שלום לכולן,
יש לי תינוקת יונקת בת שנה.
ההנקה כיום נורא רגשית ולא כך כך לתזונה כלומר בטח יש ערך תזונתי אבל אני מרגישה שהיא צריכה את זה ממש צורך רגשי.
כבר תקופה ארוכה שבעלי ממש ממש בנפשו שנצא ללילה ואמרתי לו כל הזמן כשתגיעה לגיל שנה,
היה נראה לי שזה הגיוני (אף פעם לא הנקתי עד גיל כזה) אבל הנה היא ממשיכה וממש תלותית כמו שאמרתי.
עכשיו לשאלה האם לעניין להשאיר אותה משעות הצהריים המאוחרות עד לצהריים מוקדם למחרת אצל סבתא אוהבת וחמה מאוד שהתינוקת אוהבת?
לא תחווה נטישה או משהו? בעיקר בלילה שאז ישנה איתי בגדול…
תודה רבה!
היו כאן הרבה דעות חכמות לכאן ולכאן
אני אין לי דעה או הסבר
אבל מניסיון-
לא
אל תשאירי
אלוקים שבשמים! מה זה שהמטפלת העלתה לך את הסיטואציה? מתוך רוח הקודש? (אמרת שלא זכרת אותה בכלל) ומה זו הקביעה החד משמעית שהוא חווה נטישה בגלל הסיטואציה הזאת? גם זה מכוח נבואי או מה? מטפלת צריכה להיות זהירה בקביעותיה, לשים סימני שאלה ליד דברים שהיא לא חוותה ולא יודעת, להביע השערה יותר מקביעה…
לשואלת: כתבת שהתינוקת שלך תלויה בך כרגע יותר רגשית מאשר הזנה פיזית, נכון? אז תכיני אותה יפה כמו שכתבו כאן כבר ותשלימי לה רגשית כשתחזרו. נשמע מדברייך שבעלך ממש זקוק ליציאה הזו וזה יעשה טוב לזוגיות שלכם. בטוח. ואם הזוגיות טובה ומיטיבה אז גם לילדים טוב יותר. שווה לך לילה אחד בשביל ימים הרבה אחר כך. רק תוודאי מול הסבתא האוהבת שהיא מוכנה לכך שאולי התינוקת תהיה צמודה אליה מאוד בגלל ההרגל שלה לישון איתך לילה וכד'.
הרבה יותר קל להשלים צורך פיזי מרגשי
נכון. אבל אין מצב להשאיר תינוקת יונקת יום שלם אצל הסבתא הכי אוהבת בעולם אם היא לא אוכלת משהו אחר ולא רגילה לבקבוק. וצורך רגשי בהחלט אפשר להשלים. בטח כשמדובר בפרידה של 24 שעות בלבד עם הכנה לפני כן. מרוב שמטרטרים אותנו בזמן האחרון על טראומות של ילדים, אז יציאה זוגית כבר נהפכת להיות טראומה עבור תינוקת. מי שישמע. איזו אמא מסורה. משאירה אותה אצל סבתא אוהבת. התינוקת אוהבת אותה. כלומר, היא דמות מוכרת ובטוחה. למה נעשינו מרוב שבלבלו לנו פסיכולוגיה? איך שכחנו כמה יציאה זוגית היא צורך רגשי לא פחות גם עבור הזוג וגם עבור התינוקת בסופו של דבר?
מצד אחד בלבלו לנו פסיכולוגיה, מצד שני יציאה זוגית דוקא בלילה ודוקא בזוג בלבד כשיש תינוקת יונקת צמודה לאמא זה צורך רגשי שאי אפשר לוותר עליו.
בשיטת שלושת המימדים מדברים אל התת מודע ובהחלט מגלים שם כאלה דברים….
אני חושבת שלצאת זוגית [לבד!]
זה ריפוי לנפש הכרחי לשפיות
זה חמוד לראות בתגובות שאלה היותר חוששת, תמיד יש סבתא/אמא/דודה אהובה בתמונה שהתינוק אוהב ומוכנה לשמור בשמחה
אני שמצדדת באהבה אין סופית לילדים, אך בהתרעננות זוגית שצריך
אין לי אפשרות לעשות זאת
כי לצערי אין לי מי שישמור על ילדי, ולא היה
ולצאת זוגית זה יחד עם הילד או שהוא בגן…
אז תנצלו ותהנו
ותעריכו…
אני לא הייתי משאירה. התינוקת תתעורר באמצע הלילה כדי לינוק, תרצה את אמא, ואז מה? יש דרך להרגיע אותה בלי הנקה?
יש לי תינוקת יונקת. גם כמו שאת מתארת, אני מרגישה שזה צורך רגשי חזק אצלה, ושהיא תלותית בי. מתעוררת בלילה לינוק תמיד. כשהיא היתה בת עשרה חודשים נאלצתי לעבור ניתוח ולהתאשפז לילה בבית חולים, דאגתי מאד מה יהיה עם התינוקת ואיך היא תחווה את זה. וגם מה יהיה על ההנקה בהמשך. השארתי אותה אצל אמא שלי עם חלב שאוב בלב כבד. ו-הפתעה, היא היתה בסדר גמור… וגם ההנקה נמשכה אח"כ כרגיל. (כמובן שאבתי)
אני חושבת שתינוקות מסתגלים למצבים יותר ממה שנראה לנו
בהצלחה
תסעי ותהני!
אל תחשבי פעמיים אפילו.
