כמה הגיוני בתקופה הזאת…
הילד המתוק שלי ממש חרדתי
אבל זה היה עוד לפני המלחמה (: ממש משהו באופי מאז שהוא קטן
מפחד מילדים אחרים בגינה, מתקשה להירדם, לא אוהב ללכת בלעדי וכו
שלחתי אותו למטפלת רגשית, היא ממש מתחילה
נכנסתי איתו בפעמים הראשונות
אבל היה לה ממש חשוב שהוא יכנס לבד,
הוא לא רצה וזה היה ממש בשיח (אז בפעם הבאה… אז רק חצי…)
לי זה היה נראה מוזר קצת
השבוע הוא אמר לי שהוא לא רוצה ללכת אליה עוד פעם…
איך אני יודעת אם זה חרדה ואז הפתרון הוא להמשיך ולשכנע אותו להכנס לבד.
או שזה לא נורמלי לבקש שילד בן 4.5 יכנס לבד ואז להחליף למישהי אחרת (כי היא טוענת שהיא עושה טיפול פרטני ולא טיפול דיאדי- עם אמא)
לדעתי, מטפלת טובה תתן מקום למה שהילד רוצה וצריך, ולא למה שהיא 'נוהגת' או לא לעשות
יכול להיות שהיא הרגישה לחוצה, אבל הייתי כן מצפה שהיא תקשיב למה שהילד (ואת) צריכים או רוצים. בפרט שהוא כזה קטן. לא הייתי יוצאת בהרגשה טובה מסיטואציה כזו
מוסיפה שאני כותבת את זה כמטפלת בעצמי
לא נורמלי בכלל
לא אהבתי את העקשות, כאילו- מה היא מסתירה?
מי אמר שהיא מסתירה משהו??
יכול להיות שהיא פשוט מטפלת רגשית מתחילה שעוד דבוקה לכללים 🙂
באופן כללי כדאי לבדוק האם החרדה לא יושבת על חסרים תזונתיים,
לפעמים יש נטיה מולדת.
כן כדאי לאמא ללכת להנחיה איך ליצור התקשרות בטוחה עם הילד. זה מתנה לחיים!
[הורות מגוננת מידי יוצרת חרדה]
יכול להיות הרבה סיבות.
חוץ מזה שהוא ממש בגיל הרך, וזה יכול לעבור עם הזמן, חשוב מאוד לא להתנגד לצורך של הילד כי זה עלול להחמיר את המצב.
טיפול בפחד הוא אף פעם לא לדחוף בכח למקום שהילד מפחד ממנו, אפשר בהדרגה וכו' אבל תמיד מתוך הסכמה של הילד ולא "בכח".
אם היא מתחילה ובכ"ז החלטת לשלוח אליה, הייתי מוודאת שיש לה "סופר וויזן" ריצינית, זה קריטי ממש…
מניסיון, הדרכת הורים הרבה יותר יעילה בגיל הזה. בטח לטיפול בחרדות. את יכולה להיות המטפלת הטובה ביותר עבור הילד המתוק שלך, בתנאי שתקבלי הדרכה טובה וזה יקרה באופן טבעי ולא 'שעת טיפול' בשבוע. ממליצה! ממליצה! ממליצה!
זה לא פשוט. בדרך כלל עד כמה שידוע לי טיפול בגיל כזה צעיר זה מאד מאד מקובל דווקא כן עם ההורים.
קוראים לזה טיפול דיאדי ואין שום שום אפקטיביות לטיפול בו הילד לא רוצה לגשת אליו לא משנה באיזה גיל.
ציינת שהיא מטפלת מתחילה… הייתי מנסה להחליף אותה במטפלת אחרת. או לבקש ממנה בעדינות אולי להתייעץ עם המדריכה שלה איך לעזור לבן שלך.
המון המון הצלחות.
נס!
דברתי איתה בעדינות שאני רואה שזה קצת קשה לו
היא מאד התעצבנה ורצתה מפגשאחרון לסגירה
הלכתי איתו, הוא ממש רצה לצאת כבר אחרי 10 דקות
היה עוד כמה דברים ומשפטים שהיא אמרה לי
("יש לו אילמות סלקטיבית"- ואין לו. אין. חרדות קצת יש, אבל לא אילמות… הוא מדבר יפה מאד עם אנשים שהוא לא מכיר.)
היא חדשה ממש
וזה רק הראה לי כמה מסוכן (כפשוטו!) לשלוח עד שלא שומעים המלצות ועם נסיון!
היא ממש התייחסה אלי בצורה משפילה וביקורתית
והמציאה הגדרות שלא קיימות, אולי כדי להראות שהיא יודעת משהו (:
צריך להזהר באמת!!!
ואוו מטורף
וכל הכבוד לך על העירנות ומסירות!