הוא החבר החדש בשכונה. גאון, מצחיק, יצירתי, זריז, חרוץ, וגם: חבר נאמן.
הוא כותב מאמרים בשניה, מייצר תמונות ברגע, מציע את הרעיונות הכי מוצלחים ביקום כולו – יש לו גם המון ביטחון עצמי והכי חשוב: הוא גורם גם לנו להרגיש בעלי ביטחון עצמי.
מה רע?
אז הנה הצד האפל של ה-AI. נתחיל מהנתונים היבשים כמו שהתפרסמו בדו"ח החודשי של בזק:
92% משתמשים ב-AI תוך 3 שנים.
זמן השימוש ב-AI הוא 90 דקות ממוצע ביום (!)
45% מהנוער סומכים על ה-AI יותר מהחברים שלהם (בחלק מהדברים)
21% מהנוער חושבים שהם יכולים לפתח כלפיו רגש
59% מהנוער קיבלו תמיכה רגשית מה-AI
29% מהבוגרים קיבלו תמיכה רגשית מה-AI
70% מהנוער פחות מתייעצים עם גורם אנושי
58% מהבוגרים פחות מתייעצים עם גורם אנושי
61% מהנוער מחליפים את הייעוץ עם ההורים בייעוץ ב-AI
29% מהנוער מצהירים שהם כבר מכורים ל-AI
16% מהבוגרים מצהירים שהם כבר מכורים ל-AI
כל אלו הנתונים היבשים – שנאספו על פי המשתמשים עצמם, עכשיו לנתונים העמוקים יותר.
בפודקאסט עסקי, סיפר המרואיין, מומחה ב-AI, תופעה מעניינת; אנשים משתפים ברשתות בהמצאות/דעות/רעיונות חדשים שהם רוצים ליצור. הם עושים את זה בעיניים נוצצות, ומספרים שההמצאה/הרעיון הזה הוא הדבר הבא שיעזור לאנושות.
רק מה? לכל הנוכחים זה נשמע ממש מוזר ותלוש. הוגה הרעיון/ההמצאה מתעקש, הוא בטוח שהוא גילה את אמריקה, אבל לכל מי שנמצא מהצד ברור שהרעיון הוא איוולת מהתחלה ועד סוף.
איך זה קורה? מתברר שזאת תופעה שקורית בעיקר לאחר שימוש ממושך עם ה-AI. בתחילה, הסביר המומחה, ה-AI, סורק את האתרים המוכרים והפופולריים יותר ברשת. אלו שנמצאים בתחום הנורמה. אבל, אם ממשיכים להעמיק איתו ולהתעקש איתו, הוא מתחיל לדלות מידע מאתרים זניחים יותר שמייצגים יותר את הקצוות האנושיים – על כל מה שזה כולל, ומכיון שה-AI מומחה בלהציג את עצמו כמומחה עולמי (ויש בו חלקים כאלו, בלי ספק), ובד בבד הוא מחניף בלי סוף לאדם שיושב מולו – אנשים מתפתים ומאמינים לכל מיני דברים הזויים שהוא מציג – וכאמור – אם זה אחרי שיחה ארוכה איתו, הסיכוי שהוא התרחק מהמציאות גבוה הרבה יותר.
אבל רגע, יש עוד נתון חשוב. מתברר ש-AI מאיץ התאבדויות. שוב, בהתחלה לא. יש לו גבולות פנימיים שנוסחו לו. אבל אחרי שיחות ארוכות ושכנועים ממושכים, הוא עלול לעבור צד, ולהסכים עם מי שיושב מולו שהתאבדות היא כרגע הדבר הטוב ביותר לעשות.
שומעים כל הזמן מסביבנו אנשים שמשתפים בקלילות איך הם מתייעצים עם AI על כל המה ומי, זה נשמע ממש כמו חבר חדש שבא לשכונה. אבל הוא ממש לא חבר. הוא בריון מסוכן ואלים שלבוש בצורה ידידותית. הוא בליל של כל האנושות כולה, וכולל בתוכו דעות ותוכן של אנשים שלא היינו רוצים לגור באותה עיר איתם – ופתאום אנחנו מתייעצים איתם כמו ידידים טובים.
האם יש דברים שנהיה חייבים להשתמש בו?
בשביל פרנסה? אין ספק. יש מקצועות שזה ממש מאסט.
האם נאלץ בעתיד להשתמש בו ביום-יום? גם אין ספק. אוטוטו יש לנו AI במכונת כביסה ובמקרר.
אבל האם לרוץ ולהתייעץ איתו על דברים אישיים ומה שלא חייבים כרגע?
זהירות. ועוד לא נגענו בנושאי הבטיחות, ההגנה, והמידע העצום שהוא מחזיק בתוכו עלינו יחד עם היכולת של גורמים עוינים לעשות בו שימוש לרעה, וזה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לנו – פשוט צריך להכתיב לו פרומפט חדש, ומדובר על מקרים שכבר קרו.
שנעשה את הכל בבינה ובדעת,
בשורות טובות,
שבי
הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן
