י' כ' – ילדים וכסף – מה ההשוואה בכלל?

הוא יושב, מאזין לה בקשב, אבל לא לזמן ארוך. הוא מאבד עניין מהר, לא מצליח להבין את הלחץ שלה, את המתח והכאב שהיא מנסה להעביר אליו בכל המילים הקיימות.

"הרב'ה אומר שהוא צריך עזרה, הוא לא יכול להמשיך להגיע יום יום לכיתה ולא לעשות כלום."

"מממ…" הוא מהמהם.

"היועץ של החיידר מציע ללכת לבדיקת קשב, ואולי הוא צריך לקחת משהו שיעזור לו…"

"אני שומע…"

"אבל אני לא רוצה להתחיל לתת לא כל מיני חומרים, זה מלחיץ אותי" היא מדברת בקול כואב.

"אז אל תתני!" הוא פוסק.

"אבל הילד לא לומד, הוא לא מרוכז, הוא מפריע…" 

"אז מה את רוצה לעשות?"

"לא יודעת, בשביל זה אני מתייעצת איתך." היא שואלת את עצמה למה היא מרגישה שזה לא כל כך מעניין אותו, הלב שלה יוצא אל הילד שלה, כואב לה שהוא לא מצליח ללמוד, כואב לה שהיא לא יודעת איך לעזור לו ובעלה כאילו מנותק.

"את רוצה ללכת לרופא משפחה לשאול אותו מה אפשר לעשות?"

הוא מנסה לעזור דרך נתינת פתרונות מוכרים וידועים.

"לא, אני חושבת שצריך לעשות אבחון מקיף ולהבין מה הקושי."

"למה את ישר הולכת לאבחון, את יודעת כמה עולה אבחון כזה בכלל?"

הוא מתעורר בבת אחת, מתנגד. היא שמחה שסוף סוף הוא איתה בשיחה.

"אני אסביר לך, אבחון יכול לזהות את הקושי המדויק, לתת לנו תמונה ברורה, ודרך מה אפשר לעבוד עם הילד, מה שרופא משפחה רק יפנה לבדוק קשב וריכוז ואם צריך יפנה לנוירולוג שייתן כדור, ואני לא רוצה לתת לו כדור."

"את מבינה מה את אומרת?! את יודעת שאבחון מתחיל ב1,000 שקל, ובכלל אני לא יודע כמה משתמשים בזה אחר כך בתלמודי תורה ואם מישהו בכלל קורא או מבין את כל המילים שכתובות שם…"

"אני לא מבינה, לא חשוב לך הילד שלך?" הטונים עולים, היא יודעת שהיא מפסידה כאן, היא לא תצליח לשכנע אותו. אוף!

"אני לא מוכן להשקיע כסף במה שנראה לי חסר שימוש וערך, את לא אכפת לך מהכסף, את לא יושבת על העו"ש, את גם לא בלחץ לסגור את החודש, את גם לא מקבלת את הטלפונים מהבנק…"

איך עברנו לדבר על כסף ריבונו של עולם? היא שומרת את המחשבות לעצמה.

מנסה לסגור את הדיון באלגנטיות.

"טוב, אני אראה מה לעשות", היא נאנחת, עוד שיחה שלא הגיעה לשום מקום…

*****

ילדים וכסף, איזה השוואה נוראית! מה הקשר? ברור שילדים יותר חשובים מכל כסף שבעולם, ברור שאם צריך להוציא כסף על ילד אז זה מה שעושים ולא חוסכים!

שלא נתבלבל או שיובן בטעות שאצל גברים כסף חשוב יותר מילדים, אבל כן חשוב שנבין את ההתייחסות של גבר לכסף וההתייחסות של אישה לילדים, ואיך אנחנו מצליחים להעביר אחד לשני את קשת הרגשות שיש לנו כלפי כל אחת מהברכות הללו.

כאשר אדם וחווה חטאו באכילה מעץ הדעת, הקב"ה ברחמיו המרובים נותן להם תיקון שממשיך עד היום הזה, לחווה אם כל חי ולכל בנותיה עד עולם הוא נותן את התיקון של בעצב תלדי בנים ובצער תגדלי אותם ("ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" זה כבר תיקון אחר…), וכמובן שכל אישה בריאה ונורמלית שואפת לגדל ילדים בנחת ובשמחה, ואף אחת לא מוותרת על כך בגלל הצער הכרוך בברכה זו. ואילו לאיש הקב"ה נותן את התיקון להזיע ולעמול, להתאמץ ולהיות חרד כל הזמן על הכסף ועול הפרנסה כריחיים על צווארו.

האישה בטבע שלה, ליבה על הילדים שלה. היא דואגת להם, קמה בשבילם בלילה, הם נמצאים בתפילות שלה, הם כל עולמה, המחשבות שלה נמצאות בהם וברצון להיטיב להם ולראות אותם הולכים בדרך ה', מצליחים בחיים, שמחים, וטוב להם.

הדאגה הזו היא בעצם העונש של האישה. גם לרווקים/ות, אצל נשים הדאגה, הרצון והכמיהה לילדים נמצאת יותר מאשר אצל הגברים, ורואים זאת גם באימהות שהיו עקרות, שהקב"ה התאווה דווקא לתפילתן מכיוון שהצער שקשור לילדים נמצא דווקא אצל האישה ולא אצל האיש.

