התרומה שבלימוד התורה

כאמור בפרק הקודם, הדבר הבסיסי ביותר המוטל עלינו לברר הוא – למה בעצם אנחנו שואפים להקמת בית של תורה.

למה כל בחורה שניגשת לשידוכים מצהירה שהיא רוצה בעל שילמד? למה זה כל כך חשוב לה?

רצון לבית חרדי רציני

יש מקרים שבהם אם הבחורה תעמיק לבדוק מול עצמה את רצונה הפנימי, היא תגיע למסקנה שמה שבאמת היא רוצה הוא – להתחתן עם בחור חרדי קלאסי, בחור ישיבה טוב. המילים "אני רוצה בעל אברך" הן בעצם מילות קוד לאמירה אחרת לגמרי: "אני רוצה בעל חרדי שמור". כי אם בחור מצהיר מראש שהוא לא רוצה ללמוד אחרי החתונה – בדרך כלל הדבר מצביע על בעיה רוחנית מסוימת. במילים אחרות: המטרה שלה היא לא שבעלה יגדל בתורה, אלא שיהיה חרדי נורמלי.

אין חולק שגם שאיפה זו ראויה להערכה. בחורה קיבלה חינוך חרדי והיא רוצה להמשיך אותו – וזה בהחלט יפה מאוד. אלא שעם כל זאת, הדרגה הגבוהה יותר היא שבחורה אוהבת את התורה. היא רוצה לשמוע קול תורה בבית, רוצה בעל תלמיד חכם.

למה חשוב שהאיש ילמד תורה?

דברינו מכאן והלאה מכוונים למי שרוצה לבנות בתוכה שאיפה פנימית אמיתית לבעל תלמיד חכם שחייו סביב התורה. כאן מתעוררת השאלה: למה חשוב שהאיש ילמד תורה? אין ספק, מצוות תלמוד תורה היא המצוה הגדולה ביותר. אבל מה באמת סודה של המצוה הזו? למה היא כל כך חשובה ויקרה לפני הקב"ה?

בעמודים הבאים נשקיע בהבנה יסודית של התשובה לשאלה זו. אפשר למלא את תפקידנו בעולם גם בלי להבין שכלית, אפשר להסתפק בחיבור רגשי פנימי, וזה לגיטימי לחלוטין. אך אין ספק שכאשר מבינים את התרומה העצומה שהלימוד תורם במציאות – התפקיד מתבצע הרבה יותר בלהט ומתוך תחושת שליחות, ואף מקבלים כח לעמוד בנסיונות החיים. קורה שיש רגעים של קושי, ולפעמים אפילו קצת חלישות דעת, מול הצלחות ארציות ומוחשיות. ברגעים מאתגרים כאלה, הקול הפנימי של האמונה עלול להיחלש קצת. כאשר מלבד האמונה בערך קדושת התורה יש גם הבנה מוחשית בתרומה העצומה של לומדי התורה לעצמם ולעולם – מקבלים כח.

נברר אפוא את הענין.

מה שליחותו של עם ישראל

הפסוק הראשון שהתורה פותחת בו אומר "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". וחז"ל דורשים – בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית.

התורה וישראל הם שני דברים שהם אחד: הקב"ה ברא את העולם כדי שיהיו בו אנשים שיקיימו את רצונו. זו כל מטרת הבריאה. לכן עם ישראל הוא מרכז הבריאה, ולכן הקב"ה בחר בו ומנהל את העולם סביבו. הקב"ה רוצה בעם שיעבוד אותו ויעשה את רצונו. התורה היא המדריך של עם ישראל לחיות חיים שהקב"ה הוא מרכזם.

זו האמירה של כל התורה, ואפשר לראות איך הכל סובב סביב המטרה הזאת: עם ישראל הולך ונוצר אט אט, כאשר המוטו המרכזי של משפחת ישראל הוא לחיות סביב רצון ה'. העם יורד למצרים בשביל לעבור שם תהליך של היתוך והתבגרות, יוצא ממצרים ומקבל את התורה, ואז הוא נכנס לארץ המובטחת תוך כדי אינספור אזהרות והבטחות לשמור את התורה ולחיות על פיה.

כל הבריאה נוצרה בעבור זה. כל העולם הוא מסגרת שמטרתה לאפשר קיומם של חיים כאלה, חיים סביב ה', שמרכזם הוא קיום רצון השם. עם ישראל הופקד על ביצוע השליחות הזו. יעוין לעיל בפרק ז הרחבה בענין.

