שלום לכולן,
יש לי תינוקת יונקת בת שנה.
ההנקה כיום נורא רגשית ולא כך כך לתזונה כלומר בטח יש ערך תזונתי אבל אני מרגישה שהיא צריכה את זה ממש צורך רגשי.
כבר תקופה ארוכה שבעלי ממש ממש בנפשו שנצא ללילה ואמרתי לו כל הזמן כשתגיעה לגיל שנה,
היה נראה לי שזה הגיוני (אף פעם לא הנקתי עד גיל כזה) אבל הנה היא ממשיכה וממש תלותית כמו שאמרתי.
עכשיו לשאלה האם לעניין להשאיר אותה משעות הצהריים המאוחרות עד לצהריים מוקדם למחרת אצל סבתא אוהבת וחמה מאוד שהתינוקת אוהבת?
לא תחווה נטישה או משהו? בעיקר בלילה שאז ישנה איתי בגדול…
תודה רבה!
וואו, איזו דילמה.
מה את מרגישה שנכון לך? ולילדה?
זאת צריכה להיות נקודת המוצא שלך לדעתי, ואח"כ לבדוק איך לשלב בזה את רצון בעלך, וכשתבואי ממקום נקי שלקח את כל ההיבטים בחשבון תהיי שלמה עם ההחלטה שלך – ואז אם תחליטי כן להשאיר אותה זה לא אמור להשפיע עליה לרעה.
בהצלחה רבה!
לא בטוחה שהגישה הנכונה.
בעל הוא לא במקום אחרון!!
אני רואה שלא התנסחתי בצורה ברורה.
חס וחלילה לא התכוונתי שהבעל במקום האחרון – ולא התכוונתי לשתף אותו בשלבי קבלת ההחלטה.
אך מניסוח השאלה היה נשמע לי שהבעל ממש רוצה לצאת ולה לא בוער – ואם היא תצא רק כי הוא רוצה אבל לה מרגיש שזה לא נכון לתינוקת, לכאורה אז יכול להיגרם נזק – לא רק לתינוקת אלא גם לה.
לכן אמרתי שאחרי שברור לה מה הרצון שלה היא תוכל להחליט ממקום נקי.
מקווה שעכשיו מובן יותר.
ואגב, עכשיו אני גם חושבת שזה גם מאד תלוי איך הסבתא מקבלת את זה – אם מבחינתה זה מלכתחילה – או שהיא חושבת שזו נטישה – כי זה יהיה השדר שהתינוקת תקבל…
אני חושבת שכן כדאי שתצאי
למרות שכנראה יהיה לתינוקת קשה
אבל זה יעבור והיא תקבל הורים יותר רגועים ושמחים
עם הרבה יותר כח לגדל אותה ואת אחיה
סתם המלצה אישית אני ההיתי מכינה אותה לזה לפני
למרות שנראה שהיא לא מבינה כלום…
ותתפללי!
אני גם הייתי בדיוק באותה דילמה…
אם התינוקת אוהבת את הסבתא-
אני יצאתי והיה מצוין!
מיד שחזרתי היא ינקה והשלימה:)
זה בסדר!
ויצאתי ל2 לילות
גמאני השארתי תינוקת בת 9 חודשים אצל אמא שלי אמנם לא ינקה
אבל היה ממש בסדר רק התגעגעה.. (אני זוכרת שחברה שלי הייתה הלם: מה את ככה שולחת אותם?)
שמעתי פעם ממישהו שילדים לא חווים נטישה כל כך מהר אבל אני מבינה את ההרגשה שלך לגבי זה
לא בטוחה שאני מדייקת, אבל לדעתי מתייחסים בפסיכולוגיה להשארת ילד עד גיל שנתיים כמשהו לא מומלץ, שיכול לגרום לטראומה.
מצד שני – פה היא נשארת עם דמות מוכרת ואהובה, אז ייתכן שזה בסדר גמור.
אולי כדאי לחכות עד שיגיבו פה נשות מקצוע.
אגב, סתם מעניין אותי, למה תינוקת בת שנה כ"כ מפריע לקחת? כלומר גם אם היא מתעוררת לאכול באמצע הלילה בד"כ זה עניין של כמה דקות, לא?
אלא אם כן אתם מתכננים טיול עששיות מסובך 😉
נופש עם ילד ובלי ילד זה משהו אחר לחלוטין מכל בחינה
מנסיון
ואם זה עלול לגרום לטראומה?
