שלום יקרה,
תמיד אחרי החגים יש איזו תחושה של רפיון.
אפשר רגע לנוח, לנשום לרווחה, שגרה ברוכה מחכה באופק, חוזרים לאפות עוגות בחושות בסיסיות וקלות, לא צריך לדאוג כל הזמן לבגדי שבת נקיים ומכובסים במסגרת שבת-חג-שבת-חג-שבת-חג.
מנוחה.
גם בחלק הרוחני יש קצת תחושת שחרור, אחרי ימים מלאים במחשבה, תחנונים בלתי פוסקים, ותפילה מרוכזת בלי לשכוח את ההוספות הרלוונטיות – מתפללים תפילה "בלי כלום", אפילו לא אומרים לדוד ה'.
יש כאלו שמרגישות לא בנוח עם התחושה הזאת, כאילו אנחנו בועטות בסוכה ובחזרה בתשובה. אבל האמת, שכך זה אמור להיות: חז"ל מציינים במפורש שבעשרת ימי תשובה ראוי שכל אחד יחמיר על עצמו – הדוגמה הידועה היא למי שאוכל פת עכו"ם שלא יאכל מזה בעשרת ימי תשובה – וזה המצב הנורמלי. כלומר תקופה שבה יש עבודה רוחנית מרוכזת מאד – ואחריה חוזרים לחיים הרגילים.
מצד שני – אנחנו כן רוצים וצריכים לעשות שינוי אמיתי, אנחנו כן רוצים וצריכים לראות התקדמות. אף אחד לא רוצה לחזור לשנה הבאה בדיוק אותו מקום.
אז מה? נגמרו החגים וחזרנו לגמרי לחיים? בספר נחמיה מתואר אחרת. מתואר שאת עיקר עבודת התיקון התחילו… יום אחרי אסרו חג של שמיני עצרת.
בנחמיה פרק ח' מתואר איך כל בני ישראל מתכנסים בר"ה, ועזרא מקריא להם את כל התורה, בני ישראל, כשהם שומעים את מה שכתוב בתורה ומבינים את גודל החטאים שלהם – ובעיקר את החטא העיקרי שפשה בהם: נישואין לנשים נוכריות – מתחילים לבכות, עד שנחמיה צריך להרגיע אותם: "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם".
אחר כך מתואר שהם חוגגים את סוכות, ובסוף את תהליך התיקון שאותו הם מתחילים יום אחרי אסרו חג:
"וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם, וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל חַטֹּאתֵיהֶם וַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם". מתואר שם שהם כורתים אמנה מחודשת עם הקב"ה, ובה הם מצהירים על הדברים שהם הולכים לתקן, בין היתר: גירוש הנשים הנוכריות, שמירת שבת, ביכורים ועוד ועוד.
ממליצה לקרוא את זה בפנים. בכלל ספר עזרא ונחמיה הם ספרים שלא מגיעים אליהם בסמינר (לפחות לא בזמני) ועד שזכיתי ללמד אותם בעצמי – לא הכרתי אותם, וחבל! התיאורים שם מרתקים, ובהרבה מובנים רלוונטיים מאד לתקופה שלנו היום.
אז דווקא עכשיו, שנכבו האורות הגבוהים, ונכנסים לשגרה מבורכת – זה הזמן לחשוב על שינוי, על איך מתקדמים, איך מתחזקים, איך לוקחים את כל העוצמה שקיבלנו בחודש תשרי ומורידים אותה למעשים.
ולמעשה… הרבה מאיתנו רוצות להתקדם בנושאים מסוימים אבל הן צריכות פרטנר שיעשה איתן את הדרך. חברותא, הפעם לא עם מישהי חילונית, אלא מישהי חרדית כמותן שמתמודדת עם אותן בעיות ונתקלת באותן מוקשים.
לכן, פתחנו כאן קובץ, ובו כל אחת יכולה לכתוב באיזה נושא היא רוצה להתקדם, ולהשאיר כתובת מייל / טלפון שלה.
מעניין אותך למצוא פרטנר? כתבי את השם שלך וצרי קשר עם אחרות שכתבו.
כל תחום רלוונטי: קבלת שבת מוקדם יותר, שמירת הלשון, למידת ספר מסוים, נינוחות כלפי הילדים, הגבלת זמן מחשב, תפילת מנחה בזמן, וגם תזונה בריאה והליכה מספר פעמים בשבוע.
יצאנו לדרך?
בשורות טובות,
שבי
הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : )בלחיצה כאן
