טיפוס מרצה

מזדהה איתך מאד מאד, גם אני הייתי כזאת, מתאימה את עצמי לאחרים ממש בהכל, בשיח, בדיבור, לפעמים גם במעשים, הייתי מרגישה שאני ממש נהיית אדם אחר כל פעם בהתאם למי שמולי.
גיליתי שזה מגיע מפחד מאד עמוק מדחיה ונטישה, שלא ירצו/יאהבו אותי, אני אשאר לבד וכו..
היום אני ממש עובדת על זה, אני בטיפול רגשי גם, מה שמאד עוזר אבל לדעתי אפשר לנסות לעבוד על זה לבד.
אני חושבת שתתחילי לשאול את עצמך באופן כללי לגבי דברים בחיים שלך, מה את מרגישה אחרי סיטואציות מסוימות, מה את אוהבת לאכול, מה היית רוצה לעשות עכשיו, ולהתחיל קודם כל בינך לבין עצמך לבחור בדברים שעושים לך טוב, אח"כ מול אנשים ובצעדים קטנים, פעם להגיד את הדעה שלך על משהו מסוים, להגיד לא על בקשה של מישהו בלי להתנצל.
זאת עבודה קשה ואיטית (לפחות אצלי:), בפעמים הראשונות הרגשתי שזה ממש כמו לקפוץ לאש, שאני לא מסוגלת,לאט לאט זה נהיה יותר קל, אבל עד היום אחרי שנתיים של עבודה קשה לי, והרבה פעמים אני ממש צריכה לאזור אומץ, אבל כן יש שינוי.
המון הצלחה!!

זאת ממש אני, הרבה פעמים אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה, לא יודעת מה זה בכלל רצון, יודעת רק להגיב למה שהשני מצפה ממני, לכן כיניתי את זה "צל" בתגובה שלי למעלה

אני ממש מזדהה
אני חושבת שהדבר הראשון זה ללכת אחורה, לבדוק למה.
תשאלי את עצמך את השאלות האלו ואל תפחדי מלהרגיש את מה שעולה לך איתם, זה לא נושך:)
כשאני חושבת אחרת מ____ מה זה אומר עלי?
כשאני לא זורמת עם______ מה הוא חושב עלי?
מה אני חושבת על עצמי בגלל זה?
ממש לעבור על דברים ממש קטנים ולנסות למשש על מה זה יושב, כי זה באמת דבר חשוב בחיים, להיות אתה ב 100%
אני הייתי במקום שלא ידעתי כבר מי אני, כי עם חברהמנים נהייתי גם אני חברהמנית, ועם שקטים הייתי שקטה, עם ערכיים הייתי ערכית ועם משועממים הייתי משועממת…
זה ממש מקום של איבוד העצמי ומחיקה של כל אפשרות לשוני.
אם את מצליחה לחשוב אחרת ממישהו ואולי אפילו לבטא את זה, כדאי לך ממש להגיד לעצמך: אני עכשיו חושבת שאני לא מתחברת ל_____ בניגוד לדעתה של_____ ואני אוהבת את הדעה הזו, אני בסדר איתה(ולא רבנו בגלל זה).
לדעתי בהרבה מקרים זה באמת יושב על פחד מנטישה או מלהיות לא בסדר
תזכרי שאנשים רוצים אותך, מעצמם יש להם מספיק:)
הרמוניה נוצרת משתיים ולא סתם השם ברא אותנו שונים.