אז זוג לעולם לא יצאו? תמיד בעז"ה יש פלוס מינוס ילד מתחת לגיל שנתיים…
ואם הקב"ה החליט לפקוד אותי בילד נוסף שהיה צריך לעבור ניתוח קצת אחרי שנולד בזמן שאחיו שמעליו היה בן שנה ורבע והוא היה אצל סבתא מסורה במשך התקופה הזאת,
ומבטיחה לך שאין לו שום טראומה מזה,
למה? כי הקב"ה מנהל את העולם! והוא לא עובד לפי הפסיכולוגיה
ברור שאם זה משמיים ככה, ולך לא היה בחירה – אין מה לעשות!
אבל כאן מדובר על בחירה שהיא אמורה לבחור.
וטראומה אי אפשר לבדוק בעיניים שלנו, בוודאי לא באופן מיידי.
ולא הבנתי את הקביעה שלך… הקב"ה לא מוביל אותנו הרבה פעמים בחיים למצבים שגורמים לטראומה? בוודאי שזה קורה, התכוונת אולי לומר שהכל לטובה בכל מקרה!
ואם הקב"ה החליט לפקוד אותי בילד כשהגדול היה בן שנתיים, ושיהיו סיבוכים סביב הלידה, כך ששבוע הייתי מאושפזת, וגם את בעלי כמעט לא ראה (לא אפרט את המורכבות, אבל זה היה הכרחי)
היה אצל סבתא אוהבת ומסורה,
זה אומר שאין לו טראומה?
יש לו.
ועבדנו עליה.
והיא ליוותה אותו.
הקב"ה עושה לטובתינו, גם דברים מורכבים ומאתגרים.
מניסיון שאמרתי בדיוק כמוך והתחרטתי שלקחתי אותו…
חוויה זוגית צריכה להיות זוגית…(לא משנה אם מסובך או לא)
לא יודעת מה אומרת הפסיכולגיה אבל זה שטויות.
הייתי בהריון היתי צריכה לקבל נוזלים בקופה, התעלפתי. אמבולנס ו4 ימים בבית חולים.
הבת שלי בת 4וחצי חטפה טראומה רצינית קח לי איזה שבועים שלוש להחזיר את האמון בננו. בעלי ישן איתי בבית חולים היא הרגשה שברחנו לה זה היה נורא היא היתה בת יחידה והיתה אצל סבתא וקיבלה את כל הפינוקים שבעולם.
והשבוע בעזרת ה' אני ובעלי הולכים לצימר ללילה אחד ומשאירים אותה ואת התינוק בן 7 שבועות אצל סבתא. הוא יונק חלקי.
למה לא לקחת אותו? כי ער רוב היום והלילה ובוכה המון.
ואני אחרי לידה והריון קשה מאד מאד בלי שום עזרה.
(ועוד קודם עם אתגרי פוריות בקיצור למעלה משנתיים לא פשוטות רק בתחום הזה)
לבית החלמה לא הלכתי והזוגיות שלנו זקוקה לרגע התאפס ולנשום.
אם אני לילה אחד יוצאת בשביל לחזק את עצמי, את זוגיות שהילדים שלי יקבלו הורים קצת יותר רגועים. אז אני עושה טראומה לילדים?
אחרי הלידה הראשונה שלי לילה אחד אמא שלי שמרה על התינוקת
בעלי לא הסכים בהתחלה אני היתי עם מבט מזוגג בעינים ובסוף שמנו אותה קרסתי על המיטה והתעוררתי בבוקר אמא טובה יותר מבטיחה לך.
היא לא היתה בטראומה. והמשיכה לינוק .
ילדים נכנסים לטראומה שהורים שלהם לא רגועים ועייפים מהחיים.
תרגישי בנח-אני נסעתי והשארתי ילד בן שנה וחצי וילד בן שנה-גם אם נותרו להם טראומות אם לא הייתי נוסעת היהי להם טראומות גדולות יותר 🙂
מקנאה בך-
איך יש לך ילד בן שנה, ועוד אחד בן שנה וחצי?!😉
אני חושבת שזוגיות מקום ראשון
זו לא תינוקת בת כמה חודשים שבלי הנקה לא תהיה רגועה וזה עיקר האוכל שלה,
ובכלל זה לא בריא שהבעל מרגיש שאשתו דואגת קודם כל לתינוקת ואח"כ לו.
גם אם יהיה לה טיפה קשה- וכנראה יהיה- הכל בסדר, תחזרו ותפנקי אותה בחזרה, לא יקרה לה כלום…
למה לא בריא שאמא דואגת קודם כל לילדים שלה שהם חסרי ישע?
(ולמה את לא קוראת לעצמך רעיה במקום ראשון?)
הדאגה לילדים היא שיהיו להם הורים שמחים קרובים ומרוצים
ושיראו דוגמא אישית איך אמא קודם כל בשביל אבא
האבא גם הורה של הילדה, והוא לא חושב שתגרם לה טראומה.