תינוקת בת שנה יכולה להתמודד מצויין 24 שעות בלי אמא שלה. וסבתא היא הדמות הכי קרובה ואוהבת. ואם היא לא רק יונקת, כלומר יודעת לאכול ולשתות עוד דברים, אז מה הבעיה?
היא בכלל לא תאחז שעזבת אותה ליממה, לתינוקות אין מושג של זמן.
מדברת בתור מי שעשתה את זה לתינוקת בת שנה, ותינוקת בת שנתיים (ינקה ב2 הגילאים).
כמובן לשמירת רצף ההנקה, תקחי איתך משאבה ואחת לכמה שעות תשאבי….
את הכי תהני בעולם! ולא תביני איך לא עשית את זה עד היום!
אמא שלי טוענת שזה בריא גם לאמא וגם לילדה!
מסכימה עם כל מילה!
אין לה מושג של זמן, ולכן אם בסדר היום הרגיל שלה היא לא תראה את אמא היא לא תבין שזה רק יום אחד ולא נצח
לא להסחף!
אז אולי אם את במקלחת והיא צורחת כמה דקות המחשבות הללו גם יתגנבו לראשה?
אם זה מעבר לכמה דקות שבדרך כלל מגיעים אליה זה נכון.
היא באמת לא יודעת אם זה היה רק 20 דקות או שעה.
משתפת מניסיון-
אצל הבת שלי הייתי צריכה לצאת ג"כ ללילה לצורך רפואי,
הייתה קשורה אלי מאוד!
ומאז-
אבא הדמות הדומיננטית בחייה, אמא זה רעיון נחמד.
רק אחרי כ4 שנים אני מתחילה להיות מקום אצלה, בחיי היומיום.
(וזה כולל כל חיי היומיום- הילדה לא שיתפה איתי פעולה כלום!
ממש לא נעים מכל הסביבה, כולל מסיבת סוף שנה שהיא לא הסכימה לשיר לאמא…)
נחמד מאוד מכל החכמות שאומרות שזה בריא, וזה טוב.
זה גם עשוי להיגמר אחרת.
מבינה מאוד את הצורך הזוגי לצאת ללילה-
המלצה שלי תנסי למלא את הצורך הזה בדרך אחרת.
למצוא זמן זוגי מידי יום (ערב) ביומו שהוא פרטי של שתיכם, ולא יפחת מ20 דק.
לצאת לגינה קרובה לבית לספסל/הליכה/אייס קפה.
זמן שהילדה אחרי ארוחה ולא צפויה להתעורר.
כמובן שבלילות הראשונים מרפי יבוא להפריע, אבל אחרי שתלמדו את אדון מרפי שאתם יוצאים ויהי מה, 2 פעמים בשבוע הוא יפרגן, מניסיון…
זה הזוי שזה מה שקרה מיציאה ללילה אחד, לא?
כן, לא נשמע שזה רק מזה
מלילה ויום למחרת, שאמא לא תפקדה ולא הייתה לידה, וההנקה הייתה בעיקר רגשית.
זו ילדה שהייתה קשורה אלי ברמות פסיכיות דרך ההנקה,
היא ראתה את זה במעין בגידה.
לעניות דעתי אמא שלא משחררת את הילדים שלה ונשארת איתם בכל מצב ,
יכול לגרום לה לכעס פנימי מול הילד ולא תחושת אהבה.
(אלא אם כן את לא בענין לנסוע לנופש והילדה היא רק תירוץ)
אני חושבת שהתפקיד שלנו (בהדגשה על שני ההורים) כהורים בתקופות שיש ילדים קטנים הוא לגדל אותם.
אפשר לבוא ולומר הזוגיות חשובה יותר מהכול, ולכן נצא לנופש למרות שהתינוקת יונקת,
אבל אפשר גם לבוא ולומר הקב"ה נתן לנו תפקיד לגדל את הילדה הזו, ולעשות את זה הכי טוב שאפשר, ולכן בהחלט שהזוגיות מקום ראשון, אבל בואו נראה איך משלבים את הזוגיות בתנאי החיים האפשריים לנו כרגע (פתרונות? לקחת את התינוקת איתנו, לצאת לכמה שעות בערב ללא לילה, לצאת בוקר משותף…)
וכן, בהחלט להשלים עם זה שיש דברים מסוימים שאנחנו מוותרים עליהם בתקופת גידול הילדים, ובעז"ה נשלים אותם בהמשך החיים.
אבל זו חייבת להיות החלטה משותפת של שניכם.
אישית יוצאת ללילה בכל פעם מייד כשהתינוק התורן מסיים לינוק.
אני לא יודעת עם רלוונטי אבל אולי אפשר לצאת לבוקר עד הלילה (בלי שינה…) זה נותן המון מבחינה זוגית אולי לא כמו עם לינה אבל נותן ולא גורם לך לפחד עליה כל כך.
אם רוצים דוגמא לכך
יש את ספא אתנחתא בשכונת רמות
מקום מהמם של בריכה פרטית ומוצנעת, ג'קוזי, ושלל שוקולדים ופינוקים (אם לוקחים מעל 4 שעות מקבלים גם חדר שינה מאובזר, מצעים ומגבות) מתאים מאד למי שלא רוצה לסוע למדי הרבה זמן/רחוק וכו', בקניון רמות לא רחוק משם יש מלא מסעדות בכשרויות מהודרות, זו חויה מושלמת שאפשר לפרגן בכל עת וזמן!