לב של אמא לא טועה!

הפעם הראשונה, היתה אצל גיסתי. הצדיקה.

אירחה אותי לשבת שלימה, שבת חול המועד פסח.

במוצאי שבת יצאנו כולנו לפארק ואיך לא, היא חילקה לנו שוקולד חלבי משובח.

נתנאל הקטן גם קיבל, יושב בעגלה. מתלקק, אבל לא להרבה זמן, העיניים שלי ראו את זה מיד. נתנאל לא הגיב טוב לשוקולד. הוא התחיל לפתח פריחה על הפנים, כתמים אדומים.

נתנאל קצת גירד, ואני עקבתי. אומרת לבעלי – זה לא נראה משהו. מה נעשה, כמובן אסור לעשות דרמה מיותרת, כי אין להלחיץ לחוצים ואין איך לחצם מלחצם.

ניסנו להשיג פניסטיל משכנים, גמ"חים ובסוף מצאנו אצל דודים אחרים.

נתנו מנה, ארזנו את חפצינו וטסנו לבינתו הקט, החמים המוגן והנעים.

כך התחיל המסע.

חצי שנה אחרי, ולא תאמינו! הוזמנו לארוחת חול המועד סוכות, כן כן לאותה גיסה צדיקה.

הבנות המוצלחות שלה הכינו עוגה טעימה בטירוף, עם קרם נוגט!

ונתנאל המתוק התכבד. לאחר זמן, החזקתי אותו ואני רואה את הצוואר שלו מתפתח בנקודת לבנות עם אדמימות מסביב. זה לא שקט, התפשט. הבאנו לו פניסטיל ללא השפעה, התפשט לכל הגוף, שוב נסיעה, והפעם לטרם.

סטרואידים להרגעה.

הרופא כבר נכנס לתמונה והפעם קיבלתי בדיקות דם, מדדים בינוניים.

תור לפרופסור הכי טוב שיש, בהרצליה. נתנאל ואני מחכים, נכנסים אליו, מראים לו תמונות, מציגים את תוצאות הבדיקות דם – ומקבלים תשובה של – "מי שלח אתכם לבדיקות? התופעות לא קשורות לאלרגיה, זה נראה פשוט כמו אטופיק דרמטיטיס."

לא אלאה אתכן בעוד מספר פעמים שהייתה תפרחת, ופניסטיל (מנה גדולה יותר, בהוראת רופא משפחה) עשה את העבודה, ב"ה ניסים.

והלכתי שוב לרופאת אלרגיה נוספת. 

והיא הרחיקה אותנו בזלזול כאילו היינו מצורעים, שמה מסיכה כאילו אלרגיה מדבקת, ואמרה שנמשיך עם הטיפול של הפניסטיל כי זה הטיפול באטופיק דרמטיטיס. 

אמרתי לה, אבל הוא אכל עוגה עם אגוזים. היא שאלה איזה אגוזים, אמרתי לה טחונים, בשקית. התשובה שלה היתה – נראה לך שאני יכולה לבדוק את כל הסוגים, ונוגט – לא שמעתי שזה קשור לאגוז! ובכלל זה נראה פריחה של אטופיק. וזה התרופה, פניסטיל.

תעשי מעקב. 

הוופלה היה הקש ששבר את גב הגמל, ופשוט הלכנו למיון, עד שהגענו, נרגעה התפרחת ה"חשש נפיחות" והישנוניות. והרופא במיון אמר, אם פניסיטיל עזר, זה לא אלרגיה מסכנת חיים. תמשיכי עם פניסיטיל.
התעקשתי, לבסוף הרופאה הערבייה מתחת לבית עשתה טסטים בלי בעיות, והתוצאה לא היתה מלבבת…

הוא צריך להיות עם אפיפן צמוד 🙁
——

איך הרב אהרון מרגלית אומר? (לא מצטטת, קחו את הרעיון) 

תהיו ערניים לרפואה, תבינו גם אתם, תקשיבו לרופאים בבחינה.

ומוסיפה במילים שלי – תהיו קשובים לאינטואיציה שלכם, תזהו דברים גם אם אחרים לא זיהו

תבינו את ההבחנות תבדקו אותם ותאמינו בעצמכם!

אין כמו לב של אמא. מניסיון.