לב מלא (יותר מדי)

לדעתי זה עניין של אופי. יש נשים כאלו.
יש לי בבית ספר בישול של איה קרמרמן, היא קראה לו "מתרגשת" ובהקדמה של הספר היא כותבת על עצמה שהיא קראה לו ככה כי היא כל הזמן מתרגשת מכל דבר.
זה תכונה נהדרת בעיני לנשים, אבל יש לה גם צדדים פחות קלים כמו שאת מתארת.
נשים כמוך לדעתי צריכות באמת להיזהר יותר מלקרוא דברים עצובים כי הן לוקחות הכל למקום עמוק יותר מנשים אחרות.
חושבת שאם זה ממש מציק לך בחיים, אולי שווה ללכת לטיפול רגשי קצר ולחשוב איך אפשר קצת להרגיע את זה.
אבל בגדול – זה נראה לי פשוט אופי שצריך ללמוד לחיות איתו.
בהצלחה!

אני גם ארגמי"ת.[ אישה רגישה מאוד] מה שמרגיע אותי מאוד זה בעיקר תפילה.תהילים .[ הרווח שלנו זה הרגישות שיוצאת בתפילה בכוונה .לפעמים עם דמעות…] התבודדות ושיתוף השם ודיבור על הקשיים.או בכתיבה.שגם עוזר לסדר את המח. ושלא לדבר שרק השם יכול לעזור.והוא עוזר כשמבקשים ממנו.לפחות מרגיע .וכמובן גם אומנות. מוזיקה מרגיעה ומחזקת ולימוד אמונה וביטחון.
אבל האמת שאני מודעת לעצמי בעקבות טיפול ארוך.
ותודה לנעמי.לקחתי את עצתך לתשומת ליבי
בהצלחה