כיצד מצליחים להגיע לכך? העולם שועט באופן טבעי לחיי העולם הזה: חיים שהעיקר בהם הוא הצלחה חומרית, והשאיפה העליונה היא להסתדר כאן על הצד הטוב ביותר. לעומת זאת עומדת התורה ומכריזה על שאיפה אחרת לחלוטין ועל כיוון אחר לגמרי בחיים: מרכז החיים הוא הקשר עם ה', והשאיפה העליונה של החיים היא עשיית רצון ה' בכל צעד ושעל. איך עומדים בזה?

הכלי העיקרי למילוי השליחות הנצחית

הגמרא בכמה מקומות עונה על השאלה בזה הלשון: "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". כלומר – לימוד התורה הוא זה שמביא את האדם לידי כך שהוא יחיה על פי התורה. כך המציאות מוכיחה, זו הנוסחה שעובדת: לימוד התורה הוא הדבר שגורם לקשר עם הקב"ה ורצינות בכל תחומי החיים, כפי ששום דבר אחר לא גורם. לימוד התורה גורם לאדם להעמיד את הקב"ה ואת תורתו במרכז החיים.

איך זה קורה? מה הקשר בין הדברים?

יש כמה תשובות לזה, עומק לפנים מעומק:

ברמה הפשוטה – הלימוד גורם ללומדים לדעת מה כתוב ומה מוטל עליהם לעשות. מי שלומד יודע, וידע הוא כוח. כשאדם יודע – הוא גם מבצע. מי שעוסק בהלכות שבת – מטבע הדברים שומר שבת כראוי. מי שלומד הלכות יחוד – נשמר כראוי מיחוד. כך בכל תחום.

ברמה מעמיקה יותר, הלימוד תורם דבר נוסף: הוא מחדד בלומדים את התחושה שהתורה היא דבר מרכזי בחיים, ושקיומה הוא חשוב וקריטי. אם אדם עוסק בתחום מסוים ברצינות – בהכרח הוא מתייחס אליו כאל דבר רציני.

וברמה מעמיקה עוד יותר – הלימוד הוא התחברות אל רצונו של הקב"ה מתוך עבודה אישית, מתוך מחשבה והשקעה, מתוך מאמץ שכלי ומחשבתי.

אדם העמל בתורה מחבר אל הקב"ה את החלק הגבוה ביותר שלו: את שכלו. החיבור של שכל האדם עם השכל העליון מקדש את האדם ומרומם אותו לפסגות. וזו מציאות מוחשית שניתן לראות אותה: לימוד רציני מרומם את האדם למקומות גבוהים. אין אנשים אציליים ורוחניים כמו תלמידי חכמים. המציאות היא שלימוד התורה משפיע כפי ששום דבר אחר אינו משפיע. ניתן לערוך השוואה בין בחורי ישיבות ואברכים עמלי תורה לבין חילונים בני גילם, ולהיווכח בהבדל התהומי.

תועלת הלומדים לכל עם ישראל

עד כאן ביררנו את התועלת האישית שהאדם מרויח מכך שהוא מקדיש את חייו ללימוד תורה. מעתה נראה כיצד הוא מועיל לכל העם כולו.

כאמור לעיל, הקב"ה שלח את עם ישראל לדרך ארוכה וקשה בעולם מורכב ומאתגר. העולם צריך להגיע לתיקונו השלם ואנחנו העם שהופקד על המלאכה. התפקיד הזה אינו קל. הוא מנוגד לחלוטין לכל האוירה שסביבנו. האווירה הטבעית היא לרצות לחיות במקסימום הצלחה את חיי העולם הזה, ואנחנו חייבים לשחות כל העת נגד הזרם העוצמתי הזה. זה קשה מאוד, במיוחד כשהניגוד ההשקפתי אינו בפרט שולי, אלא בעצם המהות של החיים ובהעמדת המטרה המרכזית שלהם.

אם ניקח אדם ימני בדעותיו, איש "ארץ ישראל השלמה", ונשבץ אותו בעבודה במערכת עיתון "הארץ", כמה זמן הוא יחזיק מעמד בדעותיו? חצי שנה לכל היותר. מדוע? לאן יעלם החינוך שלו והדעות שנספגו בו מרגע לידתו? זה הטבע האנושי. הוא ישבר מהלחץ החברתי, והוא ישכנע את עצמו שלא יתכן שכולם סביבו טועים.

