שלום לכולן,
ב"ה זכיתי ב5 אוצרות- 4 בנות ובן.
אני יודעת שאני עשירה ואין לי זכות להתלונן, והכל זה מתנות מהקב"ה,
אבל בכל זאת הרגשתי אכזבה גדולה כשקיבלתי את הידיעה שגם המתנה הבאה בעז"ה זה בת:)
השקעתי כ"כ הרבה תפילות, ממש המון, וזה היה מאכזב..
חוץ מזה שהבן היחיד שלי יהיה כ"כ מאוכזב, הוא כ"כ רצה שיהיה לו חבר וסיפר לי שהוא מתפלל על זה המון..
מה אתן אומרות?
אשמח לקבל הזדהות/עידוד/ עצות מניסיון לאמהות בבית של בנות/רוב בנות.
ו.. אם אפשר, בלי תגובות ציניות מנשים ובחורות שיש להן התמודדויות בנושאים שונים והיו רוצות להתחלף איתי בשמחה, כן?
אני כל כך נהנית לקרוא את התגובות! זה לא מצחיק! לפעמים כשמקווים מאוד למשהו, האכזבה יכולה להיות גדולה! גם לי יש 4 בנות ובן אחד, ואני רואה ומרגישה שגידול בנות הוא הרבה יותר קל! אני מבינה גם את הרצון לבן, אני גם רוצה בן נוסף.. . אבל מנחמת את עצמי שהבנות הן החברות של האמא, הקשר איתן הוא קשר אחר מהבנים – קשר חזק , רגיש ועמוק.
אפשר לדבר איתן, הן קשובות, יש להן אכפתיות מהבית, מההורים, מהמשפחה.
לא אומרת שלבנים אין את זה, אבל אצל הבנות זה קיים יותר
לא בודקת מראש, מקבלת את המתנה בלידה כמו שהיא
לדעתי הרבה יותר קל ושלם בלב כשהיא נסיכית מול העינים שלך,
נוכחת באמת
ממליצה!! לכל חברות הפורום
זה מתנה אמיתית וארוזה … כיףףףף גם אם רצית בן / בת וזה כביכול מאכזב
כי בסוף כלום לא מאכזב כשזה הילד המתוק שלך, שחיכית לו ואהבת בלי תנאי:)
כמובן שזה לא סותר שאת אוהבת, לא באתי להכביד.
אבל כשלא בודקים אני חושבת שיש בזה מסר סמוי מהותי של אהבה בלי תנאי.
עוד נקודה שונה…עכשיו אני אחרי לידה של בת..ב"ה..
ולפניה יש שתי בנות ו2 בנים..
וכל הזמן אמרו לי לא משנה מה יש לך..כי יש לך 2..ו2…
ואני בתוך הלב היתי אומרת בטח שמשנה לי..אני רוצה בן…
למה?כי אני אוהבת מאד בנים..מאד!
ואחרי שנודע לי שזה בת..היתי בהלם שבוע!!…היתי בטוחה שזה בן…!וכן..קצת התאכזבתי..
אבל באמת כמו שאמרו פה…אחרי שנולדה ב"ה תינוקת בובהה איך יכולנו להתאכזב עליה אני לא מבינה…
אבל בהחלט עדין הרצון לבן קיים בי חזק…
מבינה אותך מאאדדד
כבת לזוג הורים מדהימים שעברו ועברו ועברו עד שהצליחו להביא את בנותיהם לעולם.
קשה לי לקרוא את זה
ה' נתן לך בת בריאה, בקלות, ואת מאוכזבת??????
את יודעת כמה אנשים משתוקקים ומה אנשים עוברים בשביל זה?
לא יודעת,
נראה לי שאבדנו את זה מרוב השיח של הלכבד כל קושי וכו'
מותר להתלונן על צער גידול בנים ומותר לומר שקשה,
אבל עד כדי כך… אכזבה?
לא יודעת,
נראה לי משהו התבלבל פה…
(ואגב, גילוי נאות, יש לי בבית רק X אמרתי לבעלי שאני מאד רוצה Y אבל אשמח אותו דבר גם עם זה X)
אז אולי גם לרצות אסור?
לי דווקא נראה הפוך, שמישהו איבד את האנושיות וההבנה שאכזבה זה רגש לגיטימי לחלוטין כאשר המציאות שונה ממה שדימיינו.
