למה תגובה שכתבה לי אישה
אנונימית, חתמה בשם "אמא"
הותירה אותי, פגועה, רגישה
חדרה לי עמוק מדי פנימה
למה פוסט שפרסמתי (או לא)
או הגיג לחכמת המונים,
שגררו הד או שניים, הריעו מולו
העלו את ערכי במונים
נראה שאף מאחור למקלדת
ומסך, ושם עט סתמי
מילה היא כח, בסלע נמדדת
ולא משנה כלל ממי…
אז רציתי לקרוא אליכן חברות
למסכי-לבבות פועמים
ולחזור ולזעוק, בדמע לחרוט
אם צריך, אז כמה פעמים:
גם אני בן אדם, ממש אמיתי
עם לב בשר שרוצה למצוא חן
וכבוד הבריות כולל גם אותי,
חכמות, היזהרו בדבריכן!
תודה לכולן! מחמם את הלב! זה כח של מילים טובות ומידה טובה מרובה… 🙂