שלום לכולן,
הבת שלי בת הארבע וחצי מדברת תוך כדי שהיא נוגעת במי שהיא מדברת איתו. איתי, עם בעלי, החברות והגננות, נוגעת, עולה עליו… ולא עזר כשאמרתי לה הרבה פעמים: מדברים בלי לגעת.
כרגע זה מטריד אותי, אבל כששמעתי שהגננת אמרה לה לא לעלות עליה כל הזמן, זה כבר לא נעים שככה קולטים אותה גם בחוץ.
בעיקר – אני לא רוצה שהיא תגדל ככה עם התגובות שדוחות אותה מהסביבה, אפילו אני לצערי כבר כועסת עליה כשזה הרבה ומידי, ומגיבה בכעס.
כשמיוזמתי אני קוראת לה ל"שעת חיבוק", ומבחינתה להישאר ככה כל היום ולא משנה כמה זמן זה – כי היא לא מסופקת. לא נראה לי שזה בא לגמרי מתחושה, כי בחפצים ואוכל וכו אין לה עניין בכלל, יותר משהו בתקשורת.
אשמח לעזרה!
יעל
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!



נשמע מאד כמו הפרעה בויסות תחושתי.
היא לובשת בקלות את כל סוגי הבגדים? לא עושה בעיות?
ועם אוכל – מקפידה מאד על טמפרטורה ושלא ייגע סוג אחד בשני?
החיבוקים שלה הם "חיבוקי דב" כאלו?
תודה לכולן על התגובות,
היא לובשת בקלות את כל סוגי הבגדים, כן,ולא כ"כ נוגעת בעוד דברים
החיבוקים שלה הם חזקים מאד באמת
בעיה בוויסות חושי יכול לךהיות מתת רגישות שיש לה חוסר והיא לא מרגישה בכללש את מחבקת אותה וצריכה חיבוקים חזקים ועמוקים
לכן גם היא לובשדת בגדים ללא מפריע
בהצלחה
היי, כמו שאמרו מדובר בבעיות תחושה, ממליצה מאוד על טיפול בחדר סנוזלן, מאוד עוזר
טיפול בחדר סנוזלן- מסייע רק אם המטפלת באמת מבינה בתחום הוויסות
יש איך להקל, ולא צריך להישאר ככה כל החיים…
ויש גם דרכים ל'טיפול' אמיתי (לא פלסטר) ולא להיות תלויים כל החיים בלחיצות/דחיסות/עיסויים/דיאטה סנסורית.
רק באמת כדאי מישהי שמבינה בוויסות חושי.
בינתיים:
תנסי להכניס לה במשך היום 10 דק' רצופות של פעילות מאמצת –
קפיצות מגובה, מלא.
עמידת ידיים.
זחילת נחש.
דחיפות לקיר.
קפיצות עם משקל(בקבוקי מים)
בהצלחה גדולה!
ממליצה לך קודם כל לשים לה גבולות ברורים- מלמדים את הילד להושיט יד קדימה, עד איפה שכף היד מגיעה זה המרחק ששומרים כשמדברים עם מישהו. ואם זה אבא/אמא ורוצים להתקרב קצת יותר שואלים רשות. ולהזכיר לה את זה כל הזמן שתתרגל, כמובן עם חיוך ובצורה נעימה.
במקביל כדאי באמת לטפל בנושא הוויסות החושי, אני עצמי סובלת מקשיים בוויסות חושי, ואחרי שבילדותי טופלתי בריפוי בעיסוק עם השנים למדתי טכניקות, לי מאוד עזר סרוק עוצמתי בבוקר וקוקו מתוח, גם לאכול משהו קשה כמו קורנפלקס בבוקר או לצחצח במשחה חריפה ועוד…
לבן שלי הקטן לדוג' עוזר שבכל בוקר כשיוצא מהמיטה הוא מקבל חיבוק חזק ותחושתי ממני או מאבא.
תנסי לראות מה עוזר לה, את יכולה גם לשאול אותה, והכי טוב למצוא דברים שהיא יכולה לבצע בעצמה גם כשאת לא לידה.
התגובה חסומה בנטפרי
לא מקצועית בעניין בכלל, אבל אולי יכול להועיל:
האם הילדה רואה היטב?
אמנם נשמע לא קשור, אבל כבר שמעתי על דבר כזה,
ילד שדווקא היה מאוד תקשורתי וחברתי, אבל לא ראה היטב.
וכנראה כדי לראות טוב- הוא פשוט היה "נדבק" מבלי להרגיש- דווקא בגלל סגנון האופי החברתי.
כשהחל להרכיב משקפיים, דברים פשוט הסתדרו.