מאושפזת (לא קל לקריאה)

פרופ׳ שטראוס, מנהל המערך הפסיכיאטרי של מעייני הישועה (מקום יחיד במינו בשטח), אוהב לשאול, למה מעולם לא ראיתי מישהו מגיע עם זר פרחים למחלקה הפסיכיאטרית?
אם מישהו מיקירך מאושפז בבית חולים, במחלקה פנימית/אורתופדית/כירורגית.. לא משנה.. כנראה תגיע לבקר.
במחלקה פסיכיאטרית, זה לא רווח.
אבל פרחים – מעולם לא ראיתי.
(עד כאן דבריו)
יש ביקורים, מוגבלים מאוד בשעות – וגם זה תלוי מאוד במצב המטופל ובמחלקה בו הוא נמצא.
ועדיין, הבדידות…. קשה לתאר במילים.

הדס,
המילים שלך כל כך נוגעות, אמיתיות…
את מביאה את התחושה של חיים שהיו ולא ישובו בצורה מוחשית ממש.
מתפללת שתזכי לגלות את הימים היפים של אחרי, שבעז״ה עוד יהיו מלאים וטובים לא פחות.
אולי אחרת, אבל גם הם עוד יהיו
שולחת חיבוק חזק, איזו אמיצה ומתמודדת את!

מעבר למה שכתבו פה על הביקורים במחלקה הפסיכיאטרית
יש גם מבט נוסף,הפרטיות של המאושפזות
שמאד משתדלים לשמור עליה.
שום מאושפזת לא תשמח לגלות את חברתה בהפתעה באה לבקר מישהי אחרת.

הביקורים, רמת ההיגיינה והטיפוח במחלקות, הרצון לביקורים אצל המאושפז, מינון מבקרים ושעות ביקור, יחס הצוות למבקרים –
כל זה תלוי בעיקר בשאלה האם זו מחלקה סגורה או פתוחה, ובעיקר האם זהו אשפוז מרצון או כפוי.
תלוי גם כמובן באיזה בית חולים.
אני לצערי מצאתי יקום מקביל ומחלקות עצובות עם אנשים שקופים
שלא פופוליסטי מספיק להשקיע בהם..

הדס יקרה
איך את נשמעת מהממת כל כך יודעת להתבטא יפה ,ומאוד אינטלגנטית
אני מעריכהאותך מאוד ,ולצערי אין אדם במיוחד היום שלא עובר משהו
ואת אמיצה וחזקה
אשרייך