התגובה של מישהי על נעים מאד, אני אפרת שטרן, פוסט טראומטית
"אצא לשדה
מקום בו אהיה לבדי
אני ואני
אני וצילי הרודף אחרי
האם אפגוש את עצמי?
אלו מילים שכתבתי לפני יותר מ10 שנים,
סבלתי מפוסט טראומה ודיסאוציאציה (שעדיין מבקרת לעיתים נדירות ממש, בעיקר אחרי לידות)
נכון להיום, אחרי מסע שאף אחד מהקרובים לי לא שותף אליו,
אני עצמי, כל חלקי נהיו לשלם.
החיים שלי יפים מאוד והצל הוא חלק מהם.
זה אפשרי……………………..
ממליצה על EMDR.
ועוד המלצה אישית ושנויה במחלוקת: למרות שמקובל שטוב "לדבר"
לא כל דבר כולם צריכים לדעת ולשמוע, במיוחד לא הקרובים אלינו.
האנונימיות מאפשרת לפעמים להשתקם בלי לפגוש את הטראומה בעיניים של הקרובים אלינו כל הזמן".
התגובה של אחות על פרק 46: בובת בד משופשפת
"יש לי אחות אומללה מאוד חיה עם ערבי…. ילדה מבית חרדי חסידי….
אף פעם לא הצלחתי לבכות עליה באמת
נחנקת עם הכאב ולא מצליחה לשחרר
רק כשאני קוראת את הסיפור אני בוכה בלי שליטה
סוג של טיפול רגשי לשחרר את הכאב את החרדה ואת החוסר אונים"
ועוד תגובת המשך של אחות:
"חיה שיינדל בת שרה גיטל
אולי התפילות של ציבור גדול יחזירו אותה
רק חושבת על הילדים שאולי יהיו והלוואי שלא ואני לא מסוגלת….
והפחד שיום אחד יתהפך עליה והיא שם מעבר למחסום
לילה אחד התקשרה אלי שצריכה תרופה מסוימת אבל המחסום סגור בלילה התאפקתי להגיד לה מגיע לך
אני מנסה להחזיק בקשר כדי שאם יום אחד תרצה לחזור שתדע שיש לאיפה"
התגובה של הדסה על אני טובעת בעומס החיים, אני טובעת בבלגן 
"אחרי הלידה השלישית שלי סבלתי מחרדות ופחדים קשים,
רגשות משתוללים ללא שליטה, עצבנות, חוסר תאבון,
לא נהניתי מדברים,
כל בעיה קטנה גרמה לי להרגיש שאין לי כוח ואיני מסוגלת להתמודד,
לא הצלחתי לישון –
כך עד שאמרו לי שזה כבר מוגזם וכדאי לשאול רופא,
אולי יש משהו להרגעה.
הרופא שלח אותי אחר כבוד לפסיכיאטר.
ברגע הראשון כמעט התעלפתי-שאני- אלך- לפסיכי?
אבל אחר כך חשתי הקלה,
אולי הוא יידע לעזור לי…
ואכן הוא אבחן אצלי דיכאון אחרי לידה.
כל כך נשמתי כששמעתי את זה!
סוף סוף הרשיתי לעצמי להיות עצובה
בלי להרגיש צורך להיות שמחה,
שאני צריכה לעבוד על עצמי וכו'.
הבנתי שיש כותרת לכל מה שקשה לי וזה הוריד ממני עול של טונות.
היום אני ברוך ה' כמעט בחוץ (שנה אחרי),
ברוך ה' חזקה יותר ועם זאת
לא רוצה להזכר בימים האפורים שלי.
קצת השתפכתי פה, זה לא היה בתכנון-
אך הסיבה לשיתוף הוא
מענה לשואלת היקרה הראשונה.
המצב שלך הגיוני לגמרי,
הכי נורמלי בעולם,
רק לעבור יום אחד בלי לעשות דבר-
זה משהו שדורש המון!!!!
אם את מרגישה שאין לך עדיין כוח-
תקשיבי למה שהנפש שלך מנסה לומר.
אולי עמוס לה, קשה, אולי צריך יותר עזרה…
אך מה שבטוח-
אל תרגישי רע עם הקושי.
לא רציתי להלחיץ עם הדיכאון, רק לומר שצריך להתייחס גם לרגשות.
הדיכאון עומד בקצה, על הרצף יש רמות רבות של מצבים.
לא צריך להגיע עד לשם…
מוסרת לך את הערצתי
את עושה את הדבר הכי חשוב בעולם!"
התגובה של שרה על אני טובעת בעומס החיים, אני טובעת בבלגן
"כדאי שתבדקי טוב האם גם החמות בהיסטריה או שרק את…
כחמות , ברור לי שיש המון סוגי בתים והמון סוגי כישרונות ויכולות של נשים ושהתקופה של כמה פצפונים היא 'מטורללת לגמרי', ו…שגם אצלי לא היה בכלל טיפ טופ. אני אומרת להן שאבוא לביקור רק אם הן מאמינות לי לגמרי שאני באה לראות את הנכדים ולא את הבית!!!
בתים יפים יש בתמונות…
יש לי ב"ה 6 כלות כל אחת טובה במשהו אחד ופחות מוצלחת במשהו אחר והכל תקין.
גם אני ככה…
את יהודיה מהממת !
ילדת ואת מטפלת בכאלה פיצפונים!!!
אין ספק שאת עושה נחת רוח לבוראך"
התגובה של חני על לצאת לחופש
"יאוו איזה ספור עצוב… ויפה.
אני חושבת שקראתי אותו אותו לפני כמה שנים אבל היה מרתק לקרוא שוב.
שבי, אולי כדאי לכתוב שיש מדור חדש עם ספורים קצרים, שנשים ישימו לב. כאלו שלא קראו וגם מי שתרצה לקרוא שוב..
תודה שהעלית אותם, אני קוראת פה ברצף אחד אחד 
"
התגובה של בת שבע על דיאטה לכל החיים, יש כזה דבר?
"אולי אני אחדש לך ואולי לא אבל יש דבר שנקרא התמכרות לאוכל, ואני הייתי מכורה, כרגע אני כבר נקייה כשנתיים, ירדתי 10 קילו, ונכון לעכשיו כמעט שנתיים על אותו משקל, גם אני ממשפחה שכולם בה מכורים לאוכל, בעלי עודף משקל, זה מה שמנחם ומעסיק את הראש כל הזמן (רק מכור יבין), פשוט למצוא תכנית גמילה מההתמכרות, ויש כאלה קבוצות מדהימות. זה עובד מדהים. זו ישועה אמיתית, כי הראש מתנקה מהמחשבה על האוכל, וזה משחרר אותך לגמרי מהחיפוש המתמיד וההרגשה היא הרבה יותר טובה, משוחררת, והתוצאות באות באופן טבעי, הירידה יפה ואמיתית ומחזיקה מעמד. בהצלחה."
התגובה של אמא תוהה על אני יודעת, יום אחד אני אתגעגע
"נשמע שיש לך אתגרים טכניים בלבד.
מה עם כל המתבגרים? אין שם קשיים?
המתבגרים שלי הוציאו לי את המיץ והנשמה גם יחד….:(
האם זה קורה רק אצלי???"
התגובה של מקווה שעזרתי על בצק רב תכליתי – לגזור ולשמור!
"מכינה כל שנה מהבצק הזה אזני המן
יוצא מעולה
כמובן זה לא כמו בצק פריך קלאסי עם מרגרינה
אבל מתאים מאד
וכל שבוע מכינים רוגעלאך מהבצק הזה"
ומה התגובה שלך?
מוזמנת לשתף אותנו : )
