שלום לכולן,
בני בן 12 מאובחן עם הפרעת קשב ומטופל תרופתית, וב"ה הטיפול מועיל לו.
העניין הוא שלאחרונה הוא רוצה להפסיק ואומר שהוא לא צריך את זה, מעצבן אותו לקחת את ה'ויטמין', והוא מתקשה לבלוע את הכדור.
ניסיתי להסביר לו שזה מקל עליו בלימודים ועל ההתנהגות, וחבל לא להיעזר, הסברתי לו גם איך הכדור משפיע עליו וכו', אבל אני לא רואה שזה משפיע עליו…
אשמח לשמוע רעיונות, עדיף מנסיון, מה ואיך לומר שיתיישב על ליבו,
תודה לכן,
אחת מההמון
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
10 Responses
גם אנחנו התמודדנו עם זה, בגיל דומה. עשינו ברור (לקח המון זמן) עד שמצאנו את הכדור שלא עושה שום תופעות לוואי שמפריעות לילד, וכן מצאנו סוג שאפשר לפתוח את הקפסולה לתוך כוס שוקו/קפה(ויואנס).
וכן לקחנו את הילד לאדם שמתעסק בזה שהסביר לו בגובה העיניים איך זה עוזר לו. ומאז ברוך ה' הילד לוקח ואם לא מקבל הוא בעצמו מבקש.
לאיזה אדם לקחתם ?
לי יש בחור ישיבה שאני פותחת לו מגיל 9 ,ועוד שנה בישיבה גדולה והוא לא מפסיק לדאוג/להתעצבן מה יהיה ?
לא מצליחה להסביר לו שזה כמו משקפיים …עכשיו הוא גדול ,ויודע דבר שתיים …
מגיבה לאמא שהבחור שלה עוד שנה בישיבה גדולה:
לי יש 3 בנים שלוקחים כדור כל יום, 2 מהם לוקחים 2 כדורים כי יום לימודים ארוך אצל בחורי ישיבה צורך יותר שעות תחת השפעת כדור.
הבנים שלי בלע"ר לומדים בישיבות מצוינות ומצטיינים ובולטים גם בישיבות הללו. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה איתם לולא הכדור\ים.
בעלי משגיח בישיבה גדולה מצוינת וכל פעם שאני דואגת מה יהיה הסוף (כי יש לי בחור אחד שהיה לוקח בעבר ונגמל ואינו זקוק יותר והוא מצטיין. ממש בחור בליגה אחרת) הוא עונה לי שהניסיון שלו מלמד שרוב הבחורים המצטיינים בישיבות לוקחים כדור וזה כ"כ נורמלי שאין לי מה לדאוג. זה לא אומר שכולם יודעים מזה. הוא יודע כאיש צוות שמאוד אכפתי ומעורב בחיי הבחורים ושיתפו אותו.
אני משתפת כדי להרגיע אותך מחד וגם כדי שלבן שלך תהיה יותר מודעות בעניין מאידך, ממישהו שמכיר את התופעה ממש מבפנים ולא סתם שמועות לא מבוססות. חשוב שילמד לבלוע שיהיה לו נוח ושייקח את הכדור כמו משקפיים ויותר מזה… ואפילו בלי לדבר ע"כ שיידע שיש עוד הרבה בחורים שלוקחים, גם כאלה שלא היה מאמין עליהם מרוב שהם מצטיינים ורציניים.
בכלל, בחור בגיל הזה אמור להרגיש את ההבדל בין יום עם לבין יום בלי. כעיקרון, אם לכם ההורים אין התנגדות פנימית לכדור, הוא אמור לרצות את זה…
אני גם חושבת שהכדור הקטן הזה הוא השתדלות
שלי לילדים שיגדלו בדרך ישראל סבא
(הבן שלי בכיתה א' מקבל חצי כדור)
זה לא הכי נח תמיד בגלל שעת השינה נהית מאוחרת יותר
אבל זה שווה את המחמאות שהבן שלי מקבל
ומפתקי הנחת שאנחנו מקבלים
הסברת לו בפירוט מה התפקיד של הכדור?
יכול להיות שהדרך הכי טובה היא לעבוד על הבליעה שתהיה קלה יותר.
ממליצה על אימון קשב זה תהליך מקביל לטיפול התרופתי שנותן המון מודעות וגישה חיובית ומעצימה לילד
אז אל תכרחי…
בתור אחת שההורים הכריחו או יותר נכון ממש דחפו, לא עשה לי טוב מורלית..
ותאמת גם לא מאד עזר.
אולי תבדקי למה הוא לא רוצה
נראה לי שיש הבדל בין אם הוא לא רוצה בגלל התופעות לוואי ,בגלל הסטיגמה או סתם כי לא בא …
אני חושבת ששיחה פתוחה על למה הוא לוקח , מה זאת ההפרעה הזאת ומה הכדור עושה יכול לעזור לו
בתור ילדה שלקחה אני חושבת שמהרגע שהבנתי מה זה עושה לי אז לא הסכמתי ללכת לכיתה בלי שלקחתי, כי ידעתי שאני הולכת להתנהג בצורה של פדיחה מהחברות
שלום
בעלי מלמד תלמידים ובחורים
העצמה אישית בשיטת פוירשטיין ובשילוב NLP
לטענתו חלק מהנזקקים לתרופה לא באמת מאובחנים נכון
אם זה יושב על הרגשי, מספר אמונים יוכל להניע אותם קדימה והם ילמדו ללא התרופה.
מצד שני לפעמים כשהבחור מתחיל ללמוד בשיטת פוירשטיין את הכלים הוא יותר פתוח לקבל כדור והראש שלו גם פתוח לקלוט את החומר הנלמד.
אני רואה מהצד הרבה מהתלמידים ואני שומעת לא פעם את התגובה חבל שלא הגענו לפני שנתיים שלוש והיינו חוסכים את כל העגמת נפש.
אוי
לא כדאי לוותר
ממש לא
כאמא שוותרה ןשלמה מחיר גבוה של בן מתמודד קשה ברוב תחומי החיים וגם כמובן ברוחניות