מיוחדים…
וואו איזה טור מושלם!!!
שירי מהממת!
באישיות, בשירה, וגם בכתיבה..
הטור נראה מבטיח!
שירי,
אוהבת את האמת והכנות.
מחכה לקרוא אותך 🙂
שירי היקרה,
אני לא מכירה אותך ויוצא לי מידי פעם לשמוע אותך או לראות קליפים שלך,
ומה שהכי תפס אצלי בך, זו הצניעות שלך.
הדהים אותי איך אישה שעולה על במות ומתחככת עם העולם הזה,
נשארת בצניעות היפה והטובה הזו,
עם מטפחת קשורה ובגדים אציליים.
חייבת לציין שאני אישה רגילה לחלוטין ולא איזו רבנית,
ומתמודדת כמו כולן עם צמוד-מידי-קצר-מידי-אולי-נוותר-היום-על-הפאה,
ועדיין – מעריכה! מאוד!
שירי מהממת שאת 💕
פשוט כיף כל פעם מחדש לראות אותך ,לשמוע אותך ( מתגעגעת…)
ועכשיו – גם לקרוא אותך!!!
כיף ענק שאת כאן🥰
את שבי המנגנת?
אפשר את מילות השיר כתובות?
אני מגלה את השיר מחדש בזכות ההמלצה…
למה לא מוצאים את הטור באתר?
שירי הפסיקה לכתוב כאן?
שירי אין עליך!
ואין על השירה שלך!
גם אם לא רואים אותך שומעים את השמחה ואת החיוך שלך
הקול שלך ממכררררר
מחכה לעוד שירים!
תודה על הכל
כמה אנשים מחייכם בזכותך
זה מדבק!
שירי יקרה כל כך כל כך מודה להשם על הזכות לכתוב לך. לנסות לספר לך כמה נגעת.
עוצמה ורכות מעורבבות. געגוע לדיבור אמת שדובר את שפת הנשמה.
שומעת אותך. שרה איתך. מזייפת להנאתי. צוחקת. בוכה. כל כך.
נשיקוווותתתתתתתתתתתתתתת