מה ישמור על עם ישראל? מה שמר עליהם לאורך ההיסטוריה? מה מוקד הכח שלהם?

מוקד הכח הוא אנשי התורה. הקבוצה של האנשים שמעמידים את תורת ה' במרכז חייהם.

זה לשון החינוך (מצוה ת"נ), ביחס לשבט לוי:

שהא-ל ברוך הוא חפץ בטוב עמו ישראל אשר בחר לו לעם, ורצה לזכותם ולעשותם סגולה בעולמו עם חכם ונבון… ומן החוקים המחזיקים והמעמידים החכמה בתוכם היה, להיות שבט אחד כולו בהם מבלי חלק ונחלה בקרקעות, לא יצא השדה לחרוש ולזרוע ולחפור בורות להשקות, וכל זה להיות סיבה אליו להוציא עיתותיו על כל פנים ללמוד חכמות ולהבין דרכי הא-ל הישרות, והמה יורו משפטיו לאחיהם בכל מדינה ומדינה ובכל העיירות.

מבואר מדבריו שמטרת יעודו של שבט לוי היתה להיות הקבוצה האחראית על הרוחניות, מורי הדרך של עם ישראל.

כיום, שאין לנו שבט לוי, לומדי התורה הם הממשיכים של הרעיון. כך מתבאר בלשון רבינו יונה (שערי תשובה שער ג אות קמח):

הלא הדבר ידוע, כי אין העבודה מתקיימת בלתי על ידי לומדי התורה אשר יהגו בה יומם ולילה, כי הם יורו דעה ויודעי בינה לעיתים לדעת מה יעשה ישראל, והם יעמידוה בישראל לבלתי תשכח מפי זרעם, ובמקום שאין עוסקי תורה ירבו המכשולים וישר באדם אין, על כן יכבדו עבדי השם יתברך את חכמי התורה לכבוד השם יתברך, ולהודיע כי עבודתו לבדה עיקר הנמצא.

והחזו"א באיגרתו כותב זאת ספציפית על הכוללים:

כשם שאברי האדם מתחלקים לפעולותיהן – עין רואה ואוזן שומעת וידים עסקניות – כן העם כולו הוא כגוף אחד, ואישים נפרדים בו. ואם היו בני תורה עמלים בתורה לאמיתתה – היו מצילים ילדים הרבה ואנשים רבים מהרהורי עברה וכפירה וכיוצא בזה בשפע קדשם, בהשתפך רוח טהרה בעולם. ובסביבות בעל תורה אמיתי הדבר ניכר לעינינו השפעה מרובה על אנשים הרבה, מה שכל השתדלות מעשית לא תשיגנה.

להיות שבט לוי של עם ישראל זו שליחות קודש, בכל דור ודור – ובפרט בדורנו.

מדוע?

כי אם נבחן את מצבנו לאורך שנות הגלות, היו תקופות יפות מאוד שעם ישראל שמר בהן על אמונתו, והיו תקופות של נפילות המוניות מבישות. בכל פעם שהגוי לבש אדרת של חכמה ותרבות והיה לו מה להציע – רבים מהיהודים לא עמדו בפיתוי. להלן העובדות: תרבות יוון חדרה עמוק למחנה ישראל והפילה אלפים ורבבות שהתיוונו. לא היו אלה השוליים, אלא ציבור גדול ורחב אפילו מבין הכהנים העובדים במקדש, כמתואר במקבים. לפני גירוש ספרד גם כן היתה נהירה המונית אחרי הפילוסופיה הערבית והחכמות החיצוניות. נפילת הנפילות התרחשה בתקופת ההשכלה. המונים המונים לא החזיקו מעמד ופרקו עול תורה ומצוות.

כיום אמנם ב"ה אנחנו חיים בארץ ישראל ולא מעורבבים בין הגויים, אבל עדיין, התרבות המערבית נמצאת אחר כתלנו, ומתקיפה אותנו בעוצמה רבה. יש ברחוב תחושה של הערכה רבה להשכלה כללית, להצלחה חומרית, ולתפיסת עולם הומאנית המבכרת את חרות הפרט והצלחתו האישית על פני התמסרות לאידיאלים. זה מקיף אותנו מכל כיוון, ובדרך הטבע זה אמור להשפיע עלינו ולנתק אותנו מהשליחות שלנו.

איך יתכן שאנחנו מצליחים

ואנחנו – מצליחים להחזיק מעמד, ואף לגדול!