אין חשש שהאבא מזניח, מקסימום יש פה חילוקי דעות או אמא עם לב רך שיותר דואגת.
הכל טוב היא לא אמרה לזרוק את התינוקת לרחוב,
סך הכל תינוקות בת שנה, לילה אחד, אצל סבתא שהתינוקת מאוד אוהבת,
למה התינוקת חסרת ישע? למה לקרוא לזה התעללות?
היא כתבה תינוקת חסרת ישע, כי כל תינוק בגיל הזה הוא חסר ישע, את המילה התעללות את הוספת…
מה פירוש המילים "חסר ישע"?
…
מי מה הוא חסר ישע?
…
חסר ישע בעברית פשוטה זה מי שלא מסוגל לדאוג לעצמו.
אני אמא לתינוקת בת שנה וחצי
שעדיין קמה בלילה בין פעם ל3-4 פעמים
ומחפשת אותי
ואם לא היא לא נרדמת. (בשונה מאחותה הגדולה שבגיל שנה וחצי כבר היתה ישנה לילה ובמקרה הכי גרוע לא היה אכפת לה מי מרגיע אותה)
אני חושבת שזה מאוד תלוי אופי של הילד, ויש ילדים שמבחינתם זה ממש אבל ממש חווית נטישה ולעומתם אחרים שגם אם קצת קשה להם לא קרה כלום….
אני את התינוקת הזאת יודעת שאני לא יכולה להשאיר לילה בלעדיי למרות שהיא לא פיצית כבר… ואם לי היה שיקול כזה וודאי שהיא היתה חלק מהשיקול….
ולגבי האבא- אף אחד לא חושב שהוא מזניח או משהו כזה, לפעמים פשוט הוא גבר והוא לא ככ מבין מה הבעיה שתשאר עם סבתא לילה אחד, מבחינתו אין בעיה והוא רואה את זה מהעיניים שלו.
גם בעלי רצה שהיא היתה קטנה לצאת ללילה והסברתי לו פשוט שהיא לא הגדולה שלנו שלשים אותה אצל סבתא זה היה מצוין… היא יותר רגישה ומפוחדת (ברמה שזה מצריך טיפול.. אבל עדיין זו המציאות כרגע) והוא הבין….
אז אני חושבת שלפעמים ססמאות על קודם כל הבעל, או קודם כל את זה יפה אבל מורכב בסוף בתור הורים יש לנו אחריות לגדל את הילדים שלנו ולדאוג לשלומם ובריאותם.
חשוב לזכור שזו גם התינוקת שלו
שאלה מורכבת שמכילה המון שיקולים משמעותיים,
מצד אחד הבעל והזו גיות שחשובים מאוד בלי שום ספק, מצד שני התינוקת שתלויה בך (ד"א, מבחינה הלכתית עד כמה שידוע לי אין הבדל בין גיל חודשיים לשנה, עד גיל שנתיים כל עוד התינוק יונק זה אותה קטגוריה)
אין לי המלצה, זה מאוד משתנה אצל כל אחת, באופן אישי כנראה שהייתי לוקחת אותה איתנו, אבל כן לדעתי – כל החלטה שהיא – חייבת להיות משותפת, של שניכם יחד.
המון הצלחה ושלוות נפש בכל החלטה שתחליטו.
להזכיר שאישה חייבת להניק בשביל בעלה,
זה לא חיוב כלפי התינוק
אני חושבת שלתינוקת בריא שתשאירי אותה אצל סבתא אוהבת,
זה גיל שילד כבר אמור ללמוד להתנתק מידי פעם מאמא, ואם יש סבתא חמה ואוהבת – אז תנצלי את זה,
אח"כ הרבה יותר קשה להם להתנתק אם לא עשו את זה בזמן,
וכן בעלך בהחלט קודם לה, היא לא תינוק בן יומו שתלוי רק בך, היא כבר גדולה, יכולה לאכול אוכל אחר ולא יקרה לה כלום מלילה בלי הורים,
לדעתי זה בריא לכל הצדדים.
לחלוטין לא מסכימה עם המשפט הזה:
"אח"כ הרבה יותר קשה להם להתנתק אם לא עשו את זה בזמן,"
באופן תקין ובריא ילד לא אמור להתנתק מאמא שלו לפני גיל שנתיים, בטח לא ללילה + (מדברת על מצב אידיאלי שבו אמהות לא עובדות ומניקות שנתיים כמו שהיה בעבר, נכון שמציאות החיים שלנו שונה היום, אבל היא ממש לא לכתחילה),
מה שראיתי אצלי, דווקא אלו שינקו עד גיל מאוחר יותר והיו הרבה יותר צמודים אלי בגיל הקטן (אחת הבנות היתה איתי עד גיל 11 חודש בבית) בהמשך גדלו בצורה הרבה יותר משוחררת ועצמאית ובכלל לא צמודים אלי.
