הבן שלי בכיתה ב' בררן סדרתי באוכל. חוץ משניצל ותפוחי אדמה כמעט כלום לא עובר… ועכשיו קלטנו שהוא מחזיר יום יום את הלחם (לא היה קורה בעבר). כעת הדבר היחיד שהוא מוכן לקחת לחיידר זה טוסט או חביתה (לי אישית קשה כל בוקר להתחייב לארוחות שצריך להכין אותן… וזה גם מתנגש עם התפריט של ארוחת ערב, וגם ככה לא הכי הגיוני רק אופציה אחת).
בנוסף – לאחרונה הוא גילה את הלחמניות כוסמין שאני אופה לעצמי והאפשרות הזו גם נכנסה למלאי. לי אישית מאד קשה עם זה (בקושי מכניסה לי את האפיה ללו"ז כי חשוב לי לאכול מזין, אבל אני באמת אמורה להכין לילד בן 8 בריא ב"ה לחמניות אישיות?) וגם לא נראה לי מדי חינוכי.
מה אפשר לעשות?
אשמח לעצות גם מבחינה פרקטית וגם מבחינה חינוכית.
וואו מאתגר כל כך!
אבל אם יש כמה דברים שהוא מגלה שהוא אוהב… אז עוד יש תקווה 🙂
אולי יום אחד הוא יגלה שגם אוכל אחר זה טעים?
קרה לילד שלי. לא אכל כלום, רק בייגלה, היום אוכל רק פיתה, מקמח מלא….
וגם חלה ביתית (דומה למרקם של לחמניה ביתית שאת אומרת שהילד שלך כן אוהב),
אני חותכת פרוסות של חלה ממה שנשאר משבת ומוציאה לו 2 בבוקר, אפילו בלי ממרח….
אציין שאם זה מגיע מעניין שקשור לתחושה, ובעיקר קפץ לי כי אמרת שטוסט הוא אוהב
יש ילדים שסולדים ממרקם של לחם , יצא לי להכיר
והרבה מהם אוהבים מצות, זה קראנצי ומרקם קרקרי ולא רך. אולי שווה לך לנסות?
בהצלחה!
אני מכינה מה שהם אוהבים, חשוב לי מאוד שיהיו שבעים בכיתה, אם הבעיה עם ארוחת ערב- הייתי מנסה למצוא לזה פתרונות כי אז הילד בבית איתך והאוכל טרי יותר- אולי יהיה לו יותר קל… לגבי זמן בבוקר- טוסט אפשר להכין את הפרוסות מהלילה ורק להכניס לטוסטר בבוקר
ולמה לא חינוכי אם הילד רוצה לחמניות כוסמין? בריא יותר, וכשאת מכינה פשוט תכפילי כמויות- דורש יותר זמן והשקעה אבל לגמרי מצדיק את התוצאה…
אני תמיד חשבתי ההיפך. בכיתה הוא יאכל כי הוא חייב ואין לו אופציה אחרת (בסוף לרוב מדובר בפינוק) ובבית בערב מעדיפה משהו ממוסד/ ידוע לפני שיתחיל להוציא את כל הרעיונות החגיגיים כל ערב..
רוצה לחדש לך שיש ילדים שלא יגעו באוכל שהם לא אוהבים
ולא תמיד זה פינוק
אחד הילדים שלי לא אהב לחם,עד היום אגב,כבר אבא לילדים.
כמוך ניסיתי לשלוח איתו כל יום לחם(עם ממרחים שהוא אהב) והוא פשוט לא היה אוכל
בימים ששלחנו לחמניה או פיתה או מאפה אחר כן אהב ואכל
היום בדיעבד אני מצטערת שלא זרמתי איתו וניסיתי כן לשלוח לו לחם כדי שיתרגל ולא יהיה מפונק וכו'
אני חושבת שכדאי כן לשלוח משהוא שהם ודאי אוהבים וודאי יאכלו ולא להסתכן בילד שמרעיב את עצמו וממילא לא פנוי ללמידה,יותר עצבני,פחות ממושמע וכו'
את החינוך אפשר להשאיר לבית וגם אז בדרכים יותר עדינות
ניסוי ותעיה,הצעה של כמה סוגים ומתן בחירה
וואי פעם ראשונה ששומעת על זה חוץ מהבן שלי, מגיל שנה לא נוגע בלחם, הייתי שולחת לו דייסת קוואקר למטפלת
בן 15 היום ועדיין אוכל דייסת קוואקר וכמעט לא נוגע בלחם גם כשרעב מאד
רק שאלה – למה לעצמך לחמניות כוסמין ולילדים לא? לא פחות חשוב שילדים יאכלו מזין…
בהצלחה!!
אולי יש לה בעיה בריאותית שהיא חייבת את זה?
