מה עושה אישה שהחליטה להתחסד עם נשות ישראל העובדות ועל הדרך להרוויח את פיתה
בגנון משפחתון מטפלת (וכל עבודה אחרת בהוראה)
אני חולה בוירוס שמסתובב כמה שנחתי ביום חופשי לא עזר כמה טלפונים למחליפות לא עזר
הלכתי לגן (נס שאני עובדת עם משהי חברה לא יודעת מה היה קורא) אין ברירה
אבל לא תפקדתי הייתי רק לפרוטוקול ועכשיו החברה הולכת להיות לבד.
מה עושים? התפללתי ה' החליט שהתפקיד שלי לא להרגיש טוב הילדים מטפלים בעצמם בבקרים
ואני יוצאת לגיחות קצרות משכך כאבים לא עוזר.
מה שיפתור את הבעיה זה –
א. שיהיה בכל בי"ס / מעון / רשת גנים תקנים קבועים למ"מ.
זה לא הזוי, יש מקומות שזה כבר קיים.
קראתם את מורה ג'ינג'ית?
מורה שכל בוקר קמה ומחכה לטלפון לאן ללכת היום. ואם אין? עדיין היא תקבל משכורת, ולא בוער לה לחפש עבודה אחרת.
זה אולי לא יכסה את כל הילדים החולים אבל זה עדיין יהיה משמעותי מאד.
ב. שמשרד החינוך יעלה את המשכורות של המורות והגננות באופן משמעותי. כך תראו הרבה יותר בנות שרוצות ללמוד הוראה וגננות, וממילא יהיה גם יותר היצע של ממלאות מקום.
אגב, זה גם יתן לנו מורות טובות יותר. אמנם עדיין יש מורות טובות ב"ה, אבל כואב לראות מורות מוצלחות שאחרי כמה שנים עושות הסבה רק בגלל המשכורות הנמוכה.
פצצה
איך מקדמים את זה???
אצלנו בחינוך הכללי ממלכתי, משרד החינוך
הכניסו כפילוט השנה של תקן נוסף לכל 5 גנים.
(מקבלת משכורת חודשית וכל יום מקבלת הודעה לאן ללכת)
פותר הרבה מאוד בעיות!!
אבל עולה הון למערכת.
איך מקדמים את זה?
כשכל הגננת והמורות יתאחדו ויחליטו שהן לא שפחות של שום מערכת, והן לא אחריות להביא ממלאת מקום כשהן חולות.
כשהמנהלות יצטרכו להתמודד עם הבעיה ויבינו שזה הבעיה שלהן – הן יקדמו את זה.
זה נחמד בתאוריה
יכולה לספר שבתור נערה עבדתי בחנות
לא הרגשתי טוב
התקשרתי למנהלת החנות כולי חולה מהמיטה
מטושטשת מכאב
היא אומרת לי התפקיד שלך למצוא מחליפה
לא היה לי כח להתקשר אפילו , ודאי שלא להתווכח איתה
ניסיתי טיפה כמה טלפונים , אף אחת לא ענתה וממילא לא הייתי מסוגלת לדבר
לקחתי אקמול והלכתי (לא היה מדבק)
ישבתי בחנות חולה לגמרי
אנשים שאלו אותי שאלות, אין לי מושג מה עניתי
ככה שש שעות !
זה לא דווקא מורה גננת
זה קורה בהרבה מאוד מקצועות שבהם יש לך מחויבות למשמרת שתלויה בך
אם באופן ממוסד היה פיתרון – זה ודאי נחמד
גם בחנויות בהרבה מקומות יש אחת שתפקידה להיות פקקית
אבל התפקיד שלך הוא לדבר איתה ולוודא שהיא יכולה
זה מעניין על מי אמורה להיות האחריות למצוא מחליפה,
אם על העובדת או על המנהלת
לא כל כך בטוח שעל המנהלת.
זה טעות,
כל עוד את לא המנהלת צריך להיות ברור לך שהאחריות על תפקוד העסק הוא לא עלייך,
את צריכה לעשות את התפקיד שלך – וזהו,
בכל מקום יהיה מי שינסה למצל אותך, וזה בהחלט דורש למידה לא להתרגש מהם ולא לעשות דברים שאת לא מחויבת אליהם.