הקביעה הזו של: בעלך קודם לה – היא לא באמת, נכון? בכלל, אני לא מתחברת לחשיבה הזו של מי קודם למי. (והי, מדובר בתינוקת חסרת ישע כמו שאמרו מול אדם בוגר… מצחיק לשים אותם באותה משבצעת ולקבוע שהוא קודם). למה חייב שחור לבן? כל סיטואציה ומה שנכון לה.
וואו. מדהים.
נשמע מהתשובות כאילו השואלת קרועה בין הצורך לרצות את בעלה לבין מילוי צרכי התינוקת.
לא הבנתי.
האם הוא לא אבא שלה?
האם לו לא חשובה הילדה וצרכיה?
ואגב… האם הסבתא מודעת לכך שהתינוקת עדיין תלויה באמה (וייתכן שלא תיתן לה מנוחה)?
ממש דבררת אותי(ככה כותבים?)
מה האבא חושב בענין?
הוא מכיר את התינוקת ויודע את צרכיה
וכנ"ל הסבתא…תינוקת שרגילה להנקה עלולה לעשות לילה לבן
תודה על התשובות!
אני גם מאוד רוצה לצאת ותמיד הייתי זאת שדוחפת את זה…
אבל אני לא יודעת האם יכול לגרום נזק לתינוקת או לא וזה מה שבעצם שאלתי פה-
האם יכול לעשות נזק בגיל כזה.
מבחינתי זוגיות היא מעל הכל-
כמובן לא אשאיר תינוקת במקום שלא יהיה לה טוב אבל אצל סבתא חמה ואוהבת שאני יודעת שיהיה לה טוב זה משהו אחר.
אבל אני בטוח יהיה לה חסרה ועל זה אני שואלת עד כמה החסר משמעותי או שאם יהיה לה טוב והכנה מראש זה כן עובר בשלום.
לדעתי תחכי שתענה אשת מקצוע.
מפתיע באיזה קלות נשים כותבות "זה לא עושה שום נזק" בלי לדעת באמת.
ברור שלא רואים על הילדה טראומה כשחוזרים. השאלה איך זה משפיע לטווח ארוך, ולא הייתי מזלזלת במה שיש לעולם הפסיכולוגיה לומר במקרה כזה.
אני לא ממש "אשת מקצוע" אבל כן מבינה ומכירה מאד את התחום, מאמינה שה' נתן לאמא בינה יתירה גם בתחום של הרגשה מה טוב לילדה שלה..
ולכן – שואלת יקרה – אם את מרגישה שהילדה שלך תוכל לשאת את זה – ואותך זה ימלא – לכי על זה!
והעיצות שנתנו כאן בקשר להכנה שלה – חשובות מאד, גם אם נראה שהילדה לא מבינה.
זה שאת גם רוצה לצאת זה סימן, לדעתי, שזה רק יעשה לכם טוב.
וכשלהורים טוב – לילדים טוב.
לא יודעת מה להגיד-רק יגיד שיש לי תינקות בת שנה , יונקת והלוואי ומישהוא יקח לי אותה ללילה ואני יוכל לצאת
אני השארתי אצל חברים ללילה – כלומר הוציאו אותו מהגנון ועד אחרי הגנון למחרת , וקיבלתי דיווח שהוא לא הפסיק לבכות 🙁
-וזה היה חתונה של אח שלי …..
החמודי למחרת חזר מהגנון שמח וטוב לב
רק מה
אחרי שניםםםםםםםםם (ליתר דיוק 13 + שנים)
כשנתקענו בכל מיני בעיות שישבו על רגש
והלכנו למטפלת מדהימה – היא העלתה לי את הסיטואציה הזו – (לא אני לא זכרתי אותה בכלל)
בטענה שהוא חווה נטישה והיה בטוח שהוא נשאר לבד בעולם ……..
לדברי אותה אחת , כשמכינים מראש – החוויה לתינוק היא שונה לחלוטין גם כשנראה שהוא לא מבין בכלל
לספר ערב קודם "היום את ישנה עם אמא ומחר הולכים לסבתא ויהיה כיף , אח"כ אמא תחזור לקחת אותך ותתן לך חיבוק גדול כשתחזור " לחזור על זה בבוקר "אחרי הגן הולכים לסבתא ויהיה כיף , מחר אמא תחזור לקחת אותך ותתן לך חיבוק גדול כשתחזור "
בעזרת ה' יהיה טוב ושמח לכל הצדדים
תהני בנופש 😉