בפרק הקודם הסברנו שאנחנו מחויבות לשמור על החיים שלנו ככל יכולתנו, למרות שבורא עולם כבר גזר עלינו את מספר הימים המדויק.
בדיוק כך, מסביר רבינו בחיי, את צריכה להתאמץ כדי להשיג את שאר הצרכים של החיים שלך. את צריכה להתאמץ על הבריאות, על המזון, על ההלבשה, על הדירה, וגם על המידות הטובות שלך.
אדם בעל אדמה, חייב לחרוש את האדמה, לנקות אותה מקוצים, לזרוע אותה, להשקות כאשר יש לו מים. ויחד עם זה לבטוח בבורא יתברך שיפרה את האדמה שלו, ישמור אותה מנזק, ירבה את התבואה שלו, וישלח בה את ברכתו.
את מבינה היטב שלא יהיה רעיון חכם מצד האיכר לומר – "אם בורא עולם גזר על האדמה שתצמיח, אז היא תצמיח גם אם לא אזרע אותה". איכשהו באיכר כולנו מבינות שהוא צריך לעשות מעשים פעילים שיצמיחו לו תבואה. ברור לך שאם הוא לא יעשה כלום ורק ישנן "ביטחון בהשם" תבואה לא תצמח שם. בורא עולם סידר את עולמו כך שהעולם מתנהל בדרך הטבע. לא זרעת – לא יצמח. פשוט וקל.
אותו דבר במדויק גם בפרנסה שלכם. לא משנה אם את עצמאית או שכירה ובאיזה תחום את עובדת. לכל אדם, לכל יהודי, יש מצווה לעסוק לפרנסתו, ולעשות זאת באופן שבדרך הטבע אמורה להגיע לו פרנסה, בדיוק כמו הדוגמא של האיכר, ויחד עם זאת תבטחי בהשם שהפרנסה היא שלו, נתונה בידו, ושהוא ערב לך שתהיה לך פרנסה, ויש לו גם את היכולת להביא לך אותה באיזה דרך שירצה. ותזכרי תמיד, לא העבודה שלך או הלקוחות שלך או הבוסית שלך מביאים לך את הפרנסה, אלא רק הבורא יתברך. גם הבוס הכי מעצבן בעולם לא יכול להזיק לך אם בורא עולם לא ירשה לו!
נניח שאת מעצבת אתרים, מזכירה או מנהלת חוות סוסים. את צריכה כל הזמן להחזיק בזה שלא האתרים או הסוסים מפרנסים אותך, לא הלקוחות, ולא הבוס. לא יהיה נכון מצידך לבטוח בהם, להשתדל להחזיק בהם כמה שיותר ולרכז בהם את המחשבות שלך כאילו הם המפרנסים שלך, כי בצורה כזאת הביטחון שלך בהשם נחלש. וכמובן אל תחשבי שהסוסים או האתרים יביאו לך כסף יותר ממה שהקדוש ברוך החליט מראש (ותודי שלבטוח בסוסים זה נשמע גרוע, אבל האמת שגם באתרים זה אותו דבר), אלא תודי להשם שנותן לך פרנסה אחרי שהתאמצת עליה, ולא נתן שכל הטרחה שלך תהיה לריק. כמו שכתוב בתהילים (קכח ב) "יגיע כפיך כי תאכל – אשריך וטוב לך".
עכשיו תראי כמה מוזר. לאה היא הבוסית, אפרת עובדת אצלה. תראי איזו מערכת יחסים מוזרה: לאה משלמת לאפרת משכורת חודשית. למה היא משלמת לה? כי בורא עולם גזר עליה לתת לה. לאה חיה בתחושה שאפרת צריכה להכיר לה טובה ולהודות לה. גברת נחמדה, יפה מאד שאת משלמת משכורת לאפרת, אבל הכסף שלך הוא של בורא עולם והוא פשוט מעביר את הכסף שמגיע לאפרת דרכך. הכרת הטובה של אפרת לא מגיעה לך, אלא להשם יתברך.
ואפרת? אפרת מקבלת משכורת. למה היא מתייחסת ללאה בכזו הכנעה? מתחנפת אליה? כאילו לאה נותנת לה משל עצמה. כאילו היא תלויה בלאה. הלווו, את לא תלויה בשום לאה. את תלויה בקדוש ברוך הוא. רוצה להודות למישהו? רוצה לשבח מישהו? רוצה לדבר בהכנעה למישהו? הוא הכתובת היחידה.
תודה רבה,
יפה איך שאת מעבירה את דברי הרבנו בחיי לשפה שלנו ולמושגים שלנו…
אומנות!
תזכי למצוות!
וואו, תודה לך על ההנגשה.
חלום שלי ללמוד חובות הלבבות. איכשהו אני לא מגיעה לפתוח ספר.
תודה שאת פותחת בשבילי ומביאה לי לתוך הימיום. יישר כח!
ד' ישלם שכרך מידו הרחבה.