גם אני כמזכירה בעיריה- המנהלת שלחה אותי פעם להביא לאחת העובדות את השי שלה מאגף כוח אדם, הבהרתי לה שזה לא חלק מהתפקיד שלי, ובזה נגמר הניצול, אם הייתי מסכימה הייתי נהפכת לשפחה שלה, להכין לה קפה, לגמור משימות במקום אחרות ועוד…
יש את זה בהרבה עיריות עם הסייעות
יש סייעות שכל יום נמצאות במקום אחר
ומקבלות משכורת חודשית קבועה
אגב, אפשר ממש לייעל את זה ואז זה לא אמור לעלות הון
הרי בבי"ס גדול, אין כמעט יום שבו לא צריך מ"מ
ובתי ספר קטנים-אפשר לצרף כמה באותו אזור
ושיהיה מישהו שיתכלל את זה
היום, כשבי"ס צריך מ"מ ל-3 שעות ראשונות, אין לאף אחת מושג שהבי"ס ברחוב המקביל צריך מ"מ ל-2 אחרונות
באופן אישי אין לי ציפיות
כעובדת בחינוך עצמאי לא רואה שיש מישהו שהפנים את המצב לאשורו ומוכן "להתאבד" על פתרון
וחבל
כי המצב מידרדר מיום ליום
אני עובדת בבי"ס בפריפריה. אין אף מ"מ שמוכנה לנסוע בשביל משהו ח"פ.
מורות יולדות! ועדיין אין מ"מ
שבוע שעבר בעלי נשאר יומיים כי אין מצבבבב שאני לא באה
היתה לנו חתונה מדרגה ראשונה, בקשתי מהמנהלת חופש יומיים. כמובן על חשבוני ולא אישורי מחלה. השגתי מ"מ!! בבוקר המ"מ מתקשרת אליי שבסוף המנהלת אמרה להיות במקום מישהי אחרת, מקרה דחוף יותר… אז הגעתי לעבודה
אם המצב לא ישתנה גורל החינוך בכי רע
אל תשכחו שכשהגננת מתקשרת לומר לאמא שלבן יש חום, היא הרי קופצת תיכף ומיד מתיצבת לקחת אותו (בודדים, נדירים) ואז הגננת גם צריכה לטפל בילד חולה ולהזהר שכל השאר לא יתקרבו אליו…. אבל כשהגננת חולה? אין לה למי לפנות! אולי רק, לריבונו של עולם.
זה לא מצחיק, זו מציאות כואבת וקשה שבכל חורף מחדש אנו מתמודדים איתה. ולמי שכתבה על מ"מ- יש פנסיונריות, בחורות, עקרות בית או כאלו ש'מחפשות עבודה' כרגע וכולן היו שמחות לבוא ולמלא מקום, אם רק היה להן משתלם. בשכר מינימום מובן למה הן נשארות בבית.
אני גננת וזו באמת בעיה,
הילד שלי עם חום, לא מדבק, בעקבות חיסון כבר כמה ימים
ואני עובדת יחד איתו בגן כבר 3 ימים,
דמינו לעצמכן כמה זה קשה
ילד שרק צריך לישון לשים אותו בגן של בנות שגדולות ממנו בכמה שנים ואמא שלו בכלל לא פנויה אליו
וזה כי לא מצאתי מחליפה!!!
לא קראתי הכל,
אני חושבת שההבדל בעיקר בהנהלה/בפיקוח. אצלינו למשל לא צריך לחפש מחליפה. ואגב כל העובדות דרך משה"ח לדוג' מי שכתבה שהיא בממ"ח, אתן לא צריכות לחפש מחליפה!!!!
לפי ההנחיה של הסתדרות המורים עול חיפוש המחליפה בשום מקרה חוץ מימי הבחירה לא מוטל על עובדי ההוראה. תשמרו על הזכויות שלכם!
ולכן, יכול להיות שכשלא אמורים לחפש מחליפה לוקחים ימי מחלה יותר בקלות.
אבל, אני עכשיו מתחילה להתאושש משפעת רצינית ואחרי שילדי הגן שלי- גן חינוך מיוחד, עברו השבוע מלא מחליפות, אני מלאה ייסורי מצפון ואם רק הייתי יכולה הייתי הולכת לגן. ואני גם יודעת שהמצב שיחכה לי בגן כשאחזור יהיה גרוע…
ככה שימי מחלה הם לא משהו שעובדות הוראה לוקחות כלכך בקלות גם כשמוצאים במקומן את המחליפה…
אני בתור מורה יכולה להעיד שעבדתי במקום עם מנהלת קשוחה שכל היעדרות זה היה פחד…. לא העזתי להעדר בכלל, וימי המחלה היו רק עוד שורה בתלוש, אפילו אחרי חתונה של אחות היא הסכימה לי לאחר…. מי מדבר על הארכה של חופשת לידה….
וכיום אני עובדת במקום שיותר מאפשר ואני גם יותר מאפשרת לעצמי…. כמובן רק במקרים שבאמת אני צריכה ולא כי אני יוצאת לאיזה נופש
רק בתור מורות אני יכולה לאמר שזה באמת קשור למנהלות