לעומת זאת, האיש שקיבל את התיקון דווקא בכסף, ובעמל ויגיעה של כלכלת המשפחה. לכן, כאשר מדברים עם הבעל על כסף זה יכול לגרום לו להגיב בצורה שנראית קיצונית או לא פרופורציונלית לאירוע.

כאשר אישה רוצה לבקש מבעלה הקשבה רצינית והאזנה למצוקות שלה ביחס לילדים ולרצון שיהיה להם טוב, היא צריכה לקחת בחשבון שהרגשות העמוקים שהיא חווה ביחס אליהם לא נמצאים אצל האיש, עם כל אהבתו ודאגתו אליהם. העול הוא שלה! כאשר היא מודעת להבדלים בהתייחסות שלה אל הילדים, לעומת היחס שבעלה נותן לילדים ולכל מה שקשור אליהם, יותר קל לה להעביר לו את המסר בלי להרגיש שהוא לא מבין ולא אכפת לו. היא פשוט מבינה שהם שונים.

מה שקשור לילדים האישה צריכה לבקש מבעלה שיעשה את הדבר שהיא מבקשת בשבילה (כן, כן , זה מקומם! זה גם הילדים שלו, ברור! אבל לבעל יהיה יותר קל לעשות בשבילה, ולשמח אותה, מאשר שהוא יהיה "חייב" לעשות בשביל הילדים ובגלל שהיא מבקשת לראות בו שותף בגידול וכו'.)

כאשר אני יודעת מה המקור לתחושות ומבינה את הראש של הבעל, הרבה יותר קל לי לקבל את המצב ולא לכעוס ולנסות לשנות אותו.

זה לא אומר שהאיש לא רגיש לילדים, שלא אכפת לו מהם או שהוא לא דואג לצרכים שלהם, רק בתחושה יכול להיות שאישה תרגיש שהיא יותר לחוצה, יותר מרחמת, יותר אכפתית – פשוט להבין שזה נורמלי, טבעי והגיוני, וכדי להשיג את "הלב" של הבעל, כדאי להתמקד בצורך שלי לעזור לילד ולגייס אותו דרך המקום הזה.

אצל הבעל לעומת האישה, הכסף הוא הדאגה שלו והוא העול….

מה הכוונה? גם בבתים שהאישה עובדת ואולי אפילו מנהלת את הכספים (חבל, כדאי להעביר לבעל את העול של ניהול הכסף, מה מוציאים? כמה? ועל מה? מכיוון שבגלל שהעול שלו הקב"ה גם נתן לו כוח להתמודד איתו, מה שאצל האשה זה עול מעיק וכבד מידי ולא תמיד היא מנהלת אותו נכון), אפילו שאישה עוזרת לבעלה בפרנסה, הדבר הזה ירדוף רק אותו.

לכן אנחנו יכולים לראות אישה מחזקת את בעלה באמונה שה' יעזור ושאין מה לדאוג, כאשר לבעלה יש דאגה מאוד גדולה איך לעמוד בהוצאות גדולות, היא לא מצליחה להרגיש את העול כמו שהבעל מרגיש אותו.

איך אישה יכולה לעזור לבעלה בעניין?

כתוב: "בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר" – הבעל בוטח באשתו שאינה מכלה ממונו, לכן כדאי להיזהר ממשפטים כמו "אין כלום בבית!…", "אין מה להלביש את הילדים…" זה מרגיש לבעל שהאישה לא מעריכה את המאמץ שלו בדאגה לכסף.

בנוסף כותב בעל 'מנורת המאור' – "שומרת ממונו ונותנת לו עצה נכונה ואינה לוחצת אותו להוציא יותר מדי".

אישה שמראה התחשבות בהוצאות והבנה למצב הכלכלי, בעלה רגוע יותר, ובטוח שההוצאות הן הוצאות מחושבות, שאכפת לאישה ממנו והיא לא מבזבזת מעל האפשר.

מה עושים כאשר בעל נותן תחושה מצומצמת ואולי אף מתקמצן?

זה באמת קשה לאישה להרגיש את הצמצום ואת אי היכולת לקנות כמה שצריך וכו' בטח כאשר אישה באמת דואגת לבית ולא חלילה מבזבזת.

כאן חשוב וכדאי להראות לבעל שהיא שומרת ממונו, משתדלת לא לזרוק אוכל, מכבה אורות / מזגנים / דוד כאשר אין בהם צורך, ומדברת בחיסכון.

ילדים וכספים – חשוב שנשים לב להבדלים ביננו ונתייחס אליהם בהתאם, זה יכול לחסוך הרבה אי הבנות, ואכזבות מתגובות לא מתאימות.

ציורים: רחל קארו – לאתר הציורים של רחל

עלו לך שאלות? מחפשת לדעת עוד? 

בתאל טשיטיד – מדריכה זוגית מוסמכת לכלות ונשים – [email protected]

ניתן להאזין לתכנים מעולים בקו התוכן "על כולנה"- 0733834729     

להזמנת סדנאות, הרצאות ופגישות אישיות: 0533106799