יש הבדל בין להכיל את עצמך, להודות באכזבה- שזה בסדר, וראוי, ונכון, לבין להפוך אותה למשהו שחשוב מספיק כדי לדבר עליו ברבים ולדון בו.
בואו. פרופורציות!!!
מתנה בריאה, בקלות! רק להודות!!!
יש בנו המון רגשות שחלקם קטנוניים\ לא בריאים\ לא יפים\ אנוכיים.
האם נכון לתת מקום לכל חלק ילדי ובלתי מעובד שלנו, בפרהסיה?
שוב. להכיל את הרגשות שלנו ולהכיר בהם- זה דבר נכון, להפוך אותם לרגשות של "מלכתחילה", ולשים אותם על השולחן, רק מגדיל את הקושי שלנו להתמודד איתם ולעבד אותם כמו שראוי.
אני חושבת שמותר לרצות ומותר להתאכזב וזה בסדר גמור, עצם זה שיש הרבה אנשים שהיו מוכנים לתת הכל בשביל ילדים זה לא מונע אכזבה, זה נורמלי ולגיטימי.
לי צרם הפורום הזה מסיבה קצת שונה, אני לא הייתי מעלה כזאת התמודדות לפורום כי אני יודעת בודאות מוחלטת שיש פה הרבה מאד נשים שיש שלהם התמודדויות גדולות פי כמה וקשה וצורם להן לקרוא את זה.
אז נכון, לא בקשתי שיעלו פה רק התמודדויות מורכבות מאד, אבל בכל אופן, בסקאלת ההתמודדויות בעולם, הייתי ממקמת את זה די למטה.. וסליחה מכל מי שתגיד שצריך לכבד כל רגש ולתת מקום להכל, זה נכון ואני מסכימה עם זה במאה אחוז השאלה באיזה תפוצה ומקום.
ואני מגיעה מבית של בנות בלבד בלי בנים:), אז לפותחת הדיון, כשגדלים זה מקסים ומהמם, אין כמו אחיות קרובות שנשארות עם האמא.
את כ״כ צודקת!!!
זאת בדיוק הנקודה…
מסכימה איתך מאד! גם לי הדיון ממש צרם ועם כל רוח ההכלה כאן הרגשתי כבר כמעט שאני הלא נורמלית… ב"ה זכיתי לכמה מתנות בלי מאמץ בכלל וכנראה לא מספיק ידעתי להעריך. אחרי שבפעם האחרונה זה לקח קצת יותר זמן, עכשיו בהמתנה אני רק מתפללת שהכל יהיה בבריאות בנחת ובשמחה כי שום דבר לא מובן מאליו. בן או בת? זה כבר הענין השולי..
אני כן עדיין חושבת שיש מקום גם להתמודדות הזאת.
קשה לנו לפני הלידה, לא קל לגדל אותם. אז נחמד לקבל משהו שחלמת עליו, מגוון לך ונעים יותר.
גם כל ה"מתלוננות" יודעות שזה צרות של עשירים. אבל האכזבה לא שואלת שאלות. היא באה.
ואותי אישית מאד מאד מנחם מה שכתבתן. אז תודה לכולן.
אני מבית של 11 בנות ו4 בנים, יכולה לומר שאין כמו זה , ממש כמו מה שכולן כתבו.
למרות שגם אצלנו מאאד רוצים בנים,
אבל רק בבית של בנות: יש עזרה לאמא, יש עזרה לאחיות הנשואות, יש הרבה הווי וצחוק ושמחה – בית של בנים הוא בית ריק!!
יש לי גיסה עם 6 בנים ברצף בלעה"ר שחוזרים רק באזור 6-7 בערב ועד אז הבית שומם!!
אני מאאד רציתי בנים וקיבלתי 2 ברצף, אחריהם בת ,
עכשיו אני יכולה לומר שאין כמו בת!! מתוקה, מחזירה אהבה בצורה לא רגילה, וורודה ונסיכית.
אם לפני זה רציתי רק בנים (בכל אופן באה מבית של 11 בנות כך שללדת בן נראה לי כמעט נס:) )עכשיו אני כ"כ שמחה איתה ורוצה עוד!!
אני מבינה את הקושי שלך, גם אני חוויתי את זה (הפוך, אבל הרעיון..) וזה קושי אמיתי.
זה הדבר הכי טבעי שיש, כשרצית כל כך משהו אחד וקיבלת משהו אחר.