תודה על החשיבה החיובית. ב"ה לא בעיה בריאותית אבל מותר שיהיו לאמא "פינוקים של אמהות" בלי לספק אותם לכל הילדים. גם אם אני מסיבות של דיאטה קונה יוגורט 0% אני אומרת לילדים שזה של אבא ואמא (ואז זה הכי שווה, כן גם הקינואה בצלחת שלה…) ולהם יש תחליפים של ילדים. (רק בשביל לא להישמע כזו מרשעת שמוציאה לילדים את העיניים.. בד"כ כשזה טרי והם רואים שאפיתי אני מאפשרת להם לארוחת ערב וכדומה, אבל לא מבטיחה לספק כל יום).
אבל הילד שלך הוא גם בן אדם
הוא גם רוצה
אין לי התנגדות עקרונית לאכילה בריאה 😉
דבר ראשון – מורכב לי. זו אספקה משמעותית מאד להוסיף, בטח כשהוא לא ילד יחיד וזה יכניס רעיונות לאחרים…
בנוסף- לא נראה לי חינוכי ילד שאוכל רק לחמניות, ורק מסוימות. בסוף בחיים צריכים להסתדר עם מה שיש. גם לגבי – אם לא אצליח להגיע לאפיה בשבוע מסוים כנראה לא אצום.
ניסית לאפות לו לחמניות אחרות?
לא ברור שהוא ינעל דווקא על כוסמין
ואגב לא בטוח שכל הילדים ירצו. אצלי אני מציעה לפעמים. ורק אחת רוצה. השאר מעדיפים טוסט או לחם
לא חינוכי- היא התכוונה לכך שהילד יתרגל לאכול רק אוכל שדורש הכנה מיוחדת.
וגם מעשית- לא תמיד יהיה לך את האפשרות להכין לו במיוחד, כך שכמובן חשוב מאוד שיתרגל לסוגים שונים של מאכלים.
לדעתי (בתור מורה) עדיף לשלוח ללימודים את האוכל המפנק יותר ובבית להסתדר,
הילד מרגיש יותר אהוב ומחובר עם אוכל שהוא אוהב, וכך הוא אוכל ולא זורק…
אין לי תשובה לשאלה שלך
רק המלצה בשביל שיהיה לך יותר קל לאפות 🙂
אני מכינה לאחרונה לחם מכוסמין
הרבה יותר קל ופחות מלכלך
זה המתכון
קילו קמח
כף מלח
2 כפות שמרים
3 כפות סוכר
ליטר מים
רבע/שליש כוס שמן
לערבב וללוש היטב כעשר דקות במקסר
יוצא בצק דליל מאוד, אותו שופכים מיד לתבניות אינגלישקייק, 5 תבניות לקילו.
מתפיחים בתבניות ואופים בטורבו 180
חשוב מאוד להוציא מהתבניות מיד אחרי האפיה, אחרת האדים מרטיבים את התחתית.
בגלל כמות המים הגבוהה יוצא לחם מאוד מאוורר, פרוסות קטנות בגודל של תבנית אינגליש אבל ניתן להכין מהן סנדוויץ'.
מאז שהכרתי את הלחם הזה אני מכינה כמעט רק אותו וזה הרבה יותר קל לי.
הילדים שלי מאוד אוהבים את זה!
איזה טמפ' המים?
כמה זמן התפחה?
תודה רבה
מי ברז
התפחה – אין לי זמן קבוע, תלוי במזג אויר, בגדול עד להכפלת נפח הבצק.
אתגר לא פשוט., לשיקול דעתך, אבל סביר להניח שזה קושי אמיתי ויש להתייחס אליו בהתאם. זה באמת קשה להכין לחמניות ביתיות, אבל כל הגידול ילדים הוא עבודה. אולי אם תראי את זה כחלק מהיומיום יהיה לך קל יותר.
ורציתי לשאול כי לא הבנתי- למה זה לא חינוכי?
משתפת שאני גם בתור ילדה הייתי כזאת (ועד היום)
לא הייתי מסוגלת לגעת בלחם עם ממרח (עם חביתה/טוסט באמת היה לי יותר קל…)
לפעמים ההורים שלי היו קונים לי במיוחד לחם מלא עם דגנים שאותו משום מה היה לי יותר קל לאכול
אבל לא תמיד ואני זוכרת את עצמי הרבה רעבה בכיתה
כשגדלתי הייתי קונה לעצמי לחמניות
זה לא פינוק!! נכון שזה דורש ממך יותר זמן והשקעה
אבל בשביל זה אנחנו אמהות. לא?
מעניין אותי אם את עצמך מסוגלת לאכול לחם רגיל עם ממרח מכירה הרבה שלא…
איך היית עם לחם עם שוקולד? כי את זה הוא ממש אוהב (מצידו כל יום, אבל אצלינו אפשר רק בר"ח או זמנים מיוחדים). זה מה שגורם לי לחשוב שזה לפחות חצי פינוק (אם לא שלם).