אם נשים לב, נראה את הפלא העצום: מזה שבעים שנה אנחנו חיים במדינה חילונית מודרנית מצליחה, ועדיין אנחנו מצליחים לנסוע במלוא הקיטור בכיוון ההפוך מהזרם הכללי. העולם בחוץ מקדש את האמונה שלכל אדם הזכות לעשות ככל העולה על רוחו – ואנחנו מקדשים את העבדות לקב"ה. העולם מקדש את ההצלחה החומרית – ואנחנו מעריצים את ההצלחה בתורה. העולם מרומם את התרומה לכלכלה – ואנחנו מרוממים את העסק בלימוד. העולם מעלה על נס את ההשכלה הכללית ורכישת התארים – ואנחנו אפילו אנגלית לא יודעים.

איך זה קרה? איך זה מצליח?

כי נבנה כאן עולם לעצמו, עולם שבו לימוד התורה הוא המרכז, שבו הישיבות והכוללים הם צורת החיים הטבעית. התגבשה כאן קבוצה ענקית של בני ישיבה ואברכים המדרגים את ההצלחה על פי רמת הידע וההבנה בתורה, של בני אדם המעוניינים בחתן תלמיד חכם, של נשים המעוניינות שבעליהן ילמדו. עולם שלם המתנהל בקודים הפוכים לגמרי מהמקובל בעולם הרחב.

זו התשובה היחידה לקיומנו הרוחני העל טבעי.

קיומה של קבוצה כזו בעם ישראל – משפיע על כולם, הרבה יותר ממה שנדמה! לומדי התורה הרציניים שהתורה ממלאת אותם – הם האחראים להצלחה הכבירה. בזכותם יש שמירה על זהותו של עם ישראל ועל כל העולם כולו.

זו התשובה לשאלה מה תורם לימוד התורה לעם ישראל: בדרך כלל אנחנו עונים שלומדי התורה מחזיקים את העולם בכל המובנים: בביטחון, בכלכלה ובכל השפע האלוקי היורד לעולם. הכל בזכותם. התשובה הזאת היא ברובד הרוחני, אבל יש צורך להבין שהתשובה לא נמצאת רק ברובד הסגולי, אלא גם במובן הכי פשוט ומציאותי: הלומדים הם אבני היסוד של עם ישראל, על ידי היותם קבוצה השמה את הקב"ה ואת תורתו במרכז. זו הקבוצה הנבחרת של הקב"ה בעולם. בלעדיהם העם לא היה שורד, אלא הולך ומתבולל ונכחד, כפי שקרה לכל העמים.

יש לציין שיש עוד תשובות והסברים לתרומתו של לימוד התורה, וניתן להאריך רבות בנושא זה. כאן בחרנו להתמקד בנקודה חשובה ומעשית, שבה נראית התועלת לעין.

סיכום:

התפקיד של עם ישראל הוא להעמיד את הקב"ה ואת תורתו במרכז החיים.

לימוד התורה וההתמסרות אליה היא זו שמסייעת לעם ישראל לשמור את תפקידו, בפרט בדורנו שאנחנו חיים בחברה יהודית מחד גיסא וחומרנית מאידך גיסא.

לומדי התורה, האברכים ונשותיהם, הם אלה שמרוממים את התורה בעם ישראל ומקדשים את החיים של עצמם ושל כל העם כולו.

מקורות

ב"ח או"ח סי' מ"ז, הקדמת הרמב"ם לפיה"מ, מכתב מרן הגרא"מ שך זצוק"ל בספר עמלה של תורה, ספר החינוך מצוה תי"ט, נפה"ח שער ד' פ"ו, תניא ליקוטי אמרים פ"ה.

המאמר נכתב על ידי הרה"ג ר' יעקב בוצ'קובסקי שליט"א, ראש כולל "דורשי ציון" ור"מ ישיבת "תורת רפאל", מחבר הסדרה הנודעת "בעצתך תנחני".

הסדרה לקוחה מתוך ספריו של המחבר, בהסכמתם הנלהבת של גדולי ישראל זצ"ל ויבלחט"א, ובראשם מרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל.

להצטרפות לקבלת מאמר שבועי על הפרשה ואקטואליה, ולקבלת החוברת "דרכי ישרים" העוסקת באתגרי התקופה, לחצי כאן >>>

לשמיעת הרצאות לנשים מהרב שליט"א בקול הלשון, לחצי כאן >>>