מה צריך בשביל להחלים מטראומה?

איזה דימוי היית בוחרת לטראומה? לפעמים כשאני שומעת אנשים שמדברים על הנושא, נראה לי מדבריהם שטראומה היא כמו שלולית חלב, כזאת שנשפכה על קרקע מרוצפת ואפשר להעביר סמרטוט ולנקות נקודתית. אבל זה לא ככה. טראומה היא בעצם פער, פער בין המציאות לתפיסה ויכולת העיכול וההכלה. הפער הזה מפר איזונים בגוף ובנפש.

קשיי ויסות באים בעקבות זה, עוררות יתר, פלאשבקים ועוד ידידים חביבים.

בהשראת השבועות האחרונים עלה לי דימוי לאתר נפילה של טיל.

נניח שבלב שכונת מגורים נפל טיל – (חלילה לא אצלנו בישראל, אצלנו היו מספיק…)

קרסו כמה בניינים, הכביש נשבר בכמה נקודות, עפו תריסים וזכוכיות של כמה רחובות, פרצו כמה שריפות, שתי דירות נשרפו לחלוטין, עוד כמה חלקית, כמה בניינים השחירו מעשן, הושחתו מסמכים, התפרקו רהיטים וחפצים, ואפשר להמשיך עוד ועוד… כמה זמן לוקח לשקם הרס כזה? מה כולל הרס כזה בכלל? זה לא "רק" פינוי בינוי לבניינים שקרסו, זה גם מסביב – סלילת כבישים, החלפת זכוכיות, ניקיון הרחובות מהשברים, חידוש תמרורים, זגגות, תיקונים קטנים, אולי גם שתילת פרחים באיי תנועה וחצרות בניינים. לאחר כמה זמן יחדשו את החלק החיצוני של הבניינים שהשחירו? (נניח שהנושא התקציבי לא על הפרק, והוא על הפרק, לפחות בכל הנוגע לתחום הטיפול ☹)

את הנמשל לא נראה לי צריך להציג בכלל, אני מרשה לעצמי לקפוץ למסקנות: הריפוי מטראומה צריך לשלב את כל החלקים, לא רק את המערכת הרגשית, ולא רק ההתנהגותית והקוגניטיבי, אלא גם את המערכת החושית, וגם את התחושתית.

וכל אחת בנפרד לא תספיק. צריך גם וגם וגם.

פועלי בניין, וזגגים, ומסגרים, ואספקת ריהוט וציוד חדשה, וגננים ויש מבנים שיצטרכו בדיקה של מהנדסים, וכל אחד מהפועלים יצטרך לתת דגש לכמה זוויות. ואולי גם תחנות אוטובוס? פסי רכבת? גשרים?

אבל זה לא עיר שמקימים מחדש, זה קצת מזה וקצת מזה ולהחליט מה להרוס ולבנות מחדש, מה לחזק, מה רק תיקונים קוסמטיים ומה לא חובה, אבל כדאי לעשות.

הריפוי הוא הוליסטי, הוא גם וגם והרבה מזה וקצת מזה (לכל אחד מתאים משהו אחר כמובן).

אחרי טראומה מארגנים את העולם הפנימי מחדש (בתקוה שמתפנים לטפל בו…).

אני מאוד מאמינה במערך טיפולי, ולא רק טיפול פרטני. סל שיקום יכול לספק רשת תמיכה רחבה ויעילה, בשיתוף עם טיפול נפשי ומעקב פסיכיאטרי – זה יכול ממש לכסות (תמיד אפשר גם קבוצות תמיכה, העצמה ועוד מן הסוג הזה.) למי שזכאי.

בכל מקרה, התפיסה צריכה להיות יותר כוללת. לראות את האדם, את האני ואת החלקים, החלקים המלאים, והחסרים, ומה ואיך עוזרים לכל חלק.