גם לי יש בן שלא אוכל לחם רגיל
רק צנים
זה מגעיל אותו
ועם שוקולד הוא כן יאכל אבל אם תהיה פיסה קטנה בלי ממרח הוא לא מעז לאכול
גם פיצה לא אוכל….
אבל כמו שהציעו מצות כן כי זה כמו קרקר
שתדעו שצנים בריא יותר מלחם טרי
הפתעת אותי.
את מתכוונת לפרוסות לחם שאת שמה אותו במצנם?
למה שיהיה יותר בריא? זה אותם חומרים, לא?
כי לועסים אותו יותר זמן לפני שבולעים, כל אוכל ככל שלועסים יותר, מתעכל טוב יותר
וגם פחות דביקי ולכן מתעכל יותר טוב
גם אותי מגעיל לחם עם ממרח, עד היום.
עם חביתה, טוסט זה בסדר לגמרי
אבל לחם שרטוב כזה מבפנים? ברררר
ואם זה פינוק?
דעתי היא שהמקום להרגיל אותו לדברים אחרים הוא בבית, בארוחת ערב
שם יש לך פיקוח על מה שקורה, את יכולה להציע תחליפים שונים עד שיאכל משהו
ורואה בפועל אם אוכל או לא
בלימודים- הוא פשוט יזרוק את האוכל ויסתובב עצבני ומורעב
לא מנוסה בענין חינוך ולכן לא נותת עיצה.
רק לגבי האפיה אולי אופה לחם יפתור לך את הבעיה.
כל לילה לפני שהולכים לישון מכניסים את החומרים מדליקים, וקמים בבוקר ללחם טרי בריא וטעים!!!!!
כשמתרגלים זה מושלם.
לגבי החנוך אני חושבת שמותר שיהיה פינוקים של אמא בטח אם זה לדיאטה.
אבל מותר גם להביא לילדים מהפינוקים האלו, בטח אם הם בריאים.
אולי מהיום היוגורט הוא יהיה הפינוק שלך?
ככה את גם שומרת על החינוך וגם מאכילה את הילדים שלך בריא וכאמא מביאה להם את הצרכים שלהם….
איך התחזוקה שלו? לא דורש הרבה נקיון?
ממש לא תחזוקה, רק לשטוף את הכלי (והוא יוצא כמעט נקי מהאופה לחם, לא עם בצק)
גם לי יש אופה לחם, זה אחת הקניות הטובות שעשיתי!
האמת שהשאלה קצת צרמה לי.
אני גם בעייתית באוכל מאז ומעולם ואימי עשתה הכל רק כדי שיהיה לי בכיתה אוכל שאני אוהבת.
אנחנו משפחה ברוכה ואימי עבדה מאד קשה ביום יום ובכל זאת תמיד היינו בראש מעייניה, מעולם לא אכלה משהו ואמרה שזה מאכל מיוחד לאמא, מעולם לא ראינו אותה מכינה/ שומרת מאכל כלשהוא לעצמה.
חסכה מעצמה המון כדי שבשבילנו יהיה מה שצריך.
היא זכתה שכל ילדיה בריאים בגוף ובנפש ויראי שמים!
היום אנחנו מחזירים לה בכל יכולתנו והיא רווה המון נחת מכולם!
אני מכירה אמהות ששמרו לעצמם "פינוקים של אמא"
וגם להן גדלו ילדים בריאים בגופם ובנפשם ויראי שמים.
ואני מכירה אמא שדאגה לעצמה לפני הילדים ולפעמים על חשבון הילדים וכדי "לחנך" אותם הייתה אומרת להם יותר מידיי פעמים "קודם כל מגיע לאמא" "לאמא לא מפריעים" "אתם צריכים לדאוג קודם כל לאמא" "אמא ראשונה" "רק לאמא מותר" "אמא יודעת כל מה שהיא עושה" "זה רק של אמא"
היום אותה אמא משוועת שהילדים יתייחסו אליה ויכבדו אותה.
ויש גם מקרים הפוכים…
כל קיצוניות לא בריאה.
אמא שלך נשמעת אישה מדהימה ואמא מסורה, באמת.
לא בסתירה-
יש משהו חינוכי גם ב'מאכלים של אמא'.
זה בד"כ אצל משפחות בסגנון שונה, שבהן לא מביעים אהבה בעיקר דרך האוכל אלא בעיקר בדרכים אחרות.
גם אני כזאת שלא אכלתי לחם עם ממרח בתור ילדה ועד היום לא
יש לי גם בן כזה בן שנתיים כמעט
תנסי אולי להכניס לחם לטוסטר או מצנם,
אני הייתי לוקחת ללימודים צנימים
אני רק מבקשת תנסי להבין שיש אנשים שלא מסוגלים לאכול לחם עם ממרח
זה ממש לא פינוק