מאוד קשה לי לתת מעשרות

האמת אני לא הורגלתי לתת מעשרות. אצלנו בבית לא היה דיבור על זה.
ומאז החתונה אני ובעלי נותנים.
בעלי אברך ואני מורה.. לא מרווחים מדי.
והאמת, בהסבר הכי פשוט לעצמי, אני רואה כל חודש איך כסף זה דבר שבא והולך, ומה שהרווחתי בחודש אחד נעלם על מלא הוצאות שוטפות עוד לפני שנגמר החודש.
הנחת שלי והסיפוק שלי זה לדעת שהכסף שנתנו למעשרות נשאר לנו לזכות לעולם.
ברור שלתת צדקה זה ניסיון, כי עולה לך בראש מה יכולת לקנות בזה/ לחסוך.. כמו שלי קרה לפעמים כשהייתי בחורה.
לכן, הכי טוב זה כמו שהציעו כאן, הוראת קבע.
אנחנו עושים הוראת קבע לערבים, קופת צדקה של העיר, לבית כנסת וכו'..
בין לבין קצת צדקה למקרים עצובים שקורים בעמ"י.

אני לא מצפה שבזכות זה ירד עליי שפע עצום, אבל בהחלט ב"ה יש סיעתא דישמיא מופלאה ויש לנו את מה שאנו צריכים.
תודה רבה לה' שנותן לי את הזכות להיות צינור קטן בעולם שלו בכדי לעזור לעוד יהודים.