זה לא נשמע נוראי בכלל לומר שאת מאוכזבת!!!!
מי שמעולם לא דיבר עם אמא שהרגע גילתה שמין התינוק יהיה כנראה שונה ממה שרצתה אולי חושב שזה לא הגיוני להתאכזב, אבל אם תקראי את כל התגובות (אני לא קראתי הכל..) תראי שזה פשוט מעיד על כך שאת אישה נורמלית.
וכשאין לגיטימציה לכאוב, זה מתחיל לכאוב אפילו יותר.
אני חושבת שעצם העובדה שגילית את זה עכשיו ולא בלידה מאפשרת לך כרגע זמן לעכל את הבשורה,להתחיל לדמיין איך זה לגדל עוד בת, איך הבנות הגדולות יתלהבו מנסיכה קטנה עם סרטים ומלמלות.
זה בלי ברית, ובלי החידוש והשינוי, אבל הבנות הן הילדות של אמא.
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות!
סבתא שלי תמיד אומרת:
אם הבנים שמחה, אבל אם הבנות מאושרת:)
יפהה
לאמא שלי יש X בנות ובן אחד
ובגיל (יחסית) מבוגר כשהיתה לפני הלידה של אחותי הקטנה
וכבר אז זה היה ברור שלפי דרך הטבע זאת לידה אחרונה שלה
והיא מספרת שכשהיא ילדה היא התביישה לספר לכל המאוכזבים והמאוכזבות בשבילה איך שהיא ש-מ-ח-ה שזה בת, והיא כ"כ רצתה עוד בת:)
וכל מילה מיותרת.
גם אני מבית של רק בנות
ואמא שלי ממש מאושרת בנו!
פעם אשה אחת מבוגרת, שהייתי מצפה ממנה ליותר חכמת חיים, שאלה את אמא שלי בקול בוכים:" מה, לא זכית לבנים?"
אז אמא שלי ענתה לה באותה נימה, "לא, לא זכיתי" והמשיכה לענייניה.
אומרים תודה ענקית על מה שה' נותן.
נראה לי שאשה שלא מכירה מעצמה או מסביבתה מה זה לחכות כמה שנים לילדים\ לעבור הפלה\ אכזבות בנושא הה. ול. לא מבינה מה זה
לקבל מתנה כ"כ מושלמת!! לדעתי ואני לא רוצה להכליל, אבל השיח הזה הגיע מהחילונים.
אני לא אומרת על אף אחת ספציפית! אבל בתור אשה שחיה בין אנשים ובעיקר בין נשים.. זה בפירוש לא הגיע מהדור הקודם.
יווו איזה משפט מתוק
כאם הבנות – ממש עלו לי דמעות התרגשות
מביך להגיד אבל אני הפחד שלי שיהיה לי הרבה בנות זה רק בגלל המילונים שנצטרך לשלם בחתונות:(
מבינה אותך שזה קופץ לך.
זה באמת המקום להתחזק האמונה שלקב"ה אין שום קושי לפרנס אותך ולחתן לך את הילדים, בין בנים, ובין בנות. זה לא קשה לו יותר…
ה' יעזור!!
מבינה אותך לחלוטין.
למרות שלי יש בן אחד ובת אחת. לקראת הלידה האחרונה רציתי מאד בת ובסוף זה בן (אבל אני מודה עליו לה' כל רגע ושניה. לא יודעת אם בת הייתה יוצאת כזאת מתוקה כמוהו:)
בכל אופן כשהייתי בבית החלמה הייתה אישה שילדה את הבן ה 11 שלה וכולן השתתפו בצערה מאד, ואז היא סיפרה שבהתחלה כל הריון הייתה מאוכזבת ובוכה עד שחשבה לעצמה שה' החליט לא לתת לה כרגע בנות אז מבחינתה האופציה היא או בן או כלום מה עדיף? ברור שעוד בן.
שיהיה בשעה טובה והמון נחת.
וואי, גם לי שנים היה רק בנים,
וכל אלו שעשו לי פרצופים, ואיזה כיף זה בנות.. וזה
אמרתי להם שאני שמחה ומאושרת עם כ ילד שנולד, לא צריכה שום ניחומים
בסוף הגיעה השישית המהממת, בינתיים זה בדיוק אותו דבר 🙂 מחכה כבר לראות הבדלים..