בפוסט הזה נמשיך לעסוק בסנוזלן, ומה הוא תורם לנו לילדינו וסביבתנו.
הטיפול בסנוזלן מופעל על ידי מיפוי. המטפל ממפה את המטופל. המיפוי מתבצע על ידי אבחנה של המטפל לאיזה דפוס המטופל שייך. בסנוזלן הדפוסים מחלקים ל-4 המחפש, המשקיף, הנמנע והרגיש.
המחפש והמשקיף משויכים לדפוס תת חושי, והנמנע והרגיש ליתר חושי.
למה הרגיש והנמנע שייכים ליתר חושי? מכיון שבעקבות מערכת חושית עצבית רגישה כל דבר מציף את המערכת לכן היא ברגישות יתר.
ולמה המחפש והמשקיף הם תת חושיים? בעקבות מערכת חושית עצבית אדישה ואיטית שצריכה המון גירויים (ובהעדפה על גירויים חזקים) כדי להרגיש. לדוגמא מגע חזק, ספורט אקטיבי, טעמים חזקים, חוויות מרגשות ולא שגרתיות.
היום נמשיך עם הדפוס היתר חושי ונתייחס לדפוס 'הנמנע'.
מהו הדפוס הנמנע?
לפני הכל, חשוב לי להדגיש שאין אף פעם בן אדם שאפשר למצוא בו את כל קווי האופי, אלו קווים כלליים מאד.
הדפוס הנמנע הוא אדם רגיש עם שריון על גבו. כמו קיפוד עם בטן רכה וקוצים על גבו.
במראה החיצוני הנמנעים יהיו אנשים מעט עוקצניים שאינם מראים רגשות ליד אנשים רק ליד הקרובים להם ביותר. כל דבר יקפיץ אותם והם יכנסו למגננה והתקפה. הם יהיו תוקפניים בגלל הרגישות שלהם, הם יעדיפו לתקוף לפני שהם יפגעו כדי לשמור על הנפש שלהם, הם יהיו פרפקציוניסטיים, נוקשים לשינויים וגמישות בלוח הזמנים או לאירועים בלתי צפויים, מסודרים מראש. לפני כל אירוע נוטים לדיכאון בעקבות גישה נוקשה לחיים ובלתי מתפשרת, אנשים עם שליטה ופחד לשחרר (הם חייבים להיות תמיד בשליטה מהפחד להיות מוצפים), יש להם טעם חלק בבגדים, לא רעשני מדי, סולידי בדרך כלל, הם ילכו על מקצועות של ניהול או סטיילינג. זקוקים המון לפינה ולשקט שלהם, הרבה פעמים סובלים ממיגרנות וכאבי ראש. הם לא יחצינו רגשות ולא יספרו דברים אישיים, הרבה פעמים יש להם חוסר אמון באנשים, הם יעדיפו להיות עם חבר אחד, כילדים הם יחוו קושי חברתי בגלל ריחות ורעש. לפעמים סובלים ממקובעות, נוקשות, חרדה ויעדיפו להישאר בבית וכמה שפחות ללכת לבית הספר.
בסנוזלן יש מגוון דרכים לרכך לנמנע את חייו ולעזור לו להיות פחות עוקצני ונוקשה, ולקבל כלים לחיים יותר סגלתניים.
אודל אלי, תרפיסטית בוויסות חושי באמצעות סנוזלן וגינון טיפולי




תודה!
קוראת בשקיקה, כאחת עם רגישות גבוהה מנסה להבין מה בפועל זה עוזר לחיים עצמם, האם הטיפול בחדר הוא רק ע"י התנסות